מבקר המדינה נגד תופעת "צבא ההגנה לנדל"ן"

בפעם הבאה שתידרשו לשלם הון עתק עבור קורת גג, כדאי שתכירו את אחת הסיבות המרכזיות: צה"ל, שמחזיק כמעט 55 אלף דונם ליד מרכזים עירוניים, לא ממהר לפנות בסיסים ולהחזירם למדינה. חלק מהבסיסים ננטשו, ובהם מפגעים קשים. אבל לסירחון העולה מדו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם אחר הצהריים (יום ג'), יש סיבות נוספות. מערכת הביטחון אינה ממהרת לפנות שטחים, בשל "הערכותיה לגבי אפשרויות לשיווק עתידי של הקרקעות". התוצאה הקשה, כפי שהעיד שר השיכון, אריאל אטיאס, בתשובתו למבקר: "אי-פינוי מחנות צה"ל הוא אחד החסמים המרכזיים לשיווק קרקעות למגורים במרכז הארץ".  

מתחם קסטינה‏ (מבקר המדינה)

1

2

3

4

5

6

קראו עוד מתוך דו"ח הביקורת 61 א':

• ביקורת קשה על המוסד: מינהל לא תקין
• לאן נעלמו נתונים על אובדן ציוד בצה"ל?
• המשטרה לא מצייתת לשב"כ במחסומים
  

השתהות פינוי מחנות הצבא בכלל וממרכזים עירוניים בפרט מונעת את מימוש ייעודי הקרקע בשטח המתפנה, כפי שקבעו מוסדות התכנון בתוכניות המתאר. הנה שלוש דוגמאות שהביא המבקר למחנות הנמצאים על קרקע שיועדה לשימושים אזרחיים - מיותר לציין כי המחנות הללו לא זזו לשום מקום:

1. מחנה סירקין שליד פתח-תקווה נמצא בשטח שנועד לשמש כ"נוף כפרי פתוח" ו"כאזור נחל וסביבותיו".
2. מחנה תל-השומר שוכן בקרקע המיועדת למגורים, בהתאם לתוכנית מתאר כוללת לבקעת אונו, שהכינו הרשויות.
3. בסיס חיל הים באילת אמור לשמש לפיתוח עירוני.
   

על-פי נתוני צה"ל, מחנות ושטחי האש של הצבא מתפרסים על 39% משטח מדינת ישראל. כמו כן הטיל צה"ל מגבלות על שימוש אזרחי בכ-40% נוספים. ב-1993 החליטה הממשלה לפנות מחנות צבא ושטחי אש, באזורים שבהם יש ביקוש רב לקרקעות. באוגוסט 1997, לאחר שפונו שלושה מחנות, סוכם על פינוי 21 מחנות צבאיים וכמו כן הוצגו 18 מחנות שפינויים נמצא בהליך של בדיקה ראשונית. אלא שבמשך השנים חלו עיכובים. עד 2005 נחתמו 35 הסכמי פינוי, ואילו בשנים האחרונות חלה האטה בתהליך ונחתמו רק חמישה הסכמים, בהם פינוי חלקו האחרון של מחנה כורדני בקריית-מוצקין.

צה"ל, כך קובע המבקר, ממשיך לשלם מחיר כבד על החזקת הבסיסים במרכז, מצב המבנים בבסיסים הללו ירוד, ורווחת החיילים המשרתים בהם נפגעת. על כך יש להוסיף גם הסיכון הביטחוני לשטחים המאוכלסים בצפיפות. המבקר קבע כי צריך להכיר בנושא כ"פרויקט לאומי", להעמיד כלים ייחודיים לקידומו, ולהחליט על שר שירכז את הנושא.

צה"ל רוצה יותר כסף

משרד הביטחון ניסה כמה פעמים לקבל לתקציבו לא את סך עלות ההעתקה של מחנות שיועדו לפינוי, אלא תמורה כספית על שווי הקרקעות המתפנות, כדי להשתמש בה לצורכי ביטחון שונים. המבקר העיר בעניין זה כי החלטה בנושא פיצוי כספי אינה נתוני בידי משרד האוצר, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון, אלא בידי הממשלה שקבעה את מנגנון פינוי המחנות.

הוא הוסיף כי התוכנית להעברת המחנות אינה מתקדמת בקצב הנדרש, בעיקר בשל מחלוקת בין חברי הצוות הבין-משרדי שהוקם לפינוי מחנות, בנוגע לכדאיות הכלכלית שבפינויים, ובייחוד בנוגע למרכיבי העלות שיוכרו במחנות החלופיים שיקים צה"ל. נוסף על כך, הצוות לא השכיל ליצור מנגנונים לקיצור הליכי התכנון והשיווק של הקרקעות המתפנות ועקב כך עוכבה השגת יעדי הפינוי, נגרמה שחיקה משמעותית במצב המחנות שנועדו לפינוי וסוכל מימוש שימושי הקרקע בהתאם לתוכניות המתאר.

בבדיקת המבקר התברר שמערכת הביטחון לא ממהרת להחזיר את השטח, גם בבסיסים שבהם אין איש. צה"ל מחזיק בכמה מחנות נטושים, ששטחם הכולל נאמד בלא פחות מ-38 אלף דונם. 

