טאפאס מוזיקליים
השבוע מגיש גיא חג'ג' מגש מלא במתאבנים ויזואליים ומוזיקליים: המפגש בין בק לת'רסטון מור מפתיע ברכותו, אוקרביל ריוור עושים טיזינג לאלבום החדש וסופיאן סטיבנס זוכה לאלבום מחווה עם מטרה נעלה
1
Okkervil River המצוינים, שעיקר כוחם בכתיבת השירים המחודדת של הסולן וויל שף, מטפטפים כבר כמה שבועות קדימונים לאלבום החדש, "I Am Very Far". עד כה, כל אלבום שלהם היה טוב מקודמו והאחרון היה מעולה שבמעולים, כך שהציפיות שלי גורדות שחקים. הנה הטיזר האחרון בשרשרת, קליפ טיפוגרפי משונה ל-"Wake And Be Fine", ובצדו כמה מילים מעניינות של הבמאי ושל כותב השיר.
2
מריל גרבוס אף פעם לא ממש התעניינה בכללים או גבולות מקובלים. אם כן, היא עשתה זאת רק כדי לדעת את מה למתוח, לשבור או לטשטש. לא מדובר ביוצרת אוונגרד שמנגנת קקופוניה צווחנית על צנוניות, אבל בכל הנוגע לפופ, גרבוס שברה את הכלים ואז שיחקה עם כל השברים שלהם, הקישה בהם וניגנה בהם עד שנולד מין חדש של פופ.
זה מתחיל בשם שבחרה לעצמה, tUnE-yArDs, עם הכתיב המשחקי והלא-שגרתי. זה ממשיך במוזיקה שלה, בה היא שוברת, קוצצת ודוגמת את הקול שלה, רעשים וכלי הקשה לא שגרתיים ומרכיבה מלאכת-מחשבת של טלאים צבעוניים. וזה מגיע גם לקליפים שלה.
החדש שבהם, "Bizness", הוא ייצוג ויזואלי נהדר למוזיקה שלה: צבעוני, ילדותי, משתעשע, אמנותי, תזזיתי, מורכב משברים וקיטועים, ומשוחרר מתבניות שחוקות. האלבום החדש יצא באפריל, ומבטיח להיות מעניין לא פחות.
3
בק, הגאון היצירתי האקלקטי שלא נח לשנייה, הפיק אלבום חדש לת'ורסטון מור, חבר סוניק יות' שידוע בעולם המוזיקלי הרחב שלו - מפופ סיקסטיז דרך רוק מפודבק ועד אוונגרד קשה. כשקוראים את הידיעה הזו, האוזניים מסתקרנות. חיבור בין השניים חייב להוליד איזו תערובת-ז'אנרים מפתיעה, פופ-כלאיים אוונגרדי חדשני, לא?
לא. בק ומוּר נפגשו בנקודת הקצה שבה שניהם משיקים מוזיקלית: פולק-רוק אקוסטי. רגעיו הרכים ביותר של מוּר ככותב שירים נפגשים עם רגעיו הרכים ביותר של בק (תחשבו Sea Change או Mutations), והתוצאה, לפחות על פי הסינגל הראשון והיפה "Benediction", חב את מרבית קסמיו לוולווט אנדרגראונד (השפעה ידועה-מדי על שניהם). כמה יפה.
4
סופיאן סטיבנס, מושא הערצה ותיק של המדור, ידוע בסימפוניות הפולק-פופ העשירות והמסועפות שלו. אבל מעליהן, מעל אלבומי הקונספט המוקפדים, מעל העיבודים המפוארים, מעל החלילים וכלי הנשיפה והאלקטרוניקה וכל הרעש והצלצולים (יפים ככל שיהיו, והם יפים מאוד אצל סופיאן), אלבומו האהוב עליי היה ונשאר Seven Swans. רשמית הוא "אלבום ביניים" עם שאריות מהאלבום שקדם לו, אבל בפועל הוא אלבום שלם ועדין מאוד, שמכיל
כמה מהשירים הכי יפים שסטיבנס כתב וביצע.
עכשיו, למען עמותה לחקר סרטן השד, הרכיבו כמה מוזיקאים מוכשרים אלבום מחווה, שמכיל פרשנויות מחודשות לשירי האלבום. הרבה שמות ידועים לא תמצאו שם, חוץ מבוני "פרינס" בילי ו-DM Stith, שמחמם בימים אלו את סטיבנס באירופה, אבל הביצועים מעניינים והאלבום ניתן במלואו להאזנה. רווחים יועברו לעמותה הנ"ל. ואני מפציר בחום במי שעדיין לא מכיר את האלבום המקורי, לרוץ ולהניח עליו אוזן.
שמעתם השבוע משהו שגם אנחנו צריכים לשמוע? ספרו לנו בתגובות.