שתף קטע נבחר
 

הקץ לסלקציה? מועדונים יאלצו להוכיח שלא הפלו

11 שנה לאחר שחוקק החוק לאיסור אפליה במקומות ציבוריים, אישרה ועדת הכלכלה הצעת חוק שמבקשת לסתום את הפרצות שהתגלו בשיטה. לפי החוק, שיובא השבוע לאישור הכנסת, נטל ההוכחה כי עיכוב מבלה בכניסה לא נבע מאפליה יהיה על בעל המועדון. "חובתנו לדאוג שהמקומות יהיו פתוחים לכולם"

מאבטחים וסלקטורים בפאבים ומועדוני לילה לא יורשו לעכב מבלים בשרירות לב, כדי למנוע כניסה ממי שלא נראים להם בגלל צבע עור, עדה או שפה, למעט מי שמוכרים להם כבעלי עבר פלילי או אלים – כך אישרו היום (ב') חברי ועדת הכלכלה שהצביעו בעד הצעת חוק פרטית שתועבר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד יום רביעי.

 

 

ההצעה של חברי הכנסת שלי יחימוביץ (עבודה) ושלמה מולה (קדימה) מתקנת את החוק הקיים לאיסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. היא נועדה להילחם בשיטות ובמנגנונים שפותחו במועדוני הלילה על מנת לעקוף את הוראות החוק משנת 2000. הוועדה דחתה את ההתנגדויות של נציגי המועדונים והפאבים.

 

ח"כ יחימוביץ' לחצה לקיים את ההצבעה היום כדי לשים קץ לפיליבסטר החוזר של נציגי המועדונים שניסו להכשיל את החוק בישיבות קודמות. היא אמרה כי החוק הקיים נולד מכוונה טובה, והתיקון סותם את הפרצה שהתגלתה בשיטה לעכב את המבלים הלא רצויים בכניסה למקומות בילוי ולתת להם "להתייבש" ליד הכניסה למועדונים, עד שיתייאשו וילכו מרצונם.

 

"מדובר בתרגיל מבייש ומשפיל מגזרים מסוימים", אמרה יחימוביץ'. ח"כ מולה הוסיף כי "בישראל, שהיא חברה רב גונית, אנחנו בסך הכל מבקשים לנהוג בכל האזרחים בשוויון. החוק הוא מבחן לכולנו כחברה נאורה". מולה הוא בן לעדה האתיופית שנמנית על קורבנות השיטה.

 

התיקון שאושר היום משלים את האיסור הקיים בהוראה האוסרת לעכב כניסה למקום בילוי או מקום ציבורי על רקע גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, צבע עור, נטייה מינית וכדומה. כמו כן, על מנת להקל על הנפגעים, קובע החוק כי נטל ההוכחה שהעיכוב לא נבע מאפליה מהסיבות הנ"ל יחול על בעלי המועדונים.

 

"החוק מבטל היכולת לטפל במחוללי אלימות"

יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) הביע את דעתו על החוק. "כמי שמכיר את התופעה וחווה אותה על בשרו, ההצעה היא ראויה וטובה", אמר. "אבל ראוי לבחון שהיא באמת נותנת מענה לפרצה בחוק ומאפשרת לבעלי המועדונים לפעול בצורה סבירה". כמו כן, הוא ביקש לוודא כי לא ניתן יהיה לעקוף את החוק בסלקציה המבוססת על רשימת מוזמנים, למעט באירועים פרטיים בערב מסוים או במועדונים חברים.

 

יו"ר איגוד הברים, רונן מיילי, טען כי החוק יוצר בעיות בשמירה על ביטחון המבלים ושלום הציבור. "מבחינת המשטרה, בעלי המועדונים נושאים בחבות אישית לנעשה בתוך המועדון, לכן נסגרים מועדונים רבים", אמר מיילי. יהושע גלאון, המשמש כיועץ בטיחות למועדונים, הוסיף כי "הצעת החוק מבטלת את היכולת לטפל במחוללי אלימות". הוא טען כי יש קושי להוכיח שמישהו נחשב למחולל אלימות ולכן נאסרה כניסתו.

 

ח"כ מולה השיב כי הצעת החוק לא נועדה לכפות על בעלי המועדונים להכניס למועדון אנשים אלימים או שיכורים. "אנחנו לא רוצים שאנשים כאלה ייכנסו למועדונים, אבל זה לא המקרה", אמר מולה. "אנחנו מדברים על איסור כניסה לאנשים נורמטיביים, אנשים אלימים לא יוכלו להיכנס למועדונים בחסות החוק".

 

"הזכות לבלות"

קצין אבטחה ורישוי ארצי במשטרה, רב-פקד אייל אלברמן, אמר כי מאבטחים שעברו הכשרה ייעודית במשטרה תורמים להורדה משמעותית של האלימות במועדונים. לדבריו, מועדונים לא נסגרים בצו באופן שרירותי, אלא רק אחרי אירועי אלימות קשים ולאחר שימוע לבעל המועדון.

 

"למאבטחים יש סמכויות לפי חוק, המאפשרת להם לבצע בידוק בכניסה למקומות הבילוי וכן לעכב אנשים אלימים, אבל המאבטח לא אמור לבצע סינון בכניסה, אלא רק לשמור על שלום הציבור במקום בילוי", אמר רפ"ק אלברמן. ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) הציעה לבעלי המועדונים לגייס עוד מאבטחים ולוותר על הסינון בכניסה. חברת סיעתה, ח"כ אורית זוארץ, הוסיפה כי "החובה שלנו היא לדאוג לכך שהמקומות הציבוריים יהיו פתוחים לכולם".

 

הצעת החוק אושרה פה אחד, גם בקולות של הח"כים נחמן שי (קדימה), מוחמד ברכה (חד"ש) ואברהם מיכאלי (ש"ס). היו"ר שאמה-הכהן סיכם כי "החוק עוסק באופן ישיר בשוויון ולא בביטחון כי הזכות לבלות והזכות לקבלת שירותי בילוי ופנאי, נגזרות מזכויות יסוד מוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מדינת ישראל קמה על מנת לאפשר לכולם – מזרחיים, אשכנזים אתיופים ואחרים – לחגוג יחד ולא רק להילחם ביחד". הוא ציין כי הוועדה תקיים מעקב קבוע אחר יישום החוק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
ברי המזל שהצליחו להיכנס חוגגים
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים