חשופים לטילים: רק שליש מאגפי האשפוז ממוגנים
בדיון בוועדה לביקורת המדינה התריעו מנהלי בתי החולים כי לקחי מיגון העורף ממלחמת לבנון השנייה לא הופקו והתקציב לא הועבר במלואו: "אין מקום חסין". בנוסף, שב והתריע מבקר המדינה מפני ההיערכות לרעידת אדמה: "מחדל חמור"
אם במלחמה הבא תצטרכו להתאשפז באחד מבתי החולים, כדי לברר טוב באיזה מהם מדובר והאם הוא ממוגן: בצל ההסלמה בדרום וכמעט חמש שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, נראה שלקחיה בנושאי מיגון העורף לא הופקו כראוי. רק 30% מבתי החולים בישראל ממוגנים. כך עלה היום (ב') בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
"עדיין חסר כסף לא מועט למיגון בתי החולים", התריע המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, "הצרכים שלנו הם כמיליארד ורבע שקלים כדי להביא את המערכת למצב ממוגן. 30% ממיטות האשפוז בישראל הן במצב של מיגון סביר". לדבריו, "לא נגיע למצב מיטבי, אלא אם יינתן לנו תקציב נוסף".
נזקי קטיושה במלחמת לבנון השנייה (צילום: מיכאל קרמר)
ד"ר לב ציין כי לאחר מלחמת לבנון השנייה הקצתה המדינה 485 מיליון דולר לטובת מיגון בתי החולים בפריפריה, אך לא כל הסכום הועבר. "בעוד חמש שנים מצבנו המיגוני יהיה יותר טוב", הוסיף.
יוזמת הדיון, ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) הדגישה כי "כיום כל המדינה חשופה לטילים. יש צורך למגן גם את בתי החולים במרכז".
"לא מדובר בהשקעות מטורפות"
במהלך הדיון הציגו מנהלי בתי החולים תמונה מדאיגה. "אני לא שותף לאופטימיות", אמר ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון) בפתח תקווה וסיפר: "בבילינסון אין חדר ניתוח אחד ממוגן, אין יחידת טיפול נמרצת ממוגנת או מיטת התאוששות ממוגנת".הוא הוסיף: "זה לדעתי המצב בעוד בתי חולים. יש תוכניות, אבל בתפקידי לא ראיתי כספים שזורמים למיגון. אפילו ציפוי החלונות ממלחמת לבנון נעצר".
ד"ר הלפרן סיפר בנוסף כי "אנחנו בונים חדר מיון גדול ומפואר הכי ממוגן במדינת ישראל, מתחת לזה בנינו חניון ענק שיש בו פוטנציאל לפתור את כל בעיות בבילינסון, אבל אני לא רואה את הכסף זורם. לא מדובר בהשקעות מטורפות, אלא כמעט בהישג יד. אני חושב שאנחנו היום מספיק נבונים להבין שאין במדינת ישראל מקום שהוא חסין מבחינה כזו או אחרת".
בית חולים בילינסון. "כל המדינה חשופה לטילים" (שאול גולן)
ד"ר אוסקר אמבון, מנהל בית החולים זיו בצפת, סיפר בדיון: "לאחרונה התחלנו בבנייה של שני חדרי ניתוח ממוגנים, אך אנחנו רחוקים מהדרישות של משרד הבריאות. תקציבים לא נמצאו וזו מילת המפתח. אין לי תוכניות למיגון מפני רעידת אדמה ואני לא יודע מתי הן יצאו לפועל והבעיה היא תקציבית".
נציג משרד הבריאות ציין בדיון כי בהתאם לתרחישים שמציגה מערכת הביטחון, מערכת הבריאות מוכנה בצורה "טוב אך לא מושלמת" כשבבתי החולים, שמכילים בשגרה כעשרת אלפים מיטות, ניתן יהיה לאשפז במקרי חירום עד 24 אלף בני אדם.
על כך העיר ד"ר לאוניד אידלמן, יושב ראש ההסתדרות הרפואית כי "המחלקות באפס מקום. איפה נקלוט את החולים האלה? אנחנו לא מדברים על אלפים, מדברים על 40 איש שנשרפו באסון הכרמל".
