השופטת לאם: אסור לפרסם יומן הבת שהתאבדה

יומנה של הנערה שהתאבדה יישאר סודי: בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התיר לפרסם כי לאחרונה אסרה שופטת לפרסם את יומנה של נערה שהתאבדה  - בניגוד לבקשת אמה. השופטת אספרנצה אלון קבעה בהחלטה כי רצונה של הנערה עוד בחייה היה כי היומן יישמר בפרטיות ואימצה חוות דעת הקובעת שפרסום היומן עלול להביא בני נוער אחרים לכדי סיכון.

הנערה, תושבת הצפון, שמה קץ לחייה בשנת 2008 בגיל 14. כבר לאחר ההתאבדות קבע בית המשפט כי "מכתביה של הבת המנוחה, לרבות יומניה וקבצי המחשב, לא יועברו ולא יימסרו לכל גוף שהוא, ובשלב זה הנני מורה על איסור פרסום כל חלק מהם וכל זאת עד להחלטה שתינתן".

כעת, לפי החלטת השופטת אלון, ביקשה האם לפרסם חלקים מהיומנים לקראת יום השנה למותה של בתה, "כי היא מאמינה כי יומני הבת המנוחה משקפים את כישוריה ומספרים את סיפור חייה ולפיכך קיימת חשיבות לפרסמם לחבריה". אביה של הנערה, לעומת זאת, התנגד נחרצות לפרסום.

השופטת קראה חלקים מהיומן וקיבלה גם חוות דעת מפסיכולוג, שהמליץ שלא להתיר את פרסומם. השופטת דחתה איפוא את בקשת האם ונימקה כי בין השאר היו בחלקים מהיומן כתובות כגון "פרטי/סודי/נא לא לפתוח" או "נא לא לפתוח, בשום פנים ואופן לא לפתוח!!!".

"מתבגר במשבר עלול לחקות ולהזדהות" 

עוד ציינה השופטת כי כאשר הותירה הנערה אחריה מכתבים לחבריה, היא ציינה במפורש

כי מדובר במכתבים שברצונה שיפורסמו ויועברו אליהם. כמו כן, היא הדגישה כי בתי המשפט בישראל מכירים בזכותו של המת לפרטיות.

"לאחר שקראתי את 60 הדפים שהעבירה האם לעיוני, אני מסיקה שהנערה ביקשה שלא לחשוף את יומניה האישיים, לא בחייה ולא במותה", כתבה בהחלטתה השופטת, "מאמינה אני, כי היומנים האישיים שכתבה הנערה מגלמים את רצונה לשמירה על פרטיות, ורצונה כי פרטיותה תכובד ותשמר גם לאחר מותה, ושומה עלינו לכבד רצונה זה המהווה חלק מכבודה".

בנוסף ציינה את חוות הדעת הפסיכולוגית וקבעה: "אני מוצאת כי אזהרת הפסיכולוג יש בה ממש. חלק לא מבוטל מהיומנים עוסק במוות. קיימת סכנה כי מתבגר שחווה משבר סביב נושאים שהגיל מזמן (חברים, משפחה, זהות וכו'), עלול בעת מצוקה, לחקות ולהזדהות עם הנערה שהתאבדה, ולראות בצעד זה של התאבדות אופציה לגיטימית, בעיקר לאור הפרסום שינתן להבאת דברי הנערה המנוחה, לציבור".