הגולן מתאושש מהשריפות, החיות עברו דירה

שנת 2010 תיזכר כאחת השנים הקשות שעברו על הטבע ברמת הגולן. לא פחות מ-10 אחוזים משטחי חבל הארץ הצפוני עלו באש במהלך שנה זו, ב-94 שריפות, שבחלקן היו הרסניות. המשמעות היא שלמעלה מ-120 אלף דונמים של שטחים טבעיים - בהם עשרות שמורות טבע - נותרו חרוכים ופגועים. שטחים שלמים ששינו את צבעם מירוק לשחור.

בתוך המספרים הללו מסתתרות עשרות שריפות קטנות, אך גם מספר שריפות ענק שפקדו את האזור. בנחל סמק, בנחל אל על ובשמורת גמלא למשל פרצו במהלך הקיץ הקודם דליקות מהירות שהצליחו לכלות לא רק עשרות אלפי דונמים, אלא גם לפגוע בבתי הגידול בערוצי הנחלים, בצמחייה, ובאוכלוסייה גדולה של בעלי חיים - שחיו במקומות הללו ולא הצליחו לחמוק מהלהבות.

אחרי שריפה. יש פינת חמד שטרם השתקמה  (צילום: דותן רותם)

"השריפה שפקדה אותנו בנחל אל על היתה קשה אבל עכשיו, אחרי החורף השמורה כבר ירוקה לחלוטין. למעשה, היא אפילו יותר ירוקה ממה שהיא היתה לפני כן.

 זה נשמע בסדר, אבל אני לא רוצה שמטיילים יבואו לפה ויחשבו שהכל בסדר. אסור להתבלבל ולחשוב שקרה פה משהו טוב", מספר בשיחה עם ynet חיים בלושי הררי, פקח רשות הטבע והגנים בדרום רמת הגולן.

"הסיבה שירוק פה - היא בגלל שהעשבייה צמחה בקלות ובמהירות בשטח. זה מה שקורה אחרי שריפות. אין שום דבר שמפריע לעשבים להתפשט", הוא מסביר, "כמובן שהקרקע בשמורה מלאה בבנקים של זרעים ולכן הצמחים יכולים להתחדש. אבל זה רק הנוף. בפועל, שרשרת המזון ספגה פה פגיעה קשה ומתחת לפני השטח - הנזק כבד".

בעלי חיים נעלמו מהנוף

מתחת לפני השטח אפשר למצוא שורה ארוכה של מיני חרקים, נברנים, זוחלים ומכרסמים, שספגו פגיעה קשה על פי ההערכות. "התוצאה מתבטאת בעיקר בהרבה מאוד בעלי חיים, שבדרך כלל היו מסתמכים על האזור למציאת מקורות מזון, ועכשיו כמעט שלא מגיעים", הוא אומר.

מתי יש "אינדקס שריפות גבוה"? (צילום: יאיר אלקיים)

מי שנוכחותם חסרה בנוף כיום הם בעיקר חזירים, תנים וגם אוכלוסייה של צבאים. "כל בעלי החיים הללו, וגם אחרים, היו רגילים למצוא פה מקורות מזון וכעת עלו לשטחים החקלאיים, למטעים הנשירים של היישובים הסמוכים - בניסיון למצוא מקורות מזון אחרים". הררי מציין כי בדרום רמת הגולן חיים כיום כ-250 צבאים, לעומת כ-4,000 צבאים שנספרו בשנת 1988.

- מה קורה באזורים אחרים שספגו פגיעה קשה?

"נחל סמק אינו בשמורת טבע אמנם, אבל הוא הנחל העיקרי באזור. במפגש הנחלים בינו לבין נחל אל על היתה בעבר פינת חמד מדהימה, עם גבי מים. היום הכל שרוף. הפינה הזו טרם השתקמה".

