אבד ברשת: הכלב שוקו

מהנעשה במולטיספירה: הכלב שוקו הלך לאיבוד. המולטיספירה מצאה אותו. וגם: כך תתנקמו בחברים שמתייגים אתכם בפייסבוק בתמונות ספאם, ולמה אקטיביזם כורסה זה בסדר

עידו קינןפורסם: 31.03.11 , 20:28

רשות הדיבור לקרןאור גרין: "בשעה אחת בלילה, בלילה שבין שני לשלישי, צלצול נייד הפריע לדממה. בנזוגי לשעבר היה על הקו. 'שוקו הלך לאיבוד'. שוקו, כלב מסוג מלטז, לבן, קטן ומתוק, בן שבע וטיפה (יומולדת ב-15 בפברואר), אותו גידלתי מאז היה גור וכעת מתגורר אצל החבר לשעבר, חמק לו מהדלת והחל להסתובב ברחובות תל אביב. שלא כמו כלבים אחרים, ידענו ששוקו לא ימצא את דרכו חזרה לביתו של החבר מאחר שהוא מתגורר שם רק בשבועיים האחרונים. ומאחר שאני אם חד הורית לילדונת בת שנתיים וחצי, ואין לי אפשרות למצוא בייביסיטר בשעה כזו, עשיתי את הדבר היחידי שיכולתי, פניתי לאינטרנט".

00:49. גרין מצייצת בטוויטר: "עזרתכם הדחופה: האם ראיתם בשעתיים האחרונות את שוקו? כלב מלטזי קטן, לבן ומתוק שאבד באיזור דיזנגוף סנטר. הוא שלי. נשבר לי הלב. רטווטו ודאמו". ומיד אחר כך, ציוץ נוסף עם תמונה של הבחור.

"55 ריטווטים בזמן קצר מאוד. חשיפה מדהימה. לא עבר זמן רב ומספר אנשים התארגנו ויצאו לחפש את הכלב הסורר ברחבי דיזינגוף סנטר שם נראה לאחרונה. חמושים בתמונתו, הסתובבו ארבעה גיבורים (אודינקה_ג'ה, גל_ג, דהרילדוצי והקאבוק) וצעקו 'שוקו! שוקו!' אל תוך הלילה. זה היה מדהים. אנשים שהכרתי דרך הטוויטר. אנשים שלא הכרתי כלל. כולם נרתמו למצוא את שוקו".

1:08. דניאל קדם מעלה לפייסבוק תמונה של כלב וכותבת: "מצאתי כלב באזור דיזינגוף סנטר. כנראה טרייר מעורב, בן 4 או 5, לבן עם קולר בצבע כחול. ממש אשמח למצוא את בעליו המקוריים. תעזרו לו (ולי...) ותעשו לייק!!".

2:20. ליאור וקנין מצייץ: "@Keren_Orr מה הטלפון שלך? נראה לי שידידה שלי מצאה את הכלב שלך".

"בשעה 2:40 התקבל מינשון (Mention) מבחור שאינו עוקב אחרי אך ראה את אחד הריטוויטים, בו הוא משאיר לי מספר נייד כי לדעתו נמצאה האבדה. בירור קצר העלה שהבחור המסתורי ראה בפייסבוק של אחת מחברותיו, יעל ג'ולס הרטמן, שיתוף שאותו עשתה העלמה לבחורה נוספת שאספה לביתה כלבלב קטן, בגוון לבן מג'וייף, שלא מפסיק לכשכש בזנב, שבו נתקלה בסנטר. טלפון למישהי שאיני מכירה בשלוש בלילה, ועוד ללאמין, הצעת חברות בפייסבוק והופ, היא העלתה תמונה של הכלב שאותו מצאה. וזה שוקו! אמנם שיחת טלפון לבחורה בשלוש בבוקר שהסתיימה ללאמין אבל בווין (;".

3:08. גרין מצייצת בטוויטר: "כאילו, 55 ריטוויטים בשעתיים! שעתיים מהאובדן הכלב למציאתו! אתם אלופים! אני לגמרי רוצה ויקטורי מין עם כל אחד ואחת ממכם! מלאנתלפים תודה ותתפשטו".

"המשלחת אומנם חזרה בידיים ריקות אבל כל הרשת החברתית הזו עבדה במיטבה. שרשרת של אנשים שפעלו לאיתור הכלב הביאה מרגע הידיעה ועד למציאתו – שעתיים! זה פאקינג מדהים! חברי המשלחת הטוויטריסטית שיצאו בשתיים בלילה לרחובות לחפשו, הפרסום המהיר, העובדה שאנשים קישרו בין המודעות בפלטפורמות השונות ועשו את הקישור – זה אחד מהדברים המגניבים שקרו לי בווב אם לא ה!"

3:10. גרין כותבת בפייסבוק: "מצאו את שוקו!!! ♥".

גאון

מוזיקאי ההיפ הופ גיא "ראף" גבריאל פרסם שיר תמיכה ביהורם גאון, שהשתלח במוזיקה המזרחית.

באתי לתייג ויצאתי מתוייג

פיצ'ר תיוג התמונות בפייסבוק מיועד לתיוג אנשים בתמונות שהם מופיעים בהן, וליצור מאגר תמונות של אותם אנשים, לא משנה מי העלה אותן לפייסבוק. הגולשים לא מסתפקים בכך, ומתייגים אנשים על בדיחות, על סתם תמונות אקראיות ואולי הכי גרוע, על פרסומות.

"אין דבר שמעצבן אותי בפייסבוק יותר מאשר אנשים שמבזבזים לי את הזמן לצרכי פרסומת אישית שלהם או סתם מילוי צרכים אגוצנטרים", אומרת מיכל קנדל בראיון ל"מהנעשה במולטיספירה". "כל הטרחה של להכנס לתמונה המתוייגת, לנבור בתיבת הנוטיפיקשיינים שהתפוצצה מתגובות חסרת ערך להודעה הזאת, לחפש את שמך ברשימת המתוייגים... כל זה סתם מטריד ולא נעים. אין ספק שהפתרון הפשוט ביותר לתופעת המתייגים היא מחיקה חסרת רחמים מרשימת החברים בפייסבוק כדי שלא יוכלו לתייג אותנו יותר באף תמונה. אבל מה קורה אם ה'חבר' המדובר הוא כן אדם שהיית דווקא כן רוצה לשמור בקרבתך האינטרנטית?"

אליזרין זרוב וייסברג מצאה פתרון: קיר הבושה, "בשביל כל אלה שחושבים שזה רעיון טוב לתייג אותי בתמונה של המוצר שאתם מנסים למכור". הקיר מורכב מלבנים שמוקדשות לסוגי מתייגים – "החבר היחצן שלי", "החבר המעפן שלי", "החבר השפל שלי" וכו'. וייסברג אומרת לנו: "בינתיים לא תייגתי בו עוד אף אחד – אבל מזהירה אתכם מראש לא לעשות שטויות. וזה כולל איחולי חג שמח גנריים בפסח המתקרב!"

בהשראת זרוב פתחה קנדל את האלבום "היו שלום, ותודה על התיוגים!". "מהיום מי שתייג אותי – אתייג אותו בחזרה בתמונה שמתארת (קצת בבוטות אפילו) את מה שאני חושבת עליו ועל התיוג שלו", היא מסבירה. "למה לא בעצם, להחזיר למתייג הנחמד שלך ולהעביר את חוסר הנעימות בחזרה אליו? בפעם הראשונה שתייגתי שם חברה בהחלט היה לי לא נעים. בנוסף לתיוג שלחתי לה הודעה אישית שמסבירה את מטרות האלבום ואפילו התנצלתי. במחשבה שנייה, אם הצלחתי להוריד ספאם אחד מהראש שלי בגלישה הבאה – אני לא מצטערת. אז נראה את הבא בתור שינסה לתייג אותי P: - ראו הוזהרתם".

שמאל ימין שמאל

פעם, לא מזמן, מאבקים פוליטיים גלשו לאינטרנט ולוו בפעולות איבה הדדיות של הצדדים הנצים, כמו שביתות שבת וירטואליות שהאטו והקריסו אתרים, ומתקפות האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטים) שפרצו והשחיתו אתרים.

משעברה אומת האינטרנט לפייסבוק, המאבקים עברו בעקבותיה. כדי להפיל דף בפייסבוק צריך לתקוף את הרשת החברתית עצמה, ועל כן עברו המוחים לפעולות כמו הצפת דפי יריביהם במסרים והלשנה לפייסבוק על דפים לשם סגירתם על ידי ההנהלה.

אצלנו, פעילי ימין הלשינו לפייסבוק על עמודי פרופיל של תנועות שמאל וגרמו לסגירתם, פעילי שמאל השיבו מלחמה, וגם פרופיל של פעיל שמאל, יגאל שתיים, נסגר זמנית בגלל הלשנות.

והמאבק נמשך. הבלוגר "מרמיט" כתב: "חברים של מרזל ושות' בפייסבוק מדווחים על תוכן 'פוגעני' במבצעים מתוזמרים שנועדו (והצליחו) להוריד דפים שמאלניים. במקום לפכור אצבעות בייאוש, אפשר לקבל מהם השראה לקצת אקטיביזם-כורסא פעיל וקליל. נתקלתם בסטטוס/תגובה שמייחלים לרצח, מסיתים לאלימות, מחרחרים שנאה? לא חסרים כאלה לאחרונה. לא צריך להמציא 'פוגענות', או ללכת רחוק כדי למצוא אותה. במקום לצקצק בכעס ולהמשיך הלאה. הקדישו שנייה. זה לא לוקח יותר. לחצו על ה-X בראש הסטטוס או התגובה, ודווחו".

בפוסט "מה רע בקצת אקטיביזם של כורסה?" מרכז הבלוגר נתאי פרץ רשימה של מה שהוא מכנה "קבוצות שנאה", ומפרט כיצד לדווח עליהן לפייסבוק. "עד כה הוסרו 4 קבוצות שנאה", מעדכן פרץ.

ובינתיים בזירת הסכסוך: אחרי בקשה רשמית של שר ההסברה יולי אדלשטיין וסירוב רשמי של פייסבוק לסגור דף שקרא לאינתיפאדה שלישית, הדף נסגר בכל זאת, אולם הגולש אלעזר גרשוני מדווח שדפים חדשים נפתחו תחתיו. ויהונתן זילבר קורא לפייסבוק לתת לאלף קוצים לפרוח.

אפרופו מאבקי פייסבוק

"כמעט כל קמפיין בטוויטר או בפייסבוק יהפוך ל'הקמפיין שסוחף את פייסבוק/טוויטר' בדעת הקהל בין אם הוא עשה את זה או לא, כי עיתונאים רעבים לחומר יהפכו אותו לכזה", כותבת דורה קישינבסקי. "המכתב על האחות שנדרסה והנהג שלא נענש -- הוא לא היה צריך לסחוף מיליון גולשים בפייסבוק או ליצור איזושהי השפעה אחרת בעצמו כדי שידווחו עליו, העיתונאים פשוט מיהרו לדווח עליו כי ידעו שכל כתבי המחשבים המתחרים יעשו את זה בעוד חמש דקות. הם כמובן לא חוסכים בסופרלטיבים, ואז הם מראיינים את יוצר הקמפיין ואז יש תגובות והסיפור מתגלגל ובסוף יוצא משהו שאפשר לבסס עליו עוד כמה טורים על הכוח של המדיה החברתית".

ילדה קטנה, יחידה ותמה עמדה ושאלה: "למה?"

Facebook Questions הוא פיצ'ר שמאפשר לחברי פייסבוק לערוך סקרים בקרב חבריהם. המכה החדשה מציפה את הניוזפיד (רצף עדכוני החברים והדפים שמוצג למשתמשי פייסבוק) בשאלונים מעיקים.

כשדיווחנו על הסקרים, הקורא דור הירשל העיר: "השאלה האמיתית היא איך מעיפים אותם מהניוז פיד..." דור שמר, צדיק שכמוהו, מתגייס לעזרתנו: "סקריפט הגריזמאנקי היקר שלי, שמעיף את כל הזבל שמעצבן אותי בפיד הראשי של פייסבוק, שודרג והוא כולל עכשיו גם את הפיצ'ר הגרוע ביותר אי פעם - הסקרים". התקינו ותהנו.