משפטים מ"הימים הנוראים" של האבק

לחגי תשרי - ראש השנה ויום כיפור - קוראים "הימים הנוראים". לתקופה שבין י"ז בתמוז לט' באב קוראים "ימי בין המיצרים". לזמן שבין פורים לפסח אין שם רשמי - אבל אפשר לקרוא להם "ימי ההברקה", "ימי המירוק", "ימי טירוף הניקיון הבלתי סביר בעליל" או "יום האימה של האבק שמאחורי הספה הכבדה שבסלון".

אבל כמו לכל שיגעון, גם לימים האלה יש מאפיינים חינניים פה ושם, כמו למשל המשפטים שחוזרים כל שנה. הנה הם:

1. "השתגעתם?!?!?!?! חמץ!!!!!!!!!!!!"

(אמא טיפוסית שרצה בזעקות שבר אחרי הילדים השועטים לעבר החדר עם בייגלה, ומהסוג שמתפורר)

2. "עד שאתה לא מסיים את המגירה שלך, אתה לא יורד לחצר".

(אמא של מאירק'ה, המתוסכל מכך שהוא מנקה בזמן שחבריו קוראים לו לשחק איתם מחבואים וקטרים באים)

3. "לא תאמיני אבל שורל'ה כבר הגיעה למטבח".

(רוחל'ה, מסיבה כלשהי, מנסה להתנקם בחני השכנה מלמטה ולהלחיץ אותה, במהלך פגישה אקראית בחדר המדרגות)

4. "תחזיקו את הסולם חזק, שלא אפול כשאני יורד ממנו". "חבל לעשות תריסים, ממילא יהיה אובך, כמו כל שנה, יום לפני פסח". "זה הקומקום של פסח או של החמץ? זה מהבוידעם?"

(מישהו למישהו בחלל הבית)

5. "נו, כבר אמרו אלף פעמים שאבק זה לא חמץ, והבעל והילדים הם לא קורבן פסח".

(מנחם מענדל בדמעות לאשתו, תוך כדי שאיפת בקבוק האקונומיקה השלישי, ולאחר פריצת דיסק קשה)

6. "החזה של הרב לנדא הרבה יותר טוב ועסיסי בפסח השנה מהחזה של הרב מחפוד"

(קריאת ביניים של ולדימיד, הקצב הראשי של רשת "כל בו לחרדי החרד", לעברו של חיימק'ה הצרכן המבולבל)

7. "קח את הנייר טואלט הזה, כדאי לך, זה כשר לפסח בהשגחת בבד"ץ"

(סבטלנה הקופאית לחיימק'ה בקופה של רשת "כל בו לחרדי החרד", ברגע של חיזוק והתחזקות)

8. "בבקשה לאכול בחצר. הבית כבר פסח".

(עקרת בית מאורגנת במיוחד לבני משפחתה, יומיים אחרי פורים)

9. "אולי נזמין השנה לסדר את משפחת ניר, מקיבוץ ניר עוז. מסכנים, נעבאך. שיראו פעם מה זה ליל סדר יהודי"

(יענקל'ה לאשתו ברגע של קירוב לבבות ובעיצומה של מתקפת שליחות עזה)

10. "גם בפסח השנה אנחנו במלון בים המלח. תאמיני לי, זה אותו מחיר. אני לא רציתי, שמוליק מאוד רצה. אני חושבת שהכי טוב בבית ואני גם לא יודעת כמה כשר שם, שהקדוש ברוך הוא יסלח לנו. ואת יודעת מה זה לארוז לעשרה ילדים?

(מירי, האחות העשירה מבני ברק, מתנצלת ומשקרת בלי בושה לאחותה הקטנה והענייה מביתר עילית, בשיחה טלפונית אקראית)

11. "הגיע הזמן שיהיה לי איזה גביע מכובד לליל הסדר. הגיע הזמן שתהיה לי איזה פיאת קאסטם חדשה לליל הסדר".

(דודי ושטרני, הזוג האוהב, ברגע קסום של גילוי לב, תוך כדי ההכנות והקרצוף לחג, וברמז לא דקיק במיוחד)

12. "לא תקבלי מצה. כי יש מנהג שבחודש של פסח לא אוכלים מצות. אז תתאפקי עוד שבוע ותאכלי קרקר".

(אבא ואמא לעברה של בת הזקונים הבוכייה, ששבוע לפני פסח החליטה שהיא דווקא כן אוהבת

לאכול מצה)

13. "בשביל זה הוצאת אותנו ממצרים? כדי לעבוד כאן בפרך?"

(בני משפחת שוורץ בטרוניה כלפי שמיים, משחזרים את חטאי דור המדבר תוך כדי קירצוף חדר השירותים)

14. "אתם ראיתם מה הולך שם למטה? לא הגזימו קצת!?"

(הקדוש ברוך הוא מעביר בחיוך את המשקפת לצוות המלאכים)