עובדים, לכו לפוליטיקה

סיומה של שביתת העובדים הסוציאליים מזכיר לנו, שוב, שמערכת המשפט הישראלית התאימה עצמה לעקרונותיו השונים של המשטר הניאו-ליברלי בישראל. משטר זה, הפועל לשמירת האוטונומיה של השוק ולצמצום מעורבות ממשלתית בחיים החברתיים, כונן מערכת משפט המשרתת את הנחותיו ואינה מערערת עליהן. לכן, יש להפסיק לראות בבית המשפט אמצעי לתיקון, אלא מערכת המאשררת את העוול שנגרם על ידי הניאו-ליברליזם הישראלי, כפי שניתח זאת פרופ' דני גוטוויין לפני שלוש שנים.

התנהלות העניינים בבית הדין הארצי לעבודה השבוע מהווה מקרה מבחן נוסף המדגים את התנהלות מערכת המשפט בעידן ההפרטה. נציגי האוצר פנו לבית הדין בבקשה שיורה לעובדים הסוציאליים להפסיק את השביתה ולחזור לאלתר לעבודה. לפי הדיווחים בכלי התקשורת, נשיאת בית הדין, השופטת נילי ארד, נזפה בנציגי העובדים וטענה בפניהם כי המהלך שהתרחש בשבוע שעבר, בו דחו נציגי מרכז איגוד העובדים הסוציאליים את ההסכם, אינו תקין משום שהעובדים המאוגדים הסמיכו את ההסתדרות להגיע עם האוצר להסכם. לכן, לשיטתה, הם אינם יכולים כעת לחזור בהם מהסכם זה.

דברים אלו, אליהם נלוו איומיה של השופטת ארד כי תוציא לעובדים צווי מניעה אם יסרבו להגיע להסכמות עם האוצר במתווה הנוכחי של ההסכם, מקבעים את אותה נורמה כוחנית שהשתרשה ביחסי העבודה בישראל. נורמה שאינה רואה בזכותם של העובדים לשבות זכות חברתית, ושאינה סבורה שנחוץ שבית המשפט יגן על תהליכים דמוקרטיים בארגוני עובדים, כגון הצבעה של האיגוד על הסכם שכר. לפיכך, הדיון בבית הדין סיפק הוכחה נוספת לכך שמערכת המשפט הישראלית אינה אלא השתקפות של מדינת ההפרטה.

כאן המקום להתייחס גם למכתב שכתבה לעובדים הסוציאליים ח"כ שלי יחימוביץ' מיד לאחר שהחליטו לדחות את ההסכם שבישלו להם עיני והאוצר. יחימוביץ', שצברה את הונה הפוליטי כמסנגרת על זכויותיהם של העובדים בישראל, הפתיעה רבים כשהכריזה שעל העובדים הסוציאליים לקבל את ההסכם המביש שהוצע להם, משום שלטענתה הוא הסכם השכר הטוב ביותר שהושג בעשור האחרון.

יחימוביץ' לא צריכה להפתיע איש

אך הכרזה זו של יחימוביץ' בוודאי שאינה צריכה להפתיע איש. כמתמודדת על ראשות מפלגת העבודה, יחימוביץ' זקוקה לקולות מתפקדיו של עיני, השולטים במפלגה ביד רמה, ולכן היא אינה יכולה לצאת כנגד פטרונו של ההסכם. אולם שיתוף הפעולה המתמשך של עיני עם מדיניות ההפרטה של נתניהו, שאחד מביטויו הוא ההסכם הנוכחי, מחליש מאוד את טיעוניה של יחימוביץ' לגבי כוונתה לקדם סדר יום סוציאל-דמוקרטי. לפיכך, סיכויה לחלץ את המפלגה מהמשבר בו היא נמצאת נמוכים.

אקורד הסיום של השביתה ומכתבה של יחימוביץ' צריכים להדליק נורה אדומה בקרב העובדים הסוציאליים וארגוני עובדים אחרים. ארגונים אלו מזניחים לרוב את הפוליטיקה, שהיא עדיין הזירה המרכזית והחשובה ביותר לניהול מאבקים לשינוי חברתי. לצד ביסוסה מחדש של העבודה המאורגנת והתארגנות לקראת מאבקי זכויות עובדים נוספים, עליהם גם להחזיר את הפוליטיקה אל המאבקים החברתיים.

מסקנה זו רלוונטית גם לארגונים החברתיים ופעיליהם. ארגונים אלה עתרו בצורה סיטונאית בשני העשורים האחרונים נגד עוולות חברתיות שהתרחשו לשיטתם על ידי השלטון. עבורם, המסקנות העולות מן המאבק מחדדות את הצורך להפסיק לעסוק בהתדיינות משפטית ולחזור לעסוק בפוליטיקה. יצירת כוח פוליטי סוציאל-דמוקרטי היא אפוא התשובה לסיומו המאכזב של מאבק העובדים הסוציאליים.

• גיא פלדמן, עובד סוציאלי, המסיים בימים אלה לימודי תואר שני במקצוע