הוא הדגיש: "למדינת ישראל אין יכולת לטפל בהם. רופאים עם דמעות בעיניים אמרו שחשו הקלה כששמעו שהנפגעים בכרמל לא יגיעו אליהם. אם הם היו שורדים לא היה איך לטפל בהם".
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שגם הוא נכח בדיון זעם על דבריו של ד"ר אידלמן ואמר: "רופא שאמר שהוא נושם לרווחה צריך לשלוח אותו לכלא".
"חייבים לפעול ויפה שעה אחת קודם"
לקראת תום הדיון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, המליץ למשרד הבריאות לפעול להשגת יתר התקציב: "לא מתרשם שיש את כל התקציבים הנדרשים לנושא המיגון. התקציב עד 2013 יכסה רק 50% ממיטות האשפוז. תקציב חסר של 700-400 מיליון שקל, זה לא הרבה במושגים של מדינה, זה משהו שכדאי ליזום כבר בממשלה הזו".
נזקי רקטות הגראד במהלך "עופרת יצוקה" (צילום: אבי רוקח)
בוועדה לביקורת המדינה גם דנו היום בדו"ח מבקר המדינה מהשבוע שעבר, העוסק בהיערכות המדינה לרעידות אדמה. בפתח הדיון הבהיר יו"ר הוועדה כי אין קשר בין הישיבה לבין האירועים ביפן. "קל היום להתייחס כאילו הדיון קשור ליפן, אבל הוא נקבע זמן רב מראש. הנושא של היערכות לרעידות אדמה הוא מהחשובים ביותר שאנחנו עוסקים בו".
בדיון הדגיש המבקר מיכה לינדנשטראוס כי "ממשלות ישראל הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך בטיפול מוכנות והיערכות לרעידות אדמה. תקצוב חסר וקיצוצים במשך שנים שנעשו הביאו לפגיעה קשה בתחום זה".
הוא הוסיף: "רק לאחרונה היינו עדים לתוצאות ומראות קשים של אירוע שריפה בכרמל ודו"ח מעקב הוכיח כי לא יושמו ההמלצות של דו"ח קודם. סיכמתי אז ואמרתי שרק צעדים חריגים ישברו את הקביעה כי הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אין לנו אפילו רגע אחד נוסף, חייבים לפעול, ויפה שעה אחת קודם".
בבניינים שאינם מוגנים לרעידות אדמה דרושה הסכמה של 80 אחוזים מהדיירים על מנת לבצע חיזוק לפי תמ"א 38. אולם, אם הדיירים אינם מעוניינים שתיבנה בבניין שלהם קומה נוספת, פעולת החיזוק מפני רעידת אדמה לא תצא אל הפועל.
"יש שלושה פרמטרים", ציין שר השיכון, אריאל אטיאס, "חיזוק מבנה פר דירה עולה 50 אלף שקל, יש 800 אלף דירות שצריכות חיזוק, יש 70 אלף דירות בעלות דחיפות מיוחדת. לא ייתכן שמספר דיירים יכולים לעצור את התהליך הזה לחזק את הבניין, ולא חשוב מאילו שיקולים. צריך להיות יותר אגרסיביים. ככל שנוריד את אחוזי ההסכמה מצד הדיירים הנדרשים לביצוע החיזוק, כך נתקדם מהר יותר".
עוד הוא אמר כי "מספר הדירות המועט שנרשם לתמ"א 38 מהווה בעיני כישלון. אנחנו מנסים להיות יצירתיים. צריך לבחור בין תרופות, כיפת ברזל וחיזוק מבנים. אם אין קמח, אין תורה. צריך לצפות ממי שמחלק את הכסף, שזה משרד האוצר, לשים את הכסף לפי סדרי עדיפויות".
לדבריו, "אם בונים תקציב לפי סדרי עדיפויות, ואנחנו לא מקבלים כסף, זו בעיה. צריך לשים צבע אדום במקום שנותן את הכסף ולומר: אתם אלה שמחלקים את הכסף, שם צריך לשים נורה אדומה".
לפנייה לכתב/ת 
