מרוקאי בלי שמן: ביקורת מסעדה
המסעדה התל אביבית החדשה "אל מגרב" מציעה אוכל בריאות מרוקאי בבישול איטי - עם דגש על מרכיבים אורגניים וכמעט בלי שמן. אמיר קמינר מפרגן לרעיון, אבל הביצוע לא מספיק מתובל
התמורות בצפון אפריקה מאוד טורדות את שלוות המדור. מאז הדחת שליט תוניסיה, אני עוקב אחר אפקט הדומינו בעולם הערבי. בעיקר אני מתפלל לשלום הוד מעלתו מוחמד השישי מלך מרוקו, המפליא לארח אותי מדי שנה בממלכתו. כולי תקווה שהמהפכה לא תגיע לארמונו. קשה לי לדמיין את חיי בלי המאכלים והבילויים שמרקש יודעת להציע.
הדיווחים עשו לי לא רק חרדות והתמכרות לאקטואליה. הם גם עוררו תיאבון. לאור כל זאת שמחתי לגלות שלא רחוק ממשכני התל אביבי נפתחה "אל מגרב," שמשלבת אוכל מרוקאי אותנטי ואוכל בריאות. אם הגבולות ייסגרו בפניי, תמיד יהיה איפה לאכול את מטעמי הממלכה.
"אל מגרב" ממוקמת במגדלי אביב אמות ביטוח, בניין המכונה "הבית הירוק," קרוב לתחנה המרכזית הישנה ומתחם יד חרוצים. למסעדה אחראים משה יצחקי וכמאל אלבז. השף אלבז הגיע לישראל ממרוקו ב,1998- במסגרת של משלחת חקלאית. הוא התאהב בצעירה מקומית והחליט לעשות עלייה ולהשתקע אצלנו.
אלבז דוגל באוכל בריא, ואינו מציף את מעדניו (הכשרים) בשמן. הוא מעדיף שהם יושתתו על אוכל אורגני ובישול איטי. אלבז עיצב את המסעדה ברוח הסטייל המרוקאי, מה שאומר צבעוניות מקסימה והרבה פסיפסים.
העסקית כוללת כוס שתייה, עריסה, צלוחית סלט (הסלק היה לא מספיק עסיסי, הלימון הכבוש היה מוצלח יותר) ומנה עיקרית. מחירה כרוך בחישוב פשוט: תוספת 7 שקלים למחיר העיקרית.
פריך וכיף לנגוס בו (צילום: שלום בר טל)
הצטיידתי בחברתי המצוננת, הידועה לקוראיי בתור "הבלונדה," וחייבתי אותה ללגום מרק חרירה מראקשיה 30) שקל) - נזיד מנתחי עגל, גרגרי חומוס, ירקות ואטריות דקיקות".המרק נ-ה-ד-ר," הכריזה הפרטנרית הביקורתית",הנאה צרופה בכל כף." הסכמתי לקביעתה - המרק היה סמיך ועשיר ויכול למגר כל שפעת.
התקשיתי לפסוח על הפסטיה פאסיה 32) שקל.( בכל ביקור במרוקו אני מתמסר לפסטיות מתקתקות, ממולאות בשר יונה טחון ומתובלות בקינמון ובאבקת סוכר. בארץ אני כמעט לא נתקל בשכמותן, ולכן הייתי מאושר לגלות אותן בתפריט.
אלבז, שמרדד את עלי הפילו במטבחו, מעדיף למלא את הפסטיה שלו בנתחי פרגית ושקדים במקום יונים. הבצק היה משובח ופריך וכיף היה לנגוס בו. המילוי הבשרי היה קצת מאכזב - יבש מדי ולא מספיק מתוק. שיפור של המלית עשוי להפוך את הפסטיה של אלבז למנה מושלמת.
גם הקוסקוס טנג'יר 40) שקל,( המוגש עם נתחי עוף, גרגרי חומוס וצימוקים, סבל מעדינות יתר. גרגרי הסולת היו אמנם עשויים כנדרש ולא עשו בושות לעדה, אבל תיבול העוף היה חסר נוכחות. אולי זה הראש הבריא והמעודן של השף בעל המודעות האורגנית, אבל אני מעדיף את המאכלים המרוקאיים שלי יותר מתובלים ועזים.
כיוון שאי אפשר לחוות ארוחה מרוקאית בלי טאג'ין בחרנו גם את טאג'ין השף 46) שקל,( המוגש עם בשר בקר, שזיפים ושקדים. הבשר היה עסיסי ונימוח והשתכשך ברוטב נפלא - ברמה של הטאג'ינים שאני בולס בג'מע-אלפנה, כיכר העיר המפורסמת של מרקש.
בנישת הקינוחים הוצעו לנו רק מופלטות, אז ויתרנו. מספיק לנו לנשנש אותן במימונה. במילא חלק מהעיקריות ניחנו בגוונים מתקתקים. בדרך החוצה פסקנו ש"אל מגרב" יכולה להיות יותר מעוד מסעדת צהריים סימפתית, אם תנקוט שדרוג קל וטאץ' יותר מדויק.
- אל מגרב, דרך מנחם בגין ,48 תל-אביב, טל' 057-9442934
- מחיר העסקית: 53-31 שקל
- מטבח: מרוקאי כשר ואם חורגים מהדיל: סלטים, מופלטה
- שעות העסקית: א-'ה17.00-12.00 ,'
- חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה באזור (בתשלום)
- ציון: 7.8
