הקרובים צפו בסרטון: "תחושה של הפקרות"
בשעה שלהבות ענק התקרבו לאוטובוס באסון הכרמל, פקדו עליהם לשבת במקומותיהם ולא לזוז. הסרטון המצמרר שתיעד אחד הניצולים ממחיש את גודל הזוועה. היחיד שנראה בו בבירור לשבריר שנייה הוא כפיר חן ז"ל. אשתו: "אני כל הזמן מנסה לחשוב מה עבר לו בראש ברגעים האחרונים"
"נא לשבת, מה לא ברור. שבו כבר" - זו ההוראה שקיבלו צוערי השב"ס באוטובוס המוות בכרמל. היום (ג') כמעט ארבעה חודשים לאחר האסון, שבו נספו 44 סוהרים, קציני משטרה וכבאים, נחשפה הדרמה במלוא עוצמתה בסרטון שצילם אחד הניצולים. המשפחות ראו את הסרטון המצמרר והמראות אינם עוזבים לרגע. צפייה בסרטון, שצולם בטלפון נייד, מעלה כי אחד הגיבורים הוא סגן גונדר רפי אלקלעי, שניסה להציל את חבריו. הוא ירד מהאוטובוס וניסה לכוון את הנהג חזרה מהלהבות, ואף לכבות את האש באמצעות צינור כיבוי.
בסרטון נשמעים הצוערים מבוהלים, ואחת אף אמרה ש"החלונות יכולים להתפוצץ" (כנראה בשל החום הכבד). צוות המפקדים ניסה להרגיע את הצוערים "הכל יהיה בסדר", אבל הלהבות המשיכו להתקרב. "אל תגיד לי תירגעי, אני מפחדת", אמרה אחת הנוסעות.
- מדברים על זה בעמוד הפייסבוק של ynet
"אני לא מזהה אותו באופן ודאי בווידאו, אבל הסימנים והקולות מראים כי אלה אכן הדקות האחרונות של חייו של אחי", אמר משה אלקלעי, אחיו של סגן גונדר רפי אלקלעי, בשיחה עם ynet. לאחר שצפה בסרטון, צפו בו מחדש הזכרונות הכואבים, אך לצדם גם גאווה גדולה. "ההרגשה קשה כי במקביל רואים מסביב מטוס ששופך באזור מסוים חומר כיבוי, אנשי משטרה שפונים קדימה, כבאית שמגיעה וגם מים אין בה יותר מידי, ומנגד אתה רואה בגאווה את הניסיונות שלו, קם ומנסה להציל את האנשים", אמר האח, "אני משער שגם ברגעים האלה, ממה שרואים, איש לא חשב שאלה רגעיו האחרונים".
משה הביע צער על כך שהסרטון לא פורסם מוקדם יותר. "בתחקיר הראו לנו קטע אבל לא את הכל". המראות בסרטון ייחקקו לנצח: "זה משהו שיישמר, אלה גם רגעיו האחרונים וגם מה שבדיוק עשה ברגעים האלה, מכוון את האוטובוס בניסיון להוציא אותו מקו האש ורץ עם הכבאית, ומוציא צינור בשביל להציל אחרים שעה שיכול היה לברוח אחורה - זו גאווה".
"לא עוסקים בספקולציות"
האח אומר כי אינו עוסק בשאלה מדוע אמרו לצוערים לשבת ולא להימלט על נפשם: "אי אפשר להתעסק בספקולציות מה היה קורה אם לא היו אומרים להם לשבת, אם לא היו עוצרים אותם קציני המשטרה. הקצינה שניצלה סיפרה שבהמשך אמרה לכולם לרדת. מי שאמרה להם לשבת הייתה המפקדת שם, אנחנו לא יודעים למה אמרה לשבת, ואנחנו לא כועסים. אחי היה בנקודת הזמן הזו בחוץ, רגע לפני ששטף אותם גל האש".
הקרובים עדיין מנסים לבדוק מהיכן הגיעה ההוראה להמשיך פנימה, "מנסים לבדוק אם היה קשר עם המפקד שכבר הגיעה לכלא, אנחנו לא יודעים אם היו הוראות ממנו או לא".
אחיינו של רפי אלקלעי, דוד, סיפר כי שמר לעצמו את הסרטון על מנת שיהיה לו זיכרון מוחשי אחרון מדודו האהוב. "לא קל לראות את התמונות, ומנגד זו הרגשה חיובית שיש זיכרון מהדקות האחרונות".
"למה הכניסו לשם אוטובוס?"
היחיד שנראה לשבריר שנייה בבירור הוא הצוער, כלאי כפיר חן, מהנדס חשמל במקצועו, שעבד בשירות בתי הסוהר. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים. אשתו, רבקה, צפתה וסיפרה: "זו הרגשה קשה, חוסר אונים, במיוחד שרואים את בעלי בשנייה האחרונה של הסרטון. הוא נראה מהופנט. לחשוב שהצוער שצילם את הסרט הזה ניצל ובעלי לא, זו תחושה קשה. אני כל הזמן מנסה לחשוב מה עבר לו בראש ברגעים האחרונים, לדמיין מה עבר עליו שם".
מזכרת אחרונה: הרגע שבו נראה כפיר חן ז"ל בסרטון (צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)
לקראת פסח, נתקלה רבקה שוב בחפצים, ובבגדים של בעלה: "כל יום זו הישרדות, ובדיוק היום דיברתי עם הרשויות אודות חומרים. אנחנו רוצים את כל החומרים ואת כל התמונות, אני שמחה לראות אותו שוב". מלבד הסרטון הזה, עוקבת האלמנה אחר סרטונים ותמונות שעלו לרשת.
"המטוס והכבאית שבסרט נותנים תחושה לא נקלטת של הפקרות חיי אדם. אם כבאית נכנסה ולא הצליחה להציל את המצב, למה הכניסו אוטובוס שלם ובלי הגנה לאזור המסוכן, לכביש מפותל וצר, והעבירו אותו מחסום, זו שאלה שפשוט מעסיקה כל הזמן".
את הסרטון האחרון לא מתכוונת רבקה להציג לבנה הגדול, דולב, שכבר מבין מה קרה, למרות שהוא רק בן 4 וחצי: "אני לא רוצה להעסיק אותו בזה, גם לא סיפרתי לו איך אביו נהרג. אמנם הסביבה מדברת והילדים מספרים. לאחרונה הוא אמר לי 'כשאהיה גדול, לא ארצה למות בשריפה כמו אבא', יש לו מודעות, אך את הסרטון לא אראה לו".
לפנייה לכתב/ת 
