כמעט חצי מהנוער הישראלי: לשלול זכויות מערבים

מחקר חדש מאשר את התחושות: כמעט מחצית מבני הנוער היהודים בעד שלילת זכויות יסוד לערביי ישראל. סקר מקיף בדק את עמדותיהם של צעירי ישראל, יהודים וערבים, במגוון רחב של נושאים - בהם לאומנות, דמוקרטיה והיחס למוסדות המדינה. התמונה המצטיירת: הצעירים בישראל של 2010 מאמינים פחות בערכי הדמוקרטיה, נוטים למרדנות ואלימות, גזענים יותר ורבים מהם התייאשו מהסיכוי לשלום. כמו-כן, הם גם ימניים ולאומיים יותר.

• הנוער גזעני יותר? הגיבו בפייסבוק
  

במחקר הנוער השלישי (הקודמים נעשו ב-1998 וב-2004) שערכה "קרן פרידריך אברט", בשיתוף מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, נבחנו המגמות ב-12 השנים האחרונות בעמדותיהם של בני נוער וצעירים בישראל. בסך הכל רואיינו 1,600 צעירים, בחלוקה לשתי קבוצות גיל - בני 15-18 ובני 21-24. כל קבוצת גיל כללה 600 מרואיינים יהודים ו-200 ערבים. תוצאות המחקר, שנערך על ידי מכון דחף בניהול ד"ר מינה צמח, מוצגים בספר "גם וגם: סתירות בזהות בקרב צעירים בישראל", שיוצא היום (ה') לאור. 

על פי הנתונים, חשיבות הדמוקרטיה כיעד לאומי בקרב בני הנוער ירדה מהמקום השני ב-1998 (26% הגדירו אותה ככזו) למקום השלישי ב-2010, עם 14.3% בלבד. במקביל, עלתה חשיבות ה"יהודיות" כיעד לאומי - מהמקום השלישי (18.1%) ב-1998 למקום הראשון ב-2010, עם 26%.

מאמינים לצה"ל - וגם לפוליטיקאים

כ-60% מהצעירים ומבני הנוער היהודים מעדיפים "מנהיגות חזקה" על פני שלטון החוק, מהסקר עולה גם כי כמעט מחצית מבני הנוער (46%) נוטים לשלול זכויות פוליטיות בסיסיות, כמו הזכות להיבחר לכנסת, מאזרחי ישראל הערבים. ואילו תחושות עולות בהם כשהם חושבים על ערבים? 25% השיבו "שנאה", 12% ענו "פחד".

עורכי המחקר ציינו כי מגמות אלה עולות בקנה אחד עם התרופפות משמעותית במעמדם של מוסדות החוק והשלטון, דוגמת מערכת המשפט והרשות המבצעת. הדבר בא לידי ביטוי בירידה הניכרת באמון שיש לנוער במערכת המשפט - מרמה של 74% ב-1998 שהביעו אמון מלא או די אמון, לרמה של 63.5% כיום.

הרמטכ"ל בבקו"ם. 93% נותנים בו אמון (צילום: עופר עמרם)

ירידה, אמנם קלה יותר, נרשמה גם באמון במשטרה (מ-70% ל-65). צה"ל הוא הגוף היחיד שזוכה לאמון כמעט-מלא של בני הנוער (93%), ובנוסף באופן מפתיע עלה בעשור החולף האמון שבני הנוער רוכשים לפוליטיקאים - מ-38% ב-1998 ל-43% ב-2010. הנתונים מעוררים דאגה גם באשר ליחס לאלימות, כאשר הצעירים מגלים נטייה גוברת לתמוך בדפוסי מרי בלתי אלים (31%) ואלים (25%), נגד החלטות ממשלה שאינן לרוחם.

המשפחה מעל הכל

ומה המטרות האישיות של הצעירים? רובם אמנם רחוקים מכך, אך 60% דירגו "הקמת משפחה" במקום הראשון בקטגוריה זו. בהפרש ניכר מאוד, נמצאות הצלחה כלכלית (10%) ורכישת השכלה גבוהה (8%) בהמשך רשימת ההגשמה העצמית.

מניתוח שערכו למחקר פרופ' אפי יער ויסמין אלקלעי עולה כי רוב הצעירים בישראל (42%) סבורים כי המחלוקת בין היהודים לערבים היא האיום הגדול ביותר כיום על מדינת ישראל, לעומת 23% שטענו כי דווקא הפילוג בין הדתיים לחילוניים הוא המסוכן ביותר. ב-1998, לעומת זאת, ראו 44% את השסע הדתי-חילוני כאיום הגדול ביותר על ביטחון המדינה, לעומת 27% שסברו אז כי העימות היהודי-ערבי הוא החמור מכולם. לדעת החוקרים, הנתונים מראים תהליך של הקצנה בחברה הישראלית.

"ייתכן שהשילוב בין שנות האינתיפאדה והשפעתה על היהודים, עם מאורעות אוקטובר 2000 והשפעתם על הערבים, בנוסף להתגברות הרטוריקה הלאומנית בפוליטיקה בשנים האחרונות, הם שגרמו לתחושה כי נושא זה מסוכן ומאיים יותר על שתי הקהילות", ציינו החוקרים. "אין ספק כי יש קשר ישיר בין התחושה הזו לבין הצניחה בתמיכה בערכי הדמוקרטיה ושוויון זכויות לערבים".

השמאל נכחד

מניתוח הנתונים שערכה דליה שיינדלין עולה כי התגברות התחושות של הפחד

 והרתיעה מהערבים באה לידי ביטוי גם בזהות הפוליטית. כך, לפני 13 שנים רק 48% מהנשאלים הגדירו עצמם כימניים, ואילו ב-2010 חלה עלייה תלולה ל-62%. מנגד, בעוד שב-1998 32% מהנשאלים הגדירו עצמם כשמאלנים, הרי שכעת רק 12% בלבד ממצבים עצמם בצד השמאלי של המפה. "מניתוח הנתונים עולה שככל שבני הנוער דתיים או ימניים יותר כך הם פחות דוגלים בערכי הדמוקרטיה", הוסיפה שיינדלין.

מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ד"ר רובי נתנזון, אמר כי לאור הנתונים המדאיגים על ישראל להגדיל משמעותית את ההשקעה בחינוך לדמוקרטיה. "בקרב הצעירים בארץ אין מספיק מודעות לדמוקרטיה כערך ולערכים דמוקרטיים. דמוקרטיה אינה אך רק הצבעה פעם בארבע שנים, אלא כוללת ערכים כמו סובלנות והתחשבות במיעוט, בחלש ובשונה". גם השר מיכאל איתן הדגיש: "הדמוקרטיה אינה דבר מובן מאליו. קיומה מחייב מערכת חינוך שמטמיעה את ערכיה בקרב הדור הצעיר".

Read this article in English