מינוי דתיים - נורת אזהרה למתנחלים

בשנים האחרונות היללו ושיבחו את נציגי הציבור הדתי לאומי, שהפך למוביל בתחומים שונים, ובחודשים האחרונים זה ניכר גם ברמות הגבוהות ביותר. גאווה מילאה את המגזר לאור גל המינויים של חובשי כיפות לתפקידים בכירים במערכת הביטחון: זה התחיל במינוי סגן רמטכ"ל וכמעט רמטכ"ל בפועל – יאיר נווה, המשיך למינוי המתוקשר של ראש המל"ל, האלוף במיל' יעקב עמידרור, והמשיך אמש (יום ב') בהודעת מינויו של ראש השב"כ יורם כהן

לחגיגת המינויים המשמעותיים הללו ניתן להוסיף גם את חובשי הכיפות המנהלים את הלשכה הכי חשובה במדינה - לשכת ראש הממשלה הכי דתייה שהייתה אי פעם: כשבעה אנשי מטה דתיים -  בהם ראש לשכה וראש מטה - סובבים את בנימין נתניהו.

הדבר כבר עורר לא פעם תהיות ושאלות בקרב אנשי התקשורת והפוליטיקאים. מדוע ראש הממשלה מעדיף, וממשיך להעדיף, למנות לצידו חובשי כיפות סרוגות. ואולי כדאי להוסיף עוד שאלה: האם הוא מתכנן צעדים כלשהם על חשבונם?

בשורת מינויים כל-כך בכירים חייבת להיות משמעות. הדבר לא נעשה כלאחר יד, אלא בתום חשיבה מדוקדקת - ודווקא בשל כך זה מטריד ומחשיד.

נורת אזהרה

לא נעים להרוס את השמחה, אבל כחובש כיפה סרוגה אני מתיישב לא בצד אלה שששים ושמחים לאור העובדה ש"נציגינו" מוכיחים שהחינוך הערכי ובית הגידול של החינוך הממלכתי-דתי הוא זה שמוביל היום את ההנהגה הישראלית. אני דווקא בתחושה שמינוי סגן רמטכ"ל, ראש שב"כ וראש מל"ל מבשר למתיישבים על תוכנית מדינית חדשה של הממשלה שתכלול גם פינוי נוסף.

אין ספק כי מינוי של כיפות סרוגות בתפקידים כה בכירים, שיהיו חלק מכוורת מקבלי ההחלטות הגורליות, בא כדי לסתום פיות בעת פינוי מתיישבים ביו"ש, וכדי שיהיה לראש הממשלה פה אל מול הפגנות המפונים העתידיים. ברגע שהוא יותקף על ידם, ישיב "הנה, תראו גם אלה שגדלו והתחנכו כמותכם, שארץ ישראל חשובה להם לא פחות מכם, תומכים במשנתי המדינית". הם עלולים לתת לו לגיטימציה לתוכניותיו, ובעצם יהיו לדוברים ולהודפי התלונות נגד הממשלה.

עמידרור, נווה וכהן נבחרו גם בזכות חוכמתם ואיכותם, אין ספק בכך, אך בראש ובראשונה כדע שיעמדו בחזית, מול הכיפות הסרוגות הדומות

לשלהם, ויאלצו להסביר לכתבי המתיישבים, שאף חלקם חובשי כיפות, מדוע אין ברירה ויש לפנות את אחיהם. המתיישבים מצדם ודאי ינצלו את העובדה הזו וישתמשו בסלוגן כמו "חובש כיפה לא מפנה חובש כיפה".

המינויים האחרונים הם בהחלט תעודת כבוד למגזר, אך גם נורת אזהרה. יש לקוות שבעלי התפקידים הבכירים לא ישכחו בדרך ללשכתם החדשה את הערכים עליהם הם גדלו. ההנהגה הדתית-לאומית נמצאת כיום במשבר מנהיגותי חמור מאוד. כבר שנים שאין דמות מנהיג המובילה אחריה את כולם, וניתן רק לקוות שעמידרור, נווה וכהן יוכלו להשתלב גם בהנהגת הציבור הקרוב להם, והמדינה.