הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר הוחתם בסוני
המוזיקאי הישראלי הצעיר חתם על חוזה הקלטות ארוך טווח בלייבל הקלאסי היוקרתי. "זה ניצחון קטן אחרי שנים של שברון לב", הוא אומר בראיון ל-ynet
שנתיים עברו מאז מינויו של דוד גריילסאמר, לתפקיד מנהלה המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של ז'נבה. ועשיו עושה רושם שהתעקשותו של הפסנתרן והמנצח הישראלי הצעיר לפלס לו מקום בזירה הבינלאומית של עולם המוזיקה הקלאסית בדרכים פחות סלולות, הצליחה לשכנע את הממסד.
גריילסאמר, שרכש לו שם כמבצע וכמנצח אקלקטי, נועז ושופע דמיון, הוחתם החודש על חוזה הקלטות בלעדי במחלקה הקלאסית של חברת התקליטים סוני. בראיון ל-ynet הוא אומר: "זו אחת התקופות המרתקות בחיי. אני מרגיש שאני עומד בצומת מרכזי ואחרי שנים של עבודה, מצליח להגשים חלומות".
גריילסאמר. "זה מרגיש כמו ניצחון קטן" (צילום: אמילי הרמן)
גריילסאמר הוא בוגר בית הספר ג'וליארד. הוא זכה לפרסום, בין היתר, בזכות הקלטותיו ליצירות מוקדמות של מוצרט לצד ביצוע שילובים של יצירות אוונגרד ומוזיקה עכשווית, ומודה שהפנייה של לייבל מרכזי כמו סוני, הפתיעה אותו.
"לאורך שנים אני מנסה לקדם בכל מקום שרק ניתן יצירות שתזמורות כמעט ולא מבצעות", הוא מסביר. "זה לא סוד שבתזמורות ממעטים היום לקחת סיכונים ומעדיפים להיטים מוכרים שימלאו אולמות, אבל זה מצמצם משמעותית את המנעד ולא מאפשר באמת לגלות מחוזות חדשים.
החוזה עם סוני מרגיש כמו הישג, כי הוא הוכיח לי שהעקשנות והעקביות משתלמים. משהו בכל זאת זז".
מה המשמעות של לקחת סיכונים מבחינתך?
"לשבור 'סדרי בראשית' ידועים מראש. זה אומר שלא חייבים לבנות רסיטלים על פי סדר כרונולוגי שמתחיל בבאך ומסתיים ברחמנינוף. זה אומר לבצע יצירות ברוק ורנסאנס, שלא נהוג לבצע על פסנתר ולשלב גם יצירות של מלחינים צעירים ובהם הרבה ישראלים. או לבצע יצירות מוקדמות של מוצרט שאף אחד לא מכיר, כי מישהו החליט שרק 30 מתוך ה-600 היצירות שכתב, הן להיטים.
"אני מתרעם על חוסר הסקרנות לגלות מחוזות חדשים ועל כך שכל הזמן חוזרים למקום המוכר והנוח. הנוחות הזו שקיימת בעולם הקלאסי, מוציאה אותי מהכלים. זה נכון שלהיטים ממלאים אולמות אבל לא רק זה התפקיד שלנו. חייבים לשאוף רחוק יותר, לסקרן את הקהל ולסחוף גם עם קולות אחרים. בלי לקחת סיכונים זה לא יקרה".
השיחה עם גריילסאמר נערכת קצת אחרי שנחת בארץ ובין חזרות עם התזמורת הקאמרית הישראלית לקונצרט שייערך ביום ד', 6 באפריל, במוזיאון תל אביב ובו יבצע מהקונצ'רטים המוקדמים של מוצרט. "גם ההזמנה לנגן עם התזמורת הקאמרית את היצירות האלה, היא חלק מאותו כיוון", אומר גריילסאמר,
"אחרי שניגנתי את היצירות האלה השנה לראשונה בפסטיבל זלצבורג ועם הסימפונית של סן פרנסיסקו, אני מגיע איתן הביתה וזו התרגשות גדולה. אני חושב שמגיע לתזמורות כמו הקאמרית הישראלית והקאמרטה צל"ש על כך שהן לא מפחדות להסתכן ומבצעות גם יצירות לא מוכרות, שדורשות מהקהל ומהנגנים מאמץ".
גריילסאמר מתייחס לחוזה עם סוני כאל מוכנות של המיינסטרים להרחיב את גבולותיו. "כשפסטיבלים כמו זלצבורג או ורבייה מזמינים אותי לנגן בהם וכשלייבל כמו סוני מחתים אותי על חוזה ארוך טווח, המשמעות של זה היא שהם אומרים לעצמם: 'בוא נלך על זה'. המחשבה שעומדת מאחורי זה, היא שצריