פישר: אסור להגזים בהעלאת השכר במשק

העלאות השכר במשק עלולות לגרום לנסיקה באינפלציה - כך אמר היום (ד') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במסיבת העיתונאים בה הגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדו"ח השנתי של הבנק הסוקר את ההתפתחות הכלכלית במשק. הנגיד אף התייחס לשיקולים שהנחו אותו בהעלאת הריבית השבוע בשיעור של 0.5% - גם במחיר חיזוק השקל ופגיעה בייצוא: החששות מאינפלציה ומעליית מחירי הנדל"ן. הנגיד אף הזהיר מפריצת מסגרת התקציב הממשלתי.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

במהלך דבריו התייחס הנגיד ליעדי בנק ישראל והדגיש את מחויבותו, בראש ובראשונה, לשמירה על יציבות המחירים. "חוק בנק ישראל מדרג את האינפלציה בראש רשימת היעדים של הבנק המרכזי", אמר פישר. "עכשיו צריך להסתכל קדימה על האתגרים הנוכחיים: תפקיד מקבלי ההחלטות ב-2011 מבחינה כלכלית זה לשמור על הצמיחה במשק ולשמור על צמיחה בת-קיימא. זאת אומרת, אסור לנו להגיד – יפה, נוכל לצמוח השנה ולא לקחת בחשבון שיש 2012 ושנים אחרות לפנינו".

"ומה זה דורש?", שאל פישר את הנוכחים, והשיב - "זה דורש מבנק ישראל לשמור על האינפלציה עד כמה שאפשר בתוך היעד (1%-3%)". לדברי פישר, חוק בנק ישראל מאפשר שנתיים של חריגה מהיעד שקבעה הממשלה, "אבל במקרה שהיא סוטה מהיעד, כמו במצב הנוכחי. נצטרך להמשיך לגרום לצמיחה, לתעסוקה ולסגירת פערים חברתיים – שוב פעם, תלוי במה קורה עם האינפלציה".  

הנגיד: אינפלציה פוגעת בעיקר בחלשים

פישר הדגיש את חשיבותה של אינפלציה נמוכה לצמיחה ולצמצום הפערים החברתיים בישראל וציין שאם העלאות הריבית האחרונות יגרמו להתחזקות יתרה של השקל, הבנק המרכזי יהיה מוכן להתערב. בעיקר, הדגיש את החשיבות בהורדת מחירי הדיור, "אסור לנו לתת למחירי הנכסים, כולל מחירי הדירות, להגיע למצב שהם הרבה מעל השיווי משקל ואנחנו גם צריכים לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית מעבר למה שקורה בשוק הדיור".

הנגיד מתח ביקורת על הדרישות שהועלו לאחרונה, לחריגות מהתקציב. "יש לחצים פופוליסטיים בכל מיני כיוונים להגדיל את הוצאות הממשלתיות", אמר פישר. "אנחנו צריכים לשמור על מסגרת התקציב, אם אנחנו רוצים שהמשק ימשיך לצמוח - וכולנו רוצים שהמשק ימשיך לצמוח. אי-אפשר להתייחס למסגרת התקציב כאילו היא דבר לא חשוב. זה חשוב, זה חיוני וזה חלק מסוד ההצלחה של המשק הישראלי".

"ההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה"

הנגיד גם מתח ביקורת על הלחצים שהופעלו לאחרונה, גם הסקטור הציבור וגם בסקטור הפרטי להעלאות שכר והזכיר את את אמצע שנות ה-60' בהן העלאות שכר גרמו לאינפלציה ובעקבותיה להעלאת ריבית. "אין ספק שיש מגזרים במשק שבהם יש עיוותים ביחס לשכר שאותם חשוב לתקן, אבל אנחנו לא יכולים לעבור מתיקון עיוותים לגידול כללי ברמת השכר". לדבריו, "ההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה. ויש לנו היסטוריה – היסטוריה של 1965 ...עליות בשכר גרמו לבעיות באינפלציה שגרמו לצורך לעלות את הריבית".

הנגיד: זה שיש גז זה לא אומר שיש כסף

בדבריו, חזר הנגיד על אזהרה שהשמיע עם פרוץ המהומות במצרים וטען כי אי הוודאות הפוליטית במזרח התיכון דורשת מישראל להתכונן כספית. "עברנו את המשבר הפיננסי העולמי בהצלחה יחסית וגילינו שיש לנו גז בים. עכשיו אנחנו מתחילים לחשוב שיש לנו הרבה כסף להוציא - זה לא נכון, אין לנו!" אמר הנגיד בנחרצות.

