הריקוד המוזר של השמש
השבוע ימצא כוכב הלכת שבתאי בדיוק מול חברו צדק, כשבין השניים מפרידה השמש. מעמד זה בשמיים אינו רק אירוע נדיר, אלא גם כזה שישפיע על מרכז הכובד של מערכת השמש כולה
פרידה מצדק
בימים אלה אנו נפרדים מכוכב הלכת צדק ששלט בשמי הערב בתקופת החורף. בחודשים האחרונים צדק נראה היטב בכיוון דרום מערב, בוהק בגונו הצהבהב, על ארבעת ירחיו הגדולים שנראים בנקל במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.
ב-6 באפריל כוכב הלכת צדק ימצא בהתקבצות עם השמש ויהיה בנקודה המרוחקת ביותר במסלולו מאיתנו, מעבר לשמש, כ-890 מיליון ק"מ מכדור הארץ. בעת ההתקבצות צדק יחלוף מעט דרומית לדיסקת השמש כדי להופיע כמה שבועות לאחר מכן ככוכב בוקר, כאשר הוא מקדים את השמש בזריחה ונראה מעל האופק המזרחי מיד לפני זריחת החמה.
אירוע נוסף מתרחש בה בעת בצדה השני של מערכת השמש, כאשר שבתאי, כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, יהיה בניגוד מול השמש. פירושו של דבר, ששבתאי יזרח בדיוק בזמן שקיעת החמה וישקע עם זריחתה.
בעת הניגוד, כוכב הלכת נמצא במרחק הקטן ביותר במסלולו מכדור הארץ ולכן זו התקופה הטובה ביתר לצפות בו – הוא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ וכן נראה כל שעות החשיכה. בעת הניגוד, שיחול מחר (ב'), שבתאי ימצא במרחק של 1.29 מיליארד ק"מ מכדור הארץ. שבתאי, הענק הגזי, נראה היטב על טבעותיו וכמה מירחיו הגדולים גם בטלסקופים קטנים.
שמים את השמש במרכז
האירוע שבו שבתאי נמצא בדיוק מול צדק, כאשר השמש נמצאת בדיוק בינם, הוא אירוע נדיר יחסית. לא מדובר רק בעובדה הסטטיסטית של המצאות כוכבי לכת באופן יחסי זה לזה: לאירוע זה ישנה השפעה גם על הכוכב היחיד במערכת השמש – השמש.
למרות שמסתם של כוכבי הלכת ביחס לשמש קטנה, עקב מרחקם ממנה עדיין יש להם השפעה, ובייחוד למסתו של צדק, על מיקומו של מרכז הכוכב במערכת השמש (השפעה של מסה על מרכז כובד תלויה גם במרחק בין שני הגופים).
צדק, הגדול והמסיבי שבכוכבי הלכת, מכיל כ-6 אלפיות ממסת השמש - יותר ממסת כל יתר הגופים במערכת השמש גם יחד. למרות מסתו הקטנה, יחסית, של צדק ביחס לשמש, השילוב של מסתו ומרחקו מהשמש משפיע על תנועתה בחלל ולמעשה גורם לכך שהשמש סובבת סביב מרכז הכובד של מערכת השמש כולה, שאינו מצוי במרכזה.
כמובן שצדק אינו כוכב לכת היחיד במערכת השמש וליתר כוכבי הלכת (ולמעשה לכל הגופים במערכת השמש) יש גם כן השפעה במידה זו או אחרת על מיקומו של מרכז הכובד. מכאן החשיבות להימצאותו של שבתאי, כוכב הלכת השני בגודלו ובמסתו במערכת השמש, מול צדק. כובדו ומרחקו של שבתאי מהשמש מאזנים במעט את השפעתם של צדק ויתר כוכבי הלכת.
הואיל שמדובר במערכת דינמית, אזי מיקומה של אותה נקודה משתנה באופן רציף. מרכז הכובד של מערכת השמש יכול להימצא עמוק בתוכה (הפעמים האחרונות שמרכז הכוכב היה קרוב למרכזה היו בשנים 1950 ו-1990 והפעם הבאה תהיה בשנת 2030) עד למרחק מרבי של כמעט רדיוס שמש מחוץ לשוליה.
בחוץ-בפנים
בשלהי המאה ה-20, מרכז הכובד של מערכת השמש היה מצוי מחוץ לדיסקת השמש (ליתר דיוק, עד תחילת המילניום הנוכחי). מאז מצוי מרכז הכובד סמוך לשולי דיסקת השמש. משנת 2010 ועד 2016, מרכז הכובד של מערכת השמש יהיה בתוך השמש, סמוך לשוליה.
מקרה קיצוני מנוגד יחול בשנים 2022-2023, אז ימצאו כל כוכבי הלכת הענקיים בצד אחד של השמש, ברצועה קטנה של כ-30 מעלות. ומרכז הכובד ימצא כמעט רדיוס שלם של השמש מחוץ לשוליה וחוזר חלילה.
אם יש בנמצא צופה המצוי מרחק שנות אור רבות מעימנו שיביט אל השמש, הוא לא יוכל לראות את כוכבי הלכת אך יוכל להבחין בריקוד המורכב של השמש סביב מרכז הכובד שלה.
אותו צופה יבין שהגורם לריקוד השמש הם כוכבי לכת הסובבים סביבה אולם המורכבות של אותו ריקוד יבהיר לו שמדובר בכמה כוכבי לכת שהשפעתה המצטברת של מסתם, מרחקם ושינוי מיקומם במסלולם סביב השמש, גורמים לריקודה בחלל. שיטה זו בדיוק היא אחת השיטות שבה אנו מגלים כוכבי לכת עלומים במערכות שמש מרוחקות, שיטה שהניבה עד כה גילוי של מאות כוכבי לכת.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.