החייל לשעבר חושף: כך התחזיתי לאסיר באושוויץ

60 שנה עברו עד שהעז לספר את מה שראה: בספר חדש שפרסם חייל בריטי לשעבר, בשם "האיש שפרץ לאושוויץ", מספר החייל, דניס אייבי בן ה-92, כיצד נפל בשבי והובא לפולין בעת שירותו במלחמת העולם השנייה, וכיצד הסתנן למחנה ההשמדה באושוויץ - פעמיים - על-מנת לראות את הזוועה במו עיניו.

אייבי נפל בשבי הגרמנים ונשלח למחנה עבודה סמוך לאושוויץ. בעת שעבד במפעל של תאגיד החברות הגרמני "I.G. פארבן" עבדו לצדו אסירים ממחנה ההשמדה, שזכו במפעל לכינוי "פסים", בשל מדי האסירים שלבשו. אייבי שמע על ההשמדה ההמונית של היהודים במחנה, והחליט שהוא רוצה לראות בעצמו את הנעשה באושוויץ.

לא העז לטעום מהאוכל שהוגש במחנה. אושוויץ (צילום: AFP)

כאסיר מלחמה, הוא זכה לחבילות מהצלב האדום שכללו שוקולדים וסיגריות, בהם נהגו השבויים להשתמש כקלף מיקוח על-מנת לשפר את תנאי מחייתם במחנה העבודה. אחרי שבועות של הכנה, שכללו שוחד לשומרים, החליף אייבי מדים עם יהודי מהולנד, שהיה באותו גובה כמוהו, והתגנב למחנה, שם העביר את הלילה. את ההחלפה הם ביצעו בשני מקרים שונים.

על אף הסיכון העצום שלקחו השניים, בשני המקרים הצליחו אייבי והיהודי ההולנדי להשלים את ההחלפה בשלום, מבלי להיתפס. "עשיתי שיעורי בית במשך שבועות, אבל המרכיב העיקרי בהצלחה היה המזל", אמר אייבי בראיון שערך לצורך קידום הספר. "החיים שלי היו תלויים ב-50 סיגריות - 25 בדרך אל תוך המחנה, 25 בדרך החוצה. השומר היה יכול לירות בי בקלות".

המוטיבציה לסכן את חייו הייתה כפולה: להרוויח ניצחון קטן על האויב שכלא אותו, ולראות מה נעשה באושוויץ, כדי שיוכל יום אחד לספר לעולם את האמת על הזוועות שנעשו שם.

נאבק בסיוטים, בלי לספר לאף אחד

בספרו הוא מתאר כי ראה ערמות של גופות "בקושי אנושיות", של אנשים שמתו בכל יום. הגופות היו נאספות על-ידי אסירים אחרים במחנה, שלא הביעו כל רגש בעת שפינו את המתים. כאשר נושאי גופות היו מתמוטטים, הם היו נענשים במכות שהסתיימו ברוב הפעמים במוות. אייבי מספר כי נדהם כיצד הובלו האסירים אל תאי הגזים, חלשים מכדי להביע התנגדות כלשהי. מהאוכל באושוויץ הוא לא העז לטעום.

במהלך שהותו שם ניהל אייבי שיחות שקטות עם אסיר נוסף שידע על החילופים, על-מנת להשיג כמה שיותר מידע על הנעשה במחנה. "אושוויץ היה שונה מכל דבר שראיתי אי-פעם. זה היה גיהנום עלי-אדמות. זו הייתה חוויה איומה ומחרידה".

"החיים שלי היו תלויים ב-50 סיגריות". אסירים באושוויץ (צילום: AFP)

בסיומה של המלחמה ניסה אייבי לספר בצבא על מה שראה, אולם כשנתקל במה שהוא מכנה "תסמין המבט המזוגג" - אנשים שנאטמו ולא הקשיבו באמת למה שסיפר - הוא ויתר, ושתק במשך 60 שנה. במשך שנים נאבק אייבי בסיוטים, אבל אפילו לבני משפחתו לא סיפר על שחווה שם.

במהלך ראיון ברדיו לפני כמה שנים נפתח אייבי וגולל לראשונה את חוויותיו באושוויץ. מאז עודדו אותו פוליטיקאים וארגונים שונים העוסקים בשואה לספר את סיפורו.

למרות הזוועות, בסיפורו של אייבי יש גם זיק של תקווה: באחרונה הוא גילה כי יהודי בשם ארנסט ששרד את השואה הקליט את עדותו בווידאו. בעדות מספר ארנסט על חייל בשם אייבי שהגניב לו חפיסות סיגריות מאנגליה, וכן אוכל וסוליות חדשות לנעליו שבלעדיהם, כך סיפר, לא היה שורד את צעדת המוות. "לא האמנתי כששמעתי את זה", אמר אייבי. "חשבתי שהוא מת".