"המצב הגיאו-פוליטי שלנו השתנה באופן משמעותי, אם זה לטובה או לרעה אנחנו לא יודעים בשלב זה. צריך לקוות שמה שקורה עכשיו יביא לשלום, אבל יכול להיות שזה ידרוש מאיתנו לשפר את המצב הבטחוני שלנו – וזה דורש הוצאות", אמר.

מה קרה בכלכלה

על פי דו"ח בנק ישראל, הייצוא לחו"ל צמח בקצב של מעל ל- 13% ב-2010. הגרעון בתקציב עמד על 3.7% מהתמ"ג, כאשר התקרה הקבועה בחוק היא 5%. יחס החוב לתמ"ג של מדינת ישראל הגיע בסוף 2010 ל-76.6% - "זהו מספר שעד לפני 3 שנים היינו אומרים שזה מתקרב לממוּצע של ה-OECD, אבל אנחנו מתחת לממוּצע היום, לא מסיבות כל-כך טובות – כלומר, משום שהממוּצע של ה-OECD בינתיים עלה בהרבה ושלנו המשיך לרדת", אמר הנגיד.

עלייה בשיעור ההשתפות בכוח העבודה

עוד אמר הנגיד, כי שיעור העוני ירד במעט וכי מצב התעסוקה במשק השתפר. שיעור האבטלה בסוף השנה שעברה היה 6.6%, מעט מעל לשיעור האבטלה ערב תחילתו של המשבר העולמי, אך תהליך זה היה מלווה בגידול של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בעיקר בקרב אוכלוסיות שבהן שיעור ההשתתפות נמוך (חרדים וערבים).

כמו כן, ציין הנגיד כי חלה עלייה בשיעור התעסוקה של ישראלים ובתחלופה בין משרות חלקיות למלאות. "הנתון האחרון שקיבלנו מהלמ"ס הראה 6.1% אבטלה בינואר, אבל לפני שאני אדגיש את זה יותר מדי אני יכול לסמוך על קרנית (קרנית פלוג, מחטיבת המחקר בבנק ישראל, א.ל) שתגיד לי שאסור לשים יותר מדי משקל על נתון אחד", אמר פישר בניסיון לצנן את ההתלהבות.

הנגיד ציין את נתוני הצמיחה, שעמדה על 4.6% בשנה וברבע האחרון על 7.7% ואת העודף הגדל בחסכון השוטף של מאזן התשלומים, כמעט 7 מיליארד דולר, מעל 3% מהתמ"ג. האינפלציה עמדה בסוף השנה על 2.7%, קרוב לתקרת תחום היעד שקבעה הממשלה.

כמו כן, בנק ישראל העלה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2011 מ-3.9% ל-4.6%. תחזית הצמיחה לשנת 2012 עומדת על 4%. האבטלה צפויה לרדת בשנת 2011 לשיעור של 6.1% ובשנת 2012, צופים כלכלני הבנק שיעור אבטלה של 5.9%, מהנמוכים בתולדות המדינה. המאזן בחשבון השוטף של המדינה צפוי להצטמצם, מ-6.7 מיליארד דולר ב-2010 ל-3.4 מיליארד דולר ב-2011.

המדיניות הכלכלית תרמה לצמיחה

פישר מנה את הגורמים שהביאו, לדעת כלכלני הבנק המרכזי, לנתונים החיביים. לדבריו, בשנה האחרונה הכלכלה העולמית מתחילה להראות שימנים של יציאה מהמשבר שהחל בסוף 2088. הסחר העולמי עלה בשנה האחרונה ב-12% וכלכלות רבות חזרו לצמוח. עוד ציין פישר, את המדיניות הכלכלית שנקטה הממשלה כגורם שתרם לצמיחה. "המדיניות הפיסקלית של הממשלה היתה טובה, תמכה בצמיחה, אבל לא היתה שמרנית מדי".

עוד הדגיש פישר את תרומתו של הסקטור הפרטי. "אנחנו צריכים להכיר בעובדה שרוב הצמיחה יוצאת מהסקטור הפרטי ויש לנו סקטור פרטי מאוד מוצלח, מאוד חזק, מלא יזמות ועכשיו העולם מתחיל להסתכל עלינו כדי להבין מה מקור היזמות הישראלית".