בבסיסים הללו קיימת סכנה בטיחותית ומפגע סביבתי ותברואתי חמור. בשנת 2005 הוחלט להחזיר את שטחיהם של 55 מחנות ריקים למינהל מקרקעי ישראל, אך עד עכשיו הועברו רק 26. עוד 19 מחנות נמצאים בהליך החזרה. בינתיים, גדל מספר הבסיסים הנטושים של צה"ל ב-60%.

המבקר העיר כי צה"ל גיבש תוכנית לפינוי המחנות הנטושים, נוכח ההערכה בנוגע לנזקים העלולים להיגרם לצה"ל עקב הותרת המצב כמות שהוא. לינדנשטראוס מותח ביקורת על העובדה שצה"ל לא החזיר את השטחים של כל המחנות הנטושים שקבע כי יש להחזירם, והן על העובדה שבמשך שנים לא בוצע מעקב בנושא המחנות הנטושים והסיבות לאי פינויים.

לא מתיישב עם מינהל תקין 

השופט בדימוס קבע גם כי תופעה רחבת היקף זו, שבמסגרתה צה"ל עוזב מחנות אך ממשיך להחזיק בשטחיהם אף שהם אינם משמשים עוד למטרה ביטחונית - אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין, בייחוד מפני שהשטחים שפונו הוזנחו ורבים מהם הפכו לאתרים שיש בהם משום מטרד סביבתי.

האבסורד מגיע לשיאו כאשר במערכת הביטחון משלמים ארנונה עבור מתחם הובלה ומתחם אגד ימ"חים במחנה קסטינה, שנכלל בפרויקט החזרת המחנות. הטיפול בפינוי לא הושלם נוכח מחסור בתקציב. על-פי ההערכות נדרשים מיליון שקלים כדי לסיים את שיטוח המקום לפני החזרתו. על ה"חיסכון" הזה משלם צה"ל 10.5 מיליון שקלים ארנונה בשלוש שנים. מצב זה - קבע המבקר - "אינו סביר ומחייב תיקון מיידי".

הביקורת גם הפנתה אצבע מאשימה כלפי מנהל מקרקעי ישראל, שאינו מקיים בקרה נאותה על הקרקעות שהקצה לשימוש צה"ל. בנוסף, מערכת הביטחון אינה פועלת כיאות לעדכנו לגבי שינויים שנעשו בשטחים אלה.

שנתניהו יתערב

המבקר הפנה אצבע מאשימה כלפי משרדי ראש הממשלה, האוצר והביטחון, שלא הסירו חסמים לקידום העברת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב - המתעכב כבר שש שנים. אם לא תושג הסכמה בין שר האוצר לשר הביטחון, קובע המבקר שראש הממשלה יידרש להכריע.

בעניין זה טרם יושבה המחלוקת העקרונית בין משרד האוצר למערכת הביטחון בנוגע למקורות המימון של הפרויקט ולא סוכמה מסגרתו התקציבית.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו פועלים בשנים האחרונות בצורה מסיבית לפינוי מחנות צה"ל במידת האפשר והחזרת הקרקעות לרשות מנהל מקרקעי ישראל. עד כה פינתה מערכת הביטחון עשרות מחנות צה"ל בהיקף תקציבי של למעלה משלושה מיליארד שקלים. יחד עם זאת, יש לזכור כי פינוי המחנות והקרקעות כרוך בעלויות כספיות משמעותיות, עלות המעבר והקמת מחנות חלופיים. עמדת משרד הביטחון היא כי כפרויקט בעל חשיבות לאומית, נכון להמשיך ולהגביר את פינוי המחנות (בעיקר ממרכזי ערים) והחזרת הקרקעות לממ"י לצרכי פיתוח אזרחי וכלכלי".

לגבי העברת בסיסי צה"ל לנגב נמסר: "משרד הביטחון מודה למבקר על הערותיו ומקווה שבעקבותיהן יזורז תהליך הקצאת התקציבים ממשרד האוצר למימוש העברת יחידות המודיעין ויחידות התקשוב לנגב. מערכת הביטחון ערוכה ומוכנה לביצוע מיידי של המעבר לנגב, סוגיית התקציב מהווה הגורם המעכב היחיד למימוש המעבר".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל נמצא משנת 2006 בתהליך של הסדרת הפערים בכל הנוגע לניהול הקרקעות. בשנת 2010 הוחזרו כ-26 מחנות לרשות מנהל מקרקעי ישראל. במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה, משימת פינוי מפגעים במחנות בלתי מאוישים הוגדרה כמשימה מטכ"לית ובתעדוף גבוה

 לביצוע. בצה"ל מקיימים פעילות משותפת עם משרד הביטחון מול משרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל להתאמת גבולות המתקנים הביטחוניים.

"בנוסף גם גבולות שטחי האש הועברו ויועברו לידיעת מנהל מקרקעי ישראל על ידי מערכת הביטחון. אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל נמצא בימים אלה בתהליך מתקדם של מיפוי מחנות צה"ל, הן בהיבטים סביבתיים והן בהיבטים בטיחותיים. בימים אלו מתקיים במקביל תהליך ממשלתי לקידום תזכיר חוק למניעת זיהום קרקע וטיפול בקרקעות מזוהמות בהובלת המשרד להגנת הסביבה, בו נוטל צה"ל חלק פעיל, וישתלב בתוכנית המדינית לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקומן לכשתידרשנה".