מתכון לאליפות? ניצחון בדרבי של מילאנו
כבר שנים משוועת הסרייה A האיטלקית למאבק מותח על התואר, העונה היא מקבלת עם קרב בין מילאן ואינטר. עבור לאונרדו, מאמן הנראזורי, ניצחון בסן סירו (21:40, ישיר בספורט 1) יהיה גם נקמה בברלוסקוני על פיטוריו
שנים ארוכות לא חווה הכדורגל האיטלקי מאבק אמיתי על הסקודטו, ממש עד שריקת הסיום של העונה. הפעם האחרונה היתה ב-2002, כשבמחזור הנעילה ניצלה יובנטוס הפסד של המוליכה אינטר ללאציו (4:2) כדי לזכות בתואר ולגרום לרונאלדו (המקורי) למרר בבכי.
מאז עברו הרבה מים בירדן והליגה האיטלקית ידעה בעיקר שליטה אבסולוטית של אותה אינטר, שהפכה בעידן הפוסט-קאלצ'ופולי מהלוזרית הנצחית למכונה זוללת תארים. הדהירה של אינטר באין מפריע כמעט, היתה אחת הסיבות לירידה בפופולריות של הליגה בשנים האחרונות, שהרי עם כל הכבוד למאבקים המעניינים בתחתית ועל הכרטיסים לאירופה - הקהל רוצה קרב אימתני על הכתר.
העונה, כך עושה רושם, הוא עשוי לקבל את מבוקשו. עד לפני מספר שבועות, גם העונה הזו נראתה כמו קודמותיה, עם שינוי קל - מילאן, ולא אינטר, היא זו שדהרה לתואר ראשון אחרי שבע שנים, עם פער דו ספרתי על פני יריבותיה. אלא שאף אחד לא חזה את שעתיד להתרחש בשני המחזורים האחרונים, בהם סחטה מילאן נקודה אחת בלבד מפאלרמו (1:0) ובארי (1:1). מאבק האליפות נפתח מחדש.
פתאום אינטר, זו שבדצמבר עוד גירדה מלמטה את המקום הרביעי, מרוחקת רק שתי נקודות מהפסגה ערב הדרבי (ש', 21:40, ישיר ב-5+). פתאום אינטר, שכל איטליה התפללה בשנים האחרונות שרק תיעצר איכשהו, מגיעה לדרבי במטרה להעניק לליגה מאבק אליפות כמותו לא ידעה שנים. לא רק צמוד ומותח, אלא גם בין שתי המילאנזיות, במסגרת אחת היריבויות הסוערות ביותר בכדורגל העולמי.
איטליה חוגגת
היות ומדובר במאבק ראש בראש על האליפות, הדרבי הזה הופך לוהט עוד יותר. הוא יוכל לספק מהפך בפסגה, שבעה מחזורים לסיום. כיאה לסיטואציה כזו, איטליה כולה נמצאת כבר שבועיים באווירת חג. העיתונים ואתרי האינטרנט מתעסקים אך ורק בדרבי, מחשבים את הזמן לאחור ומציעים ניתוחים, השוואות, ראיונות והיסטוריה הנוגעת לו.
האכזבה של ואן בומל, נסטה וסיידורף הולידה מאבק לוהט (AP)
ערוץ סקיי איטליה הקדיש אזור מיוחד באתרו לדרבי ואף הפגיש בין שני כוכבי עבר של הקבוצות, אלסנדרו קוסטקורטה מהצד האדום וג'וזפה ברגומי מהצד הכחול, למשחק כדורגל שולחן. תוצאת הסיום: 2:10 לאינטר. אל תהמרו על זה. ברשת מנסים לארגן מסיבת עיתונאים משותפת של שני המאמנים, מאסימיליאנו אלגרי ולאונרדו, ביום המשחק, ממש כמו במשחק גמר. "כמו עימות פוליטי לפני בחירות", הסבירו בסקיי.
לאונרדו נגד מילאן
אם היריבות הנצחית והמאבק ראש בראש על הסקודטו לא מספיקים, הרי שיש סיפור פיקנטי נוסף לתיבול הדרבי וליבוי האש. במרכזו של הסיפור עומד מאמן אינטר, לאונרדו, שעד לפני מספר חודשים נחשב לאיש מילאן.
13 שנים העביר עם הרוסונרי, כשחקן, מנהל, ובעונה שעברה כמאמן. הדחה ביזיונית בשמינית גמר ליגת האלופות על ידי מנצ'סטר יונייטד (7:2 בסיכום, בסטייל שממש לא הולם את המועדון המעוטר בעולם), לצד עונה פושרת בליגה, הספיקו לסילביו ברלוסקוני.
הבוס בעט את הברזילאי בסוף העונה, במהלכה לא חסך מלאונרדו מילים קשות ואף הטיח בו ביקורת פעם אחר פעם באמצעי התקשורת. לאחר הפרידה צוטט ברלוסקוני כאומר לספונסרים של הקבוצה:"הוא היה מקצוען ואדם נחמד, אבל טקטיקן גרוע עם ראש של חזיר. הוא אף פעם לא עשה מה שאמרתי לו".
ברלוסקוני ולאונרדו הפכו לאויבים, אולם גם ראש ממשלת איטליה לא צפה את הצעד הבא של המאמן, שבסוף דצמבר חתם ביריבה המושבעת אינטר כמחליפו של רפא בניטס. חודשיים קודם לכן עוד הצהיר כי "לא אחתום במועדון אחר באיטליה כי ארגיש שאני בוגד במילאן, אני קשור למועדון ולא עבר מספיק זמן מאז שעזבתי". מילים לחוד ומעשים לחוד. מהיום שחתם באינטר, הוא לא רק אויבו של ברלוסקוני, אלא גם של אוהדי מילאן.
ההצלחה של לאונרדו עד כה כבירה. בעזרת שחקני החיזוק שהגיעו בינואר (בראשם אנדראה ראנוקיה וג'אמפאולו פאציני) הוא הפך את אינטר המשעממת, העייפה והשבעה של בניטס לקבוצה חיה ומרתקת. הנראזורי כובשים בצרורות בליגה ושוב מסתערים על כל התארים, כשגם חלום ההגנה על התואר האירופי עוד חי ונושם אחרי נס מינכן. אמנם קשה להבין מדוע הוא מנסה מערכים משונים במחצית הראשונה ועובר ל-3-3-4 המוכח רק כשהקבוצה מסתבכת, אבל היי, בינתיים זה עובד.
מחר בערב הוא ימצא את עצמו לראשונה בצד הכחול בדרבי, ואף על פי הצהרותיו החוזרות ונשנות כי אינו מחפש נקמה בברלוסקוני, לאף אחד אין ספק כמה הוא רוצה לגרום לבעלים האקסצנטרי להצטער. ומתי רגש הנקמה יתעורר? כשיעלה על הדשא. אז זה יכאב. שהרי ככלות הכל, בעיני אוהדי מילאן הוא נחשב לבוגד.
אחרי שיזכה לשריקות בוז צורמות מהאוהדים להם היה סמל, הרצון שלו לנצח אפילו יגבר. אותם אוהדים, מאידך, ירצו נקמה משלהם בסמל שבגד. אין שום סיבה שמצדיקה מעבר לצד השני של הכביש, בטח ובטח רק חצי שנה לאחר שהדריך את הדיאבולו. בחוצפתו הוא אף מוסיף חטא על פשע, ומגיע לסן סירו עם מטרה נבזית במיוחד - לחטוף להם את האליפות.
בחזרה לעתיד?
במסגרת טירוף הדרבי במגף, כל דמות שקשורה איכשהו למפגש - משחקני הווה לשחקני עבר ועד לסלבריטאים הנחשבים לאוהדי אינטר או מילאן - כולם מתראיינים וטוענים: הדרבי יכריע את האליפות. משבצ'נקו למתיאוס, מפירלו לראנוקיה ועד לוולנטינו רוסי.
זה אולי ישמע מפתיע, אך מתוך 175 פעמים בהן נפגשו מילאן ואינטר בליגה (64 ניצחונות לנראזורי, 59 לרוסונרי) רק במקרים בודדים היתה למשחקים השפעה ישירה על מאבק האליפות. ליתר דיוק, רק חמישה מפגשים - ב-51, 62, 65, 71 ו-93 - נחשבים לדרבי על הסקודטו. ומאחר ואי אפשר בלי קצת היסטוריה לפני מפגשי ענק, נעשה את שעשו השבוע בתוכנית 'פרופיל' בערוץ 23 ונחזור ל-1965.
בימים ההם בזמן הזה התכוננה איטליה לקראת הדרבי הגדול של מילאנו. מילאן הוליכה את הטבלה בפער של... שתי נק' על פני האלופה המכהנת, אינטר של הלניו הררה, זו שנחשבת לגדולה ביותר בהיסטוריה של המועדון עד אינטר של מוריניו דאשתקד.
מילאן, בראשות שלושת הכוכבים (ג'יאני ריברה, אמרילדו וברונו מורה), סגרה סיבוב ראשון גדול והוליכה את הליגה בפער של שבע נק' על פני היריבה העירונית. בתחילת פברואר שב לשורות מילאן מי שנודע לימים כמחליף האולטימטיבי, ז'וזה אלטאפיני, שלא פתח את העונה עקב חילוקי דעות עם ההנהלה.
הכול סברו כי שובו סתם את הגולל על הסיכוי לעצור את האדומים-שחורים, אך הברזילאי החלוד רק הפריע. הרוסונרי הלוהטים נכנסו למשבר, בעוד שאינטר
נראתה מפחידה מתמיד כשהיא דוהרת לזכייה בתואר אלופת אירופה.
ב-28 במרץ 65' הנראזורי קיבלו הזדמנות פז לסגור על מילאן ולקחו אותה בשתי ידיים. 2:5 ניצחו הכחולים-שחורים באחד הדרבים הגדולים אי פעם (אוהדי אינטר מכנים אותו 'דרבי המאה'), עם שערים של ז'איר, אנג'לו דומנגיני, מריו קורסו וסנדרו מאצולה (צמד), מול צמד של אמרילדו. בעקבות הניצחון נצמדה אינטר לרוסונרי בפסגה (ניצחון היה שווה שתי נק') ובסיום אותה עונה זכתה בסקודטו התשיעי שלה.
האמת, סיפור הרקע של הדרבי של 1965 מזכיר קצת את 2011. וכמו שאמר פעם אוסקר ויילד: "הניסיון מוכיח שהעתיד ידמה בדיוק לעבר". אתם מוכנים להמר על זה?
לפנייה לכתב/ת 
