מהירות מופרזת בעיר? למדינה לא ממש איכפת
נסיעה פרועה ברחובות העיר גורמת מדי שנה ליותר תאונות ונפגעים ממהירות מופרזת מחוץ לעיר. הוסיפו לכך סקר מהירות שערכה הרשות הלאומית, שמוכיח כי מרבית הנהגים אכן נוהגים מהר מהמותר בעיר. אז איך קרה שרק 30% מדו"חות המהירות נרשמים לנהגים בתחום העירוני?
ממהרים, אך לא נתפסים. סקר המהירויות שפרסמה אתמול (ד') הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, העלה כי מרבית הישראלים נוהגים מהר מהמותר בכבישים עירוניים. אלא שלמרות זאת, היקף אכיפת עבירות המהירות בעיר נמוך משמעותית מהאכיפה בכבישים בין-עירוניים. כך למשל, רק 30% מסך דו"חות המהירות ב-2008 נרשמו לנהגים בכבישים עירוניים, לעומת כ-70% בכבישים בין-עירוניים.
- מדוע נוהגים הישראלים מהר מהמותר?
לדברי מנכ"ל הרשות, רון מוסקוביץ', "הנתונים מדאיגים בייחוד כשמדובר על מהירויות גבוהות בדרכים עירוניות וברחובות שכונתיים, שכן הנהג מסכן לא רק את עצמו, אלא גם את הולכי הרגל הנמצאים במרחב העירוני". אגב, הנתונים שפרסמה הרשות אינם מפתיעים. סקר מהירויות קודם, שנערך ב-2009, העלה ממצאים דומים - ובחלק מהמקרים אף זהים.
מצלמת מהירות בכביש עירוני בנתניה (צילום: עידו ארז)
מוכנים למצלמות החדשות
הפער באכיפת עבירות המהירות בין המרחב העירוני והבין-עירוני, אינו מצביע על פער דומה בהתפלגות התאונות. בכבישים בין-עירוניים נרשם אמנם מספר גבוה יותר של תאונות קטלניות, אך מרבית תאונות הדרכים מתרחשות דווקא במרחב העירוני. שם גם נרשם המספר הגבוה ביותר של נפגעים, ובכלל זאת פצועים קשה. למשל, ב-2009 היה מספר הנפגעים בתאונות עירוניות כפול ממספרם בתאונות בין-עירוניות, ומספר הפצועים קשה היה גבוה ב-50%.הפער באכיפה צפוי רק לגדול בשנים הקרובות, עם תחילת הפריסה של מערך חדש של מצלמות מהירות ("פרויקט א3"). בשלב הראשון של הפריסה, שאמור להתחיל בשבועות הקרובים - לאחר דחיות ועיכובים רבים - יוצבו מצלמות מהירות בכבישים בין-עירוניים בלבד. גם כאשר ייפרס המערך במלואו, ויכלול כ-200 מצלמות מהירות, צפוי עיקר מאמץ האכיפה להתרכז מחוץ לערים.
יש לציין כי המצלמות החדשות יגדילו דרמטית את מספר הדו"חות הנרשמים לנהגים. על-פי נתונים שהעביר המשרד לביטחון פנים ל-ynet, השלב הראשון של הפרויקט - שיכלול 40 מצלמות מהירות ו-20 מצלמות רמזור - אמור היה להגדיל את מספר הדו"חות שמפיקים אמצעים אוטומטיים פי 6 - מכ-65 אלף לכ-370 אלף בסוף 2011. עם זאת, בגלל העיכובים הרבים בפריסת המצלמות, מספר הדו"חות בשנה הקרובה יהיה נמוך מכפי שהוערך בתחילה.
אולי זה הכל כסף?
הסבר אפשרי למיעוט היחסי של אכיפת עבירות המהירות במרחב העירוני, אפשר למצוא בסקר שפרסמה הרשות לבטיחות. הנתונים מצביעים על כך שמרבית הנהגים אמנם עוברים את המהירות המותרת בדרכים עירוניות, אך שיעור החריגה הנמדד נמוך יחסית. למשל, ברחובות חד-מסלוליים, המוגדרים "מאספים שכונתיים", נמצא כי 27% מהנהגים עוברים על החוק, אולם, מהירות האחוזון ה-85 - המהירות המרבית של 85% מהנהגים - היא 54 קמ"ש, או 4 קמ"ש בלבד מעל המהירות המותרת.משמעותה של חריגה נמוכה מהמהירות המותרת פשוטה: עונש קל יחסית לנהג. על-פי מדרג עבירות התנועה המופיע באתר משרד התחבורה, חריגה של עד 20 קמ"ש מהמהירות המותרת בכביש עירוני, אינה גוררת נקודות חובה. גם הקנס בגינה אינו גבוה, ועומד על 250 שקל. מנגד, החריגות מהמהירות המותרת בכבישים בין-עירוניים גבוהות משמעותית, ולכן גם כרוכות בעונשים חמורים יותר ובקנסות גבוהים.
למשל, בדרכים דו-מסלוליות ממוחלפות, כמו למשל כביש החוף, נמדדה מהירות ממוצעת של 105 קמ"ש - 15 קמ"ש מעל המהירות המותרת. מהירות האחוזון ה-85 בכבישים אלה הייתה גבוהה מהמהירות המותרת בלא פחות מ-28 קמ"ש. חריגה כזו גוררת קנס של 750 שקל ו-8 נקודות חובה.
השפעת המהירות על הבטיחות
המהירויות הגבוהות יותר בכבישים בין-עירוניים לא מצביעות בהכרח על מסוכנות גבוהה יותר. מחקרים שונים מצביעים על כך שהסיכוי לתאונה עולה ככל שנהגים עוברים את המהירות של התנועה מסביבם - ולא רק את המהירות המותרת על-פי חוק. למעשה, יש מומחי תחבורה שסבורים כי אותה "מהירות אחוזון 85" - המהירות המרבית הנמדדת בקרב 85% מהנהגים - מייצגת נהגים נורמטיביים וזהירים, גם אם היא גבוהה מהמהירות המותרת על-פי חוק.
בנוסף, ולמרות חוסר כדאיות כלכלית, אכיפת מהירות במרחב העירוני עשויה להשפיע באופן משמעותי על הרגלי הנהיגה, ולהקטין את מספר התאונות והנפגעים. על-פי יחידת המדען הראשי של הרשות לבטיחות, "ירידה או עלייה זהה במהירות הנסיעה, תשפיע יותר על הסיכוי להיות מעורב בתאונה בדרכים עירוניות בהשוואה לכבישים מהירים". ובמלים פשוטות: עלייה של 10 קמ"ש במהירות הנסיעה בכביש המתוכנן ל-50 קמ"ש - מ-50 ל-60 - תגדיל את הסיכוי לתאונה בשיעור גבוה יותר מעלייה ב-10 קמ"ש בכביש שתוכנן ל-100 קמ"ש.
ביחידת המדען מציינים כי ההשפעה הגדולה יותר במרחב העירוני נובעת "ממורכבות הדרך והסביבה, בשילוב עם היכולת האנושית המוגבלת להתמודד עם גירויים, בעיקר תחת לחץ ומסגרת זמן מוגבל". עוד מסבירים שם כי "דרכים עירוניות עמוסות יותר בגירויים בהשוואה לדרכים בין-עירוניות: יש יותר סוגים שונים של משתמשי דרך, המפגינים מגוון התנהגויות לא צפויות".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg)
