מתנדבים בעם. ומה עם המתנדבות?

"אני לא מאמינה שאת עושה את כל זה בהתנדבות", אמרה לי השבוע מכרה.

"מה זאת אומרת: 'לא מאמינה'?" פצחתי מיד בנאום הקבוע שלי, "לא זו בלבד שאני מגיעה לכל הישיבות ועובדת יום בשבוע בעירייה בהתנדבות מלאה, גם שיחות הטלפון הן על חשבוני, וכשאני נוסעת לייצג את העירייה - גם הדלק וגם החניה - על חשבוני…".

היא, המכרה, מזדעזעת. "כל חברי המועצה מכהנים ללא תשלום?", היא שואלת.

"כולם, חוץ מראש העירייה וסגניו". אני עונה. "וסגנות היא כלי קואליציוני או אתנן פוליטי. כל היתר לא מקבלים שקל".

"אז למה את עושה את זה לעצמך?" היא תמהה.

"כי אין ברירה". אני חוסכת לעצמי את ההסבר המבוסס על אידיאולוגיה סביבתית וחברתית.

• בואו לדבר על זה גם בפייסבוק
  

ממון במימון הפוליטיקה המקומית

מה קורה בכנסת?

מי צריך ח"כיות?

קרן אוחיון

אם יצא משהו טוב ממערכת הבחירות הנוכחית זהו מספר הנשים שנבחרו לכהן בכנסת הנוכחית, שעלה מ-17 ל-21. למי בדיוק זה עוזר?

מי צריך כל כך הרבה נשים בכנסת?

חברי מועצה אינם מקבלים תגמול והחזר הוצאות על מאמציהם. כך קובעת פקודת העיריות. אך הנה פלא. השבוע אישרה הכנסת העסקת עוד סגן בתשלום ברשויות מבוססות ובעיר הבירה. מתברר שהממשלה והעיריות דווקא יודעות להשקיע כספים בפוליטיקה המקומית. בסגני ראש העירייה (כך נרכשות יציבות ונאמנות פוליטית). בהחזר עלויות הבחירות המקומיות (כדי להשיב כספים למפלגות). רק לא במתנדבים שיושבים במועצות הערים.

בעיר שלי מתגוררים כמעט רבע מיליון תושבים. מועצת העיר מחליטה לגבי התקציב שעומד כיום על יותר ממיליארד שקלים. אם היינו חברה ציבורית, היה לנו דירקטוריון רציני שמקבל תשלום עבור מאמציו, ושליש ממנו (לפחות) היו נשים.

אז הנה הבעיה שרציתי לפרוש בפניכם, והרשו לי - בהיבט אקטיביסטי נשי: מועצות הערים שלנו הן, כאמור, דירקטוריונים לא מתוגמלים. בדירקטוריונים המקומיים הללו, כמעט לא מכהנות נשים. למעשה, בישראל (וגם בעיר שלי) מכהנות בקושי 10% נשים במועצת העיר.

נשים ספורות מכהנות יותר מקדנציה אחת

האם יש קשר בין שני הדברים? אני סבורה שכן. נשים שמוצאות עצמן בזירה המקומית, זירה פוליטית תובענית לא פחות מהזירה הארצית, מגלות במהרה כי מדובר בהחלטה בלתי שפויה בעליל. גם לכהן בהתנדבות וגם לסבול מ"מלחמות אגו" ו"פוליטיקה"? ללא תשלום, אבל עם שפע שעות, בדרך כלל בערבים? אין קץ ישיבות עירוניות, על חשבון הקריירה שגם כך קשה לתחזק אותה עם חופשות הלידה וגידול המשפחה? "בשביל מה אני צריכה את זה?", הן שואלות את עצמן, ומדירות את רגליהן ממועצות הערים. נשים בודדות מכהנות, ונשים ספורות מכהנות יותר מקדנציה אחת.

נשים לא שותפות להחלטות משפיעות חיים

אין מנוס איפה ממסקנה עגומה. מועצת העיר, זו שחבריה מחליטים לגבי חינוך, תרבות ואיכות סביבה, שקובעת סדרי עדיפויות לתקציבים של מיליארדים ולהקצאות, שחבריה מקבלים החלטות בוועדות המכרזים ובוועדות התכנון והבניה המקומיות, הקובעת את צביונה האורבני של העיר או המועצה המקומית - אינה משקפת את הציבור באופן ראוי. נשים, פשוט כמעט אינן שם. גם שכירים, אגב.

תנו עדיפות לנשים במועצות הערים

הרשו לי איפה לצאת בקריאה נרגשת למקבלי ההחלטות בכנסת: אפשרו לראשי הערים, להם נתתם בשבוע החולף את האופציה למנות סגן נוסף (בתשלום), לחלק את המשכורת של "הסגן הנוסף", בין כלל חברי המועצה. זה לא יוצא הרבה, אבל זה יכסה את העלויות הישירות ויאפשר לנבחרי ציבור שאינם עשירים, לנשים וגם לשכירים, להיות פעילים בזירה הציבורית הזו. תנו עדיפות לנשים וחייבו מינימום ייצוג נשי לפי חוק. לפחות עד שייווצרו ברשויות המקומיות אחוזי השתתפות הגיוניים של נשים. בדיוק כמו בדירקטוריונים ציבוריים.

עשו זאת עכשיו. אחרת, נמשיך למצוא עצמנו עם ייצוג בלתי הולם בשלטון המקומי, נמשיך להטיל מעמסה לא הוגנת על "מתנדבים", ונמשיך להותיר את הנשים - מחוץ למועצות הערים.

* עו"ד ליאל אבן-זוהר היא חברת מועצת ראשון לציון ותשתתף בכנס אקטיביזם בהיבט נשי שיתקיים ביום ראשון, 10 באפריל בהיכל התרבות ראשון לציון, ביוזמת העירייה והרשות לקידום מעמד האשה במשרד רוה"מ. הכניסה לכנס חופשית, אבל צריך להירשם מראש באתר kenesactive.co.il