מי שמגיע לערוץ הנחל יכול לראות את שרידי השריפה מהקיץ האחרון, שכן האש כילתה את כל צמחיית גדות הנחל. "מעבר לצמחים, חשוב להבין שהאזורים הללו שימשו גם כמסתור לבעלי חיים, לחוגלות, לעופות שמטילים בקרקע. הטבע אמנם יודע להשתקם, אבל אין ספק שהשנה האחרונה היתה קשה מאוד. היא הביאה איתה שריפות קטלניות", אומר הררי.

בשנת 2010 השטח היה דליק

מדוע שנת 2010 היתה כה קשה, אם מבחינת כמות - לא היו בה מספר חריג של אירועי שריפות? בשנת 2009 למשל, נרשמו כמעט 90 שריפות, מספר כמעט זהה. ברשות הטבע והגנים מציינים כי מה שמייחד את השנה החולפת, לא היה הכמות אלא "האיכות" - והעובדה שהאש הצליחה לכלות שטחים נרחבים.

רז אמיר, מנהל מרחב גולן ברשות, מסביר כי הסיבה לכך היתה בעיקר מזג האוויר, שפעל לרעת הטבע. "מזג האוויר היה קיצוני. היה חם ויבש לאורך זמן, רוחות חזקות וירידה בלחות. בפועל, השטח כולו היה דליק".

לדבריו, בכל שנה סופג אזור רמת הגולן עשרות שריפות בשטחים הפתוחים. "נכון שכל שנה יש שריפות רבות, אבל זה לא דבר טבעי", הוא מזכיר, "צריך לזכור שהשריפות הללו לא מתחילות מהטבע, האחראים הם בני האדם - מטיילים, אימונים של צה"ל וחקלאים ששורפים גזם בשטח. מי שמשלם את המחיר זה הטבע כמובן".

- כמה זמן לוקח לצמחייה, לעצים ולבתי הגידול להשתקם? 

"בכל הנוגע להרכב הצומח, אנחנו מעריכים את השיקום בשנתיים שלוש, אבל עצים, שגילם היה עשרות שנים, ייקח עשרות שנים להחזירם לאזור".

למרות זאת, אמיר מתעקש כי מי שיבוא לטייל ברמת הגולן בימים אלו, לא ייתקל בנופים שחורים. "בכל הנוגע לעשבייה, השיקום הוא מהיר למדי ולכן מבחינת הנוף, בהרבה מאוד מקומות הירוק כבר תפס בחזרה את מקומו".

ומה הלקחים מהשריפות? "אחד הצעדים שהתחלנו ליישם הוא לשתף פעולה עם הצבא ולצמצם את הפעילות שלהם בשטח, כשיש 'אינדקס שריפות גבוה'", מסביר אמיר. האינדקס הוא למעשה חישוב של תנאי השטח, האקלים וכיוון הרוחות, שבאמצעותו ניתן להגדיר מעין "כוננות שריפות".

למרות האופטימיות הזהירה, גווני הירוק שחוזרים אט אט לשטח והתחושה שהטבע חוזר לאיתנו בהדרגה -

 בימים אלו נערכים כבר לשריפות הבאות, באמצעות בניית מודלים להערכת נזקי שריפות. "המודלים הללו יוכלו להעריך באופן מדויק יותר את הנזק שנגרם לאוכלוסיות בעלי חיים, ולבתי הגידול בעקבות שריפות טבעיות", מדגיש אמיר.

בשבועות הקרובים אמורים אנשי רשות הטבע והגנים גם לקחת חלק בתרגיל משותף עם צה"ל כוחות הכיבוי, המשטרה, המועצות האזוריות וקק"ל, שמטרתו בדיקת תרחישי שריפות שונות - כולל שריפות בעקבות ירי על הגולן. "אחד היתרונות הגדולים של אזור הגולן הוא שיתוף הפעולה הנדיר בין כל הגורמים. העבודה המשותפת הזו, מאפשרת לנו להתמודד עם השריפות כשהן מגיעות - אבל גם להיערך אליהן מבעוד מועד".