פייסבוק והעולם המוסלמי: אהבה אבודה?

בסוף השבוע האחרון נתבע מארק זאקרברג במיליארד דולר. לא על שגנב את הקונספט של פייסבוק ממישהו, או על הפרת פרטיות. התביעה הוגשה על ידי לארי קליימן, פעיל ימין יהודי-אמריקאי שהאשים את פייסבוק בסיכון חיי יהודי העולם. הוא טוען שהעמוד שקרא לאינתיפאדה שלישית ב-15 במאי, ו"עוטר" באלפי קריאות להשמדת ישראל, הוסר באיחור מתוך אינטרס כלכלי ציני.

במקרים בהם דרשו גורמים מוסלמיים רשמיים להסיר עמוד שפוגע באיסלם, הוסרו העמודים ופייסבוק התנצלה בנימוס מבויש. האם יש הבדל בעיני פייסבוק בין תלונה רשמית של שיח' פקיסטני ובין תלונה רשמית של שר ההסברה הישראלי? במידה מסוימת.

מה עומד מאחורי הפרשה, והאם יש יסוד של אמת בהאשמות של קליימן? כדי לענות על שאלות אלה, יש להבין את היחסים הטעונים של הנהלת הרשת החברתית עם שלטונות מדינות ערביות רבות - יחסים קרירים, שזאקרברג מנסה בכל כוחו להפשיר. 

לא חברים של השטן האמריקאי

פייסבוק לא המציאה את המדיה החברתית. במשך שנים רבות יכלו גולשים לשתף תמונות, וידאו, פוסטים ועדכונים למיניהם. פייסבוק פשוט היתה הראשונה שהצליחה לחצות נישות, תרבויות, ארגונים ומסגרות. הרשת החברתית היא זירה אישית לניהול ובקרת המעגלים החברתיים שלכם, זירת פרסום וקידום ארגוני, כלי לגיוס תמיכה ומחאה פומבית וכמובן – דרך טובה להעביר את הזמן במשחקים ושטויות.

הרשת פועלת במינימום בקרה, אבל תכנים מסוימים נתפסים בתור טאבו על ידי ההנהלה והמשתמשים כאחד. כששחקנית הפורנו (וידידת המערכת) ליז וישס (Liz vicious) פתחה בו פרופיל והציגה תמונות מאוד לבושות שלה, מחקה לה ההנהלה את הפרופיל. הטיעון: "את מקדמת את עצמך כמותג פורנו – תחום עסקי שאנחנו לא מכניסים לאתר".

אבל יש תרבויות שמבחינתן פורנו הוא רק אחד מהתכנים שלא רצוי שהחברה תחשף אליהם ברשת או בכלל. אם תשאלו מנהיגים דתיים רבים ברחבי העולם וגם פה בארץ, יגידו לכם שפייסבוק היא מתכון בטוח להשחתת אורח החיים והלכות הדת. מבין המתנגדים בולטים ראשי הממסד הדתי במדינות מוסלמיות רבות.

מבחינתם, יש אינטרס מסוכן מאחורי פייסבוק: הפצת דרך החיים הקפיטליסטית הליברלית, במטרה להחליש את התרבות המקומית באותן מדינות – ולפתוח אותן למסחר מערבי; הכל קונספירציה אמריקאית. ניתוח של משתמשי האינטרנט במדינות הערביות מראה ששיעור הגולשים נמוך בהרבה מזה של מדינות מערביות. עם זאת, פייסבוק רואה את הפוטנציאל שטמון בקהל זה למרות שהוא מונהג בידי אנשי דת שמתנגדים לאתר.

טוב ליהודים, רע למוסלמים

מנהיגים דתיים במדינות ערב תקפו את פייסבוק, ואסרו על השימוש בה בנימוקים שונים ומגוונים. השיח' המצרי עבד אל-חמיד אל-אטרש, מגדולי הפוסקים במצרים, קבע שפייסבוק היא סכנה לאורח החיים המוסלמי. "מי שנכנס לאתר זה הוא חוטא ומי שמביט בו חוטא אף הוא", פסק אל-אטרש, וקרא לראשי משפחות במצרים "לשים לב לפצצת הזמן המתקתקת הנמצאת בביתם ועלולה להחריב את הכל".

לפי המכון הלאומי למחקרים חברתיים במדינה, אחד מכל חמישה מקרי גירושין נגרם בגלל יחסים שניהל אחד מבני הזוג ברשת – ופייסבוק היא זירת הציד המועדפת על הבוגדים למיניהם.

הרשת החברתית היא גם כר פורה לדבר אחר שמכעיס מוסלמים: חילול קודש. לדוגמה: קבוצת פייסבוק שהציגה ציורים של הנביא מוחמד במאי 2010 גררה גל מחאה קשה בפקיסטן, בנגלדש ובמדינות מוסלמיות אחרות. הנהלת הרשת החברתית נאלצה להסיר את הקבוצה לאחר תלונות ואיומים. במה פשעה הקבוצה? בהצגת סמל דתי מוסלמי בצורה אמנותית.

פייסבוק לא חייבת דין וחשבון לפקיסטן, או לכל מדינה אחרת. אבל כשמדובר בחילול קודש – גם כל יתר המדינות המוסלמיות עשויות להצטרף ולהחרים את האתר. למה? משום שנושאי דת הם רגישים מאוד בכולן. ואז כבר לא מדובר בכמה מיליוני פרופילים שנסגרים; המחאה המוסלמית מרחיקה גם משקיעים, מפרסמים ושותפים פוטנציאליים. או במילים אחרות, מוסלמים עצבניים הם יח"צ רע עבור זאקרברג – דבר שהוא מעדיף למנוע. מה עשה זאקרברג? הודה שהקבוצה שהציגה ציורים של מוחמד לא הפרה את תנאי השימוש באתר - ובכל זאת הסיר אותה.

לפי התביעה של קליימן, פייסבוק שאפה לנצל את המומנטום שצברה בחודשים האחרונים בעולם הערבי - עת שימשה כבסיס התארגנות למחאה במצרים, בתוניס ובלוב. זאקרברג רוצה להוכיח לקהל המוסלמי שעל אף שבפייסבוק יש תכנים "בעייתיים", האתר מציג גם הרבה אפשרויות ופתרונות עבורו, ולהכניס את ההמון המוסלמי אל מעגל ה"חברים" שלו. העיכוב בהסרת הקבוצה (שמאז כבר קמה מחדש, ואיתה עוד עשרות קבוצות זהות, שלכולן יחד יש מיליוני לייקים) נועד לאותת לגולש המוסלמי "אתה רואה? אנחנו איתך". 

מה ההבדל בין מחאה ישראלית ופלסטינית?

נראה שיש היגיון מאחורי ההאשמות של קליימן. בהשוואה שלפניכם אפשר לראות נקודות שוני בין התלונות של קבוצות מוסלמיות שונות (לרבות הפלסטינים) כלפי פייסבוק, ובין אלו של ישראל.

א. מחאה מוסלמית זוכה לתמיכה ועניין מצד כל מדינות ערב ואזרחיהן שמשתמשים בפייסבוק, ולסיקור נרחב. מחאה ישראלית זוכה לעניין דל בהרבה.

ב. מחאה מוסלמית מקומית (של פלסטינים, למשל) משפיעה על מדינות ערב - לקוחות פוטנציאליים של פייסבוק. למחאה ישראלית אין השלכות כלכליות.

ג. המחאה המוסלמית מגלמת בתוכה אלמנטים פוליטיים, אתניים ודתיים. המחאה הישראלית מתיייחסת לסוגיה האתנית בלבד.

ד. המחאה המוסלמית יכולה להוביל לפעולות רבות גם מחוץ לאינטרנט - הפגנות, מהומות ומהלכים פוליטיים. אף ישראלי עוד לא יצא להפגין בגלל קבוצת פייסבוק שקראה להשמדת ישראל.

מקרה עמוד האינתיפאדה השלישית הוא לא מקרה מבודד. בפייסבוק יש עוד אלפי קבוצות שקוראות להשמדת ישראל, שחרור הפלסטינים ועוד. לרבות מהן יש עשרות ומאות אלפי לייקים. יש להניח שאלו שאהבו את עמוד האינתיפאדה הפלסטינית השלישית אהבו עוד כמה עמודים דומים. ההבדל הוא שבמקרה זה התערב גורם ישראלי רשמי - יולי אדלשטיין, שר ההסברה - בדרישה להסיר את העמוד. בגלל שהממסד הישראלי לא מתערב בדרך כלל במקרים כאלה, לא ניתן לקבוע בוודאות אם לפייסבוק אכן יש מוסר כפול במקרי תלונות ישראל.

איך תכבוש פייסבוק את הקהל המוסלמי?

טכנולוגית, פייסבוק יכולה לכבוש את הלב המוסלמי גם בלי להיכנס למשחקים פוליטיים. יתכן שבעתיד תציג פייסבוק מנגנון קטלוג תכנים חכם, שיאפשר שימוש באתר בלי להחשף לתכנים מסויימים – פייסבוק פילטר. הדבר אולי יפתור את כל בעיה פוטנציאלית של ההנהלה עם מנהיגים מוסלמיים, אבל עומד בסתירה ישירה למדיניות הפעולה שלה. מבחינת פייסבוק, כל המשתמשים צריכים להחשף לכל התכנים כל הזמן – כדי להגדיל את החשיפה לפרסום, לאיסוף מידע פרטי ולקידום קמפיינים. למה? כי זה פוטנציאל רווח, שירחיב ויחזק את החברה.

בינתיים, זאקרברג צריך להתנהל בחכמה מול שוללי הרשת החברתית – במיוחד אלו שדרכם יוכל להשיג עוד כסף. לא ידוע אם ההשתהות בהסרת הקבוצה שקראה לאינתיפאדה השלישית באמת נעשה בצורה מכוונת, אבל לפייסבוק יש בהחלט אינטרס לחכות שהעולם הערבי יגלה עניין בעמוד ובמאבק בו. אתר פייסבוק עבר כברת דרך ארוכה מאז הקמתו ב-2006, ונעשה בוגר ואחראי יותר. עם התפשטותו, לומדת ההנהלה להתחשב ביותר אינטרסים, עם הפיכת פייסבוק מרשת חברתית לזירת קרב פוליטית בינלאומית. עדיין לא התקבלה תגובה רשמית של פייסבוק להאשמות שהטיח קליימן.

להבא, מוטב לממשלת ישראל להיות דרוכה יותר לתלונות הגולשים, ולתת גב לגולש הישראלי מול פייסבוק בשלב יותר מוקדם. בנוסף, חשוב להקפיד על עירנות ולדווח על עמודי פייסבוק שיכולים לעודד אלימות ושנאת ישראל.