שוב רדוף. נתניהו נגד כולם

בתום שנתיים של כהונה, בנימין נתניהו נמצא בדיוק בנקודה שבה היה באמצע הקדנציה הראשונה שלו - הוא רדוף. בראשו של ראש הממשלה מתנהל מאבק איתנים, מלחמת הישרדות של ממש, שבה הוא נלחם נגד כולם - נגד העולם האנטישמי והצבוע, נגד העיתונאים שמחפשים אותו ומבקרים את התנהלותו חסרת הכיוון ואת מעורבותה חסרת התקדים של רעייתו בענייני המדינה, נגד תחקירים שחושפים את עברו הנהנתני, ונגד פוליטיקאים אופורטוניסטים שלא יתנו לו לשבת בנחת על הכסא.

במעון ראש הממשלה בירושלים, כשרעייתו שרה לצידו, בנימין נתניהו מרגיש שהקירות סוגרים עליו. בתחילת השבוע הוא הצליח לפשל אפילו עם מינוי ראש השב"כ, לאחר שהחליט להודיע על המינוי בשידור חי, בכנס קק"ל. לשכתו שמרה על המתח עד לשעה שמונה בערב, משל היה מינויו של ראש שירות חדש הגרלת לוטו או בחירת מלכת יופי. עוד לפני כן נחתה עליו גם סדרת הטיולים הגרנדיוזית, שעשויה להשיב לשיח הציבורי את סיסמת ה"מושחתים נמאסתם".

בפן הכלכלי, לנתניהו משחק קלף. האבטלה בירידה, המשק צומח, וישראל נראית כמו גן עדן בהשוואה למדינות אירופאיות רבות. אלא שבכל שאר הפרמטרים שבהם צריך לבחון את מצבה של המדינה, הציון הוא בלתי מספיק. יחסי החוץ של ישראל הגיעו לשפל שכמוהו לא נודע זה שנים ארוכות, ובעלות ברית לשעבר הפכו לעוינות של ממש את מדיניות הממשלה. מדינות כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה זנחו את הדיבור המתוק והמגונן, ועומדות כיום בראש רשימת הלוחצות על ישראל לבצע צעדים משמעותיים מול הפלסטיניים.

כמו במלכת היופי. נתניהו מכריז על ראש השב"כ (צילום: נועם מושקוביץ)

התהום בין ירושלים המדינית ובין בירות אירופה וארה"ב עמוקה ומסוכנת. בעידוד שקט של האמריקנים, פועלות מדינות אירופה על מנת לייצר רשימה של פרמטרים שיחייבו את ישראל ואת הפלסטינים בכל משא ומתן. משמעות הדבר - מה שאמור היה לידון בחדר המו"מ, ייקבע עוד לפני שהמשא ומתן יחל. או במילים אחרות: ירושלים, הפליטים והגבולות - שלושת הנושאים הרגישים ביותר עבור כל ראש ממשלה ישראלי, יונחו על שולחן הדיונים עוד בתחילתם.

העולם מתרחק, ונתניהו מחבק מתנחלים

מדינות אירופה החשובות לא היו עושות זאת אלמלא היה להן אור ירוק מהבית הלבן. ושם, קצה נפשם של הנשיא ברק אובמה ושל יועציו בהבטחותיו של ראש הממשלה. גורמים מדיניים בכירים, הבקיאים ביחסי ישראל וארה"ב, מספרים על הרס היחסים האינטימיים בין הבית הלבן ולשכת ראש הממשלה.

נתניהו ממתין כבר שבועות ארוכים לשמוע שאובמה יהיה מוכן לפגוש אותו בחודש מאי הקרוב, אבל אובמה לא ממהר. בוושינגטון רוצים לדעת האם נתניהו מתכוון להציג תוכנית מדינית נועזת, שאפתנית, כזו שתוציא את התהליך המדיני מן הבוץ. למעשה, הם רוצים לשמוע את נתניהו אומר במפורש כי הוא מתכוון לקיים משא ומתן על בסיס גבולות 67'.

בינתיים, ראש הממשלה מעדיף לחבק את המתנחלים ולהכריז, שוב ושוב, עד כמה הביטחון חשוב לישראל. לאירופים ולאמריקנים נמאס לשמוע את הסיסמאות האלה, אך מקורביו של נתניהו חוזרים ומדגישים כי הנאום המפורסם שכולם מצפים לו, לא בהכרח יחדש משהו. במהלך נסיעתו האחרונה למוסקבה, נשאל נתניהו על ידי הכתבים שליוו אותו מה בכוונתו להגיד. האם יהיה זה נאום בר-אילן 2, או אולי מדריד 2. גיל שפר, ראש המטה של נתניהו סיפק תשובה שלא מותירה הרבה מקום לספק: יהיה ערוץ 2, לא בר-אילן 2.

אם בשנתיים האחרונות נשאלה פעם אחר פעם השאלה כיצד נתניהו מנהל את המדינה כשרעייתו שרה כל כך מעורבת וכל כך משפיעה, כעת  - כשפרשיית "ביבי-טורס" ברקע - השאלה הזו צריכה להישאל מידי יום. נתניהו עומד בפני הכרעות דרמטיות, וכשהחבורה המקיפה אותו כוללת את אביגדור ליברמן, בוגי יעלון, בני בגין ואהוד ברק, אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים ולעקוב בארבע עיניים אחר המתרחש בלשכת ראש הממשלה.

כי בעת שראש הממשלה מתבצר וחש נרדף, מן ההכרח הוא שהליך קבלת ההחלטות שלו יושפע מכך בצורה דרמטית. מזלו של נתניהו הוא שהקואליציה שלו יציבה, ובינתיים לא צפויה להתפרק. אך המזל הרע של אזרחי ישראל הוא שבראשות הממשלה שלו עומד אדם שעלול לקרוס בחודשים הקרובים, תחת לחץ החקירה של מבקר המדינה.