לא נורא לואיס ולוזון, זה סופו של כל בלון

"אשליות, אשליות רבות, אך רובן אינן מתקיימות. שם אולי בחלומות - האשליות היפות מתגשמות". כך כתב המשורר דוד חלפון לזמר הנהדר ניסים סרוסי. או שבעצם השורות האלה נכתבו לאסופת מאמני נבחרת ישראל ויושבי ראש ההתאחדות מאז מכסיקו 70'.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
• לפני גאורגיה: קינן ובוזגלו בהרכב
  

בכל פעם מחדש מטפחים ציפיות במשרדים באצטדיון רמת גן, רק כדי להתרסק אל המציאות העגומה של הכדורגל הישראלי, פעם אחר פעם. אז הפעם תורו של לואיס פרנדדז, עוזריו, יועציו, מתורגמניו ושרי הסופרים התורנים שלו.

צפו בפרננדז תוקף את התקשורת (צילום ועריכה: יועד כהן)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0311/2803111215_press_niv_b4_girgya_louis2.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-4866.Magazin-9127.Football.Magazine&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

תראו מה ניצחון אחד על אימפריית הכדורגל הלטבית יכול לעשות. פתאום הסיכויים גדלו משמעותית, פתאום ניצחון על גאורגיה יקרב אותנו שוב אל אותה באר מוכרת ומיובשת. אז קצת לפני המשחק הערב (ג', 19:05, בלומפילד, ישיר בערוץ 10) מול הנבחרת הלוהטת באיזור האסייתי של אירופה, כדאי לנסות ולחזור לפרופורציות, ולהסתכל למציאות בעיניים.

להוציא בדידים וחרוזים, מתחילים לחשב

נבחרת ישראל נמצאת עכשיו בדיוק באמצע הדרך של קמפיין מוקדמות יורו 2012. היא צברה רק שבע נקודות מ-15 אפשריות - קצב שעלול לא להספיק אפילו למקום שלישי, שלא לדבר על שני הראשונים. בקמפיין האחרון של מוק' המונדיאל, סיימה שוויץ במקום הראשון עם 21 נק', כשיוון במקום השני עם 20. ישראל? אי שם הרחק במקום הרביעי עם 16 בלבד.

אם נסתכל על לוח המשחקים נגלה שם מצב לא פשוט. לצד משחקי בית נגד גאורגיה ויוון, מצפים לשחקניו של פרננדז שלושה משחקי חוץ קשים - קרואטיה, לטביה ומלטה, שמתחה את יוון במוצאי שבת עמוק בתוך תוספת הזמן. זה אומר שהם צריכים להשיג לפחות ארבעה ניצחונות כדי לסיים באחד משני המקומות הראשונים. לכל זה יש להוסיף את העובדה ששלושת המשחקים האחרונים מתקיימים בתחילת העונה הבאה, כשלא ברור כמה שחקנים כבר יהיו בכושר משחק מספק להתמודדויות הללו.

תחנת רכבת הגנה

אי אפשר להעפיל בלי הגנה חזקה ויציבה. אז נכון שההתקפה שלנו עד עכשיו עושה את העבודה עם שבעה שערי זכות (שני בבית), אבל איפה ההגנה? שישה שערים ספגה הנבחרת במשחקים עד כה, שהם 1.2 שערים למשחק - הרבה יותר מדי למי שרוצה לעקוף ביישורת האחרונה את קרואטיה ויוון.

האמת, זה לא מפתיע. בכל משחק קיבל דודו אוואט רבייעית שחקני הגנה חדשה (נגד ממציאי הכדורגל הלטבים חמישייה) . דני בונדר, אלרואי כהן, יואב זיו (בימין ובשמאל), תמיר כהן, דקל קינן, טל בן חיים, רמי גרשון, איציק כהן, טאלב טוואטחה, דדי בן דיין ועם אלה ששכחנו הסליחה.

כדי להשיג כרטיס ליורו חייבים הגנה חזקה ויציבה, שיטת משחק קבועה (פחות או יותר) והרכב שמבוסס על שישה-שבעה שחקנים קבועים, עם בסיס לשינויים לפי כושר של שחקן כזה או אחר. במשך חצי קמפיין הוכיח לנו פרננדז שהוא מאמין בהיפך המוחלט, כך שאין יותר מדי מקום לצפות לשינוי דרמטי בזימונים, ברוטציה, בחילופי השיטות ובהצבות שחקנים הזויות (אלרואי כהן) בתפקידים לא להם.

תמיכה מבית

המהלך של פרננדז וההתאחדות לכדורגל להעברת המשחקים לבלומפילד היה נכון על הנייר, וכשל באופן מוחלט מול לטביה. פחות מרבבת צופים (ושלא ימכרו לכם לוקשים אחרים) הטריחו את עצמם ליפו, ואל תאשימו את גמר האח הגדול. לפני שש שנים התמודדה ישראל מול אירלנד וצרפת והצליחה למלא את אצטדיון רמת גן פעמיים תוך ארבעה ימים.

הכדורגל הוא מוצר צריכה כמו כל מוצר אחר, והנבחרת היא מותג פרימיום שמאחד את אוהדי כל הקבוצות. בסופו של דבר, התרסקות המותג של הנבחרת גרמה לכישלון המהדהד ביציעים מול לטביה, ולעובדה שיממה לפני המשחק מול גאורגיה נותרו 3,000 כרטיסים בקופות. בלי 15 אלף צופים שממלאים את בלומפילד יהיה קשה לנצח הערב, ואז למשחק הביתי מול יוון אפשר יהיה להכניס קהל בחינם, כי גם ככה יאבדו הסיכויים להעפיל לפולין ואוקראינה.

אובססיה

יותר מכל מאמן אחר בעבר, פרננדז מעביר חלק ניכר מדי מזמנו במאבקים מטופשים וילדותיים בתקשורת. כך זה היה לפני המשחק באתונה מול יוון, אחרי המשחק מול יוון, לפני משחק אימון ועכשיו לפני גאורגיה. הגיע הזמן שהצרפתי יפנים שאלה הם חייו של מאמן כדורגל, בעיקר מאמן נבחרת לאומית. הוא כמאמן לאומי עם הרקורד שלו צריך להיות מעל לכל הדברים האלה ולהשתדל ולהתרכז במשחק עצמו.

לפני עשר שנים היה כאן מאמן זר, שהיה קצין וג'נטלמן. קראו לו ריצ'ארד נילסן. אחרי שהפסיד את הכרטיס להצלבה בדקה ה-93 מול אוסטריה, התקשורת שפכה את דמו וקרעה לו את הצורה לגזרים. מעולם לא ראיתם אותו עושה הצגות ומנפנף בעיתונים כמו המאמן הנוכחי. ונילסן, בניגוד לפרננדז, הגיע לכאן כשבכיסו זכייה באליפות אירופה עם נבחרת שהגיעה לשם לגמרי בטעות. אולי כדאי למאמן הלאומי לעזוב את התקשורת לנפשה ולהתרכז במאמצים להשיג את המטרה שהציבו לו.

ועוד דבר לפרננדז: בניגוד למה שאתה חושב, כל העיתונאים ישמחו בהצלחת הנבחרת והגעתה לאליפות אירופה. מצד שני, מה לנו כי נלין על פרננדז? הרי זה אותו אבי לוזון שאמר אחרי התיקו מול שווייץ בקמפיין הקודם לעבר העיתונאים: "על אפכם ועל חמתכם נעפיל למונדיאל". לפחות בתחום הזה, המאמן ויו"ר ההתאחדות יישרו קו.

דקל קינן

הבלם החביב של קארדיף מתחיל להסתמן כדמות האומללה של הקמפיין הזה. זה התחיל אחרי המשחק באתונה. לוזון נכנס בו בלי בושה כשאמר ברדיו ת"א:

"כולם אמרו שדקל קינן חייב לשחק ולצערי הוא חירבן את שני המשחקים, כל משחק הוא עשה גול. הוא בלם טוב ומשחק בחו"ל, אבל הוא עשה שטויות". כרגיל אצל היו"ר, לאחר מכן הוא התנצל.

עכשיו הגיעה מסיבת העיתונאים. במקום להביא אותו לכל מסיבת העיתונאים כדי שיוכל להגיב בקור רוח לדברים שצוטטו בשמו ב"ידיעות אחרונות", הכניסו אותו כמו מי שהגיע להעיד בבית המשפט, בתביעה שמנהל פרננדז נגד התקשורת. נקווה בשביל הבחור והספורטאי הנדיר הזה, שמעתה והלאה נעסוק רק בהצלחה שלו במדי הנבחרת, ולא בדברים הזויים שמעולם לא אפיינו אותו.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים