תודה, בעלי האהוב, שסלחת לי על הבגידה
אתה זה שחיבק, נישק ואסף אותי מהרצפה כשנפלתי שבורה, נטושה, מבוישת, מבוזה עד עמקי נשמתי. אתה זה שליטף שעות כל לילה כשמיררתי בבכי. ומהמשבר הזה צמחנו כזוג
אהוב יקר שלי,
קשה לי עם עצמי עד היום. איך נגררתי למקום ההוא?! עיניי היו סגורות, וגם לא הקשבתי לקולי הפנימי שאמר לי תמיד - גבר המשמיץ את אשתו בכל הזדמנות אינו ראוי לאהבתי. גבר כזה אין לו ולא יהיה לו כבוד לאף אשה, גם לא לי.
אנחנו נוסעים במכונית לחופשה בצפון הארץ, כמעט שנה אחרי הפצצה. אנחנו מאוהבים, מאושרים. עושים המון אהבה, דואגים זה לזה - וגם זוכרים, זוכרים שלפני זמן לא רב היינו במקום אחר לחלוטין, בחושך מוחלט, במקום הכי נמוך בחיי, בחיינו המשותפים.
בתקופה האפלה ההיא הונעתי לחשוב שאתה לא טוב עבורי, שיש יותר טוב, שלי מגיע יותר. יותר מה?! אין לי מושג היום. היום טוב לי כל כך שבא לי לצרוח לשמיים ולכל היקום: תודה, תודה על מתנה מדהימה שקיבלתי אפילו שלא הגיע לי. תודה על ההזדמנות השנייה בנישואיי הראשונים.
אתה יודע הכל אהובי, כל מה שקרה. לך סיפרתי הכל, בפתיחות וכנות מלאה וכואבת כל כך, כואבת כמו מיליון סכינים. סיפרתי לך על הרומן השקרי אליו נפלתי עם גבר נוכל. אתה זה שחיבק, נישק, הרים ואסף אותי מהרצפה כשנפלתי שבורה, נטושה, מבוישת, מבוזה עד עמקי נשמתי. אתה זה שליטף שעות כל לילה כשמיררתי בבכי. כשהאיש שהבטיח לי אהבת עולם וחיים חדשים עבור שנינו, איש שהתחנן ובכה בפניי בכי תמרורים עשרות פעמים שאחכה לו בסבלנות עד שילדיו "רק קצת יגדלו" כדי שיעזוב את אשתו, אשה "לא מתפקדת", לטענתו, התגלה כנוכל ורמאי.
האיש הזה רדף אחריי ולא הרפה במשך שנים, בכל דרך אפשרית, בכל יום בכל מקום, כדי שאשאר איתו בקשר. קשר כל כך טובעני ותובעני, קשר ממנו ניסיתי להתנתק וסיימתי אותו מספר פעמים, אבל שוב ושוב הוא שכנע אותי לחזור אליו.
האיש הזה הפנה לי עורף ברגע שאתה גילית הכל.
אני מתייסרת על הפגיעה שפגעתי בך. איך יכולתי לפגוע בך כל כך?! איך יכולתי להיות מובלת במטה מכושף של איש נורא שכזה, של גבר שחמד אותי, משיקויו לשתות ואת אהבתו השקרית לקנות?! כמה נמוך היה המקום שלי אז? כמה תמימה הייתי? בת 28, ילדה?! איך את כל עקרונותיי זרקתי לפח וסונוורתי?!
אפילו אתה, אהובי, מהכרותך השטחית עם האיש, מיד כשגילית הכל, אמרת לי בדמעות, לפני שעיניי נפקחו, עוד לפני שגיליתי את האמת - "הוא מרמה אותך". וצדקת, אהובי! צדקת במיליון אחוזים. בשבריר שנייה ראית את שאני לא ראיתי עד אותו הרגע.
אתה הדבר האמיתי ביותר שאי פעם ידעתי. ה א מ י ת י .
הזמן מרפא, אין כאב יותר. רק זיכרון והבנה, הבנה שבעולמנו ישנם אנשים שממרומי ליבם הקר והמחושב יודעים למצוא את הרכים בינינו, הטובים והרחמניים, ולנצלם.
עוד מבט:
פסיכולוגיה של בגידה ושל פיוס
יעל דורון וגילי בר
"החוזה הזוגי" (מה מותר, מה אסור, מה רצוי, מה הציפיות ואיך נוהגים בזוגיות) נכתב בלי מילים, וכמעט ללא מודעות, ממש בתחילת הקשר. לא פעם, כשמגיעים לטיפול בעקבות משבר בזוגיות, מגלים שהגיע הזמן לקרוא בשמות לתחושות העמומות, ולנסח מחדש את החוזה
אני מאושרת היום שהוא לא בחיי. מאושרת אחרי שנים של סבל ומתחים בלתי נסבלים ביחסים, שהרסו את נשמתי, את לילותיי ואת ימיי. אני מאושרת רק מעצם היותי מפוקחת ומחוץ למעגל הבגידה והשקר, המציאות החולה בה חייתי ללא רצוני.
המשבר לקח את הזוגיות שלנו למקום חלומי
אני מביטה בך היום, אהוב, איש שלי, אבי שלושת ילדינו הקסומים, ויודעת שיש בך תכונות שלא חלמתי שיהיו בך לא חשבתי שקיימות באיש, ובי לבטח לא נמצאות – הבנה, אהבה, מחילה וקבלה.
אני מודה על המשבר של חיינו. המשבר לקח אותנו למקום חלומי של זוגיות שמעולם לא העזתי לחלום עליה.
תודה לך שסלחת לי, שסלחת לעצמך, שלקחת על עצמך להרים אותנו למקומות אחרים וטובים. אני מרגישה שאילו נישואיי השניים.
תודה לך, אהבת נעוריי וחיי, תודה על החיים החדשים שנתת לנו.
לפנייה לכתב/ת 
תודה לך על ההזדמנות השנייה
צילום: shutterstock
מומלצים
