מדוע נוהגים הישראלים מהר מהמותר?
מרבית הנהגים עוברים על המהירות המותרת בכבישים מהירים, וכמעט שליש נוהג מהר מדי ברחובות עירוניים צרים, כך עולה מסקר שמפרסמת היום הרשות הלאומית. ותתפלאו, יש סיבה עניינית למהירות המופרזת - לא רק הרצון לנהוג מהר
האם אנחנו נוהגים כמו מטורפים, או שאולי חוקי המהירות כבר לא מתאימים לעידן המודרני? מרבית הישראלים מזלזלים בחוקי המהירות - כך עולה מסקר שמפרסמת היום (ד') הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בדרכים מהירות - כמו כביש 6 - כ-62% מהנהגים עוברים את המהירות המותרת. המצב חמור לא פחות בתוך הערים: כ-27% מהנהגים עוברים את המהירות המותרת ברחובות שכונתיים צרים. "חלק ניכר מהנהגים לא מצייתים למהירות המותרת", מסכמים עורכי הסקר.
אלא שבדיקה מעמיקה של נתוני הסקר, מעלה כי בעיית הציות לחוקי המהירות אינה נובעת רק מאופיו של הנהג הישראלי. לפחות בחלק מהמקרים, המהירות המרבית שקבע המחוקק אינה מתאימה לתנאי הנהיגה במאה ה-21, עם מכוניות מודרניות וכבישים חדשים. זה כמובן לא מפתיע, מאחר שבחלק גדול מהכבישים לא השתנתה המהירות המרבית המותרת מאז שנות ה-70, ובמקרה הטוב - מאז תחילת שנות ה-90.
למרות האכיפה: חלק ניכר מהנהגים לא מצייתים לחוק (צילום: קובי קואנקס)
מיהו נהג נורמטיבי?
אחד המדדים החשובים להערכת מהירויות נסיעה הוא "מהירות האחוזון ה-85": המהירות המרבית של 85% מהנהגים. חשוב לציין כי הנתון אינו מבטא מהירות ממוצעת, אלא מתייחס לנתון הגבוה בטווח של מהירויות. במשרד התחבורה האמריקני מסבירים כי "מהירות האחוזון ה-85 נמצאת בשימוש נרחב בתחומי הנדסת תנועה ובטיחות. עם הזמן, נתון זה החל לשמש כמאפיין של נהג נורמטיבי וזהיר".
כאשר בודקים את נתוני הסקר של הרשות לבטיחות, מתגלה פער משמעותי בין המהירות המותרת והמהירות של מרבית הנהגים. למשל, בנתיב השמאלי של דרכים מהירות, כמו למשל כביש 6 או כביש 1, נמצא כי "מהירות אחוזון 85" גבוהה ב-16 קמ"ש מהמהירות המותרת. בנתיב השמאלי בדרכים דו-מסלוליות, כמו כבישים מספר 2, 4 ו-5 - בהם המהירות המותרת בזמן הסקר הייתה 90 קמ"ש - נמצא כי הפער מהמהירות המותרת עומד על 28 קמ"ש.
למרות הפער מול המהירות המותרת על-פי חוק, מומחי תחבורה רבים סבורים כי אותו "אחוזון 85" מייצג את המהירות טבעית, שכן לנהג ממוצע מיוחסים זהירות ורצון להימנע ממעורבות בתאונות, אך גם רצון להגיע ליעד בזמן קצר ככל האפשר. חשוב לציין כי הנהיגה במהירות זו נחשבת לרוב לבטוחה, למרות שהיא גבוהה מהמהירות המותרת.
על-פי משרד התחבורה האמריקני, "מחקרים מראים כי הסיכוי למעורבות בתאונה הוא הנמוך ביותר, עבור נהגים שנוסעים במהירות הקרובה למהירות הממוצעת של התנועה". מהסקר של הרשות לבטיחות עולה כי הפער בין המהירות הממוצעת והאחוזון ה-85, קטן במרבית המקרים מהפער מול המהירות החוקית. למשל, בנתיב השמאלי בדרכים דו-מסלוליות נמדדה מהירות ממוצעת של 105 קמ"ש - לעומת מהירות חוקית של 90 קמ"ש, ו"מהירות אחוזון" של 118 קמ"ש.
מהירות סבירה לסביבה
בנייר עמדה שפרסמה בשנה שעברה יחידת המדען הראשי של הרשות לבטיחות, הומלץ לקבוע מהירות שתהיה "סבירה יחסית לתנאי הסביבה בעיני הנהג". על-פי יחידת המדען, ההסבר לכך פשוט: "ככל שהמהירות המרבית תיתפס כראויה יותר, יותר נהגים יקפידו לשמור עליה".
ואכן, במשרד התחבורה מודעים לחוסר ההתאמה הקיים בחלק מהכבישים, בין המהירות המותרת והמהירות שבה נוסעים מרבית הנהגים. זו בדיוק הסיבה לכך שרק לאחרונה החליט שר התחבורה, ישראל כץ, לאמץ את מסקנותיה של ועדה מקצועית, שהמליצה על העלאת המהירות המרבית בחלק מהדרכים הדו-מסלוליות - שם נמדד שיעור גבוה במיוחד של נהגים העוברים על המהירות המותרת.
אלא שכלל לא בטוח כי העלאת המהירות עליה החליט שר התחבורה, תצליח לצמצם את הפער בין המהירות המותרת והמהירות שבה נוסעים מרבית הנהגים. כך למשל, בכביש מספר 2 הועלתה המהירות מ-90 ל-100 קמ"ש - אלא שכבר כיום המהירות הממוצעת בנתיב הימני בכביש היא כ-100 קמ"ש, ומהירות האחוזון ה-85 היא כ-115 קמ"ש. בנתיב השמאלי, המהירויות גבוהות משמעותית: המהירות הממוצעת היא כ-114 קמ"ש ומהירות האחוזון ה-85 היא כ-125 קמ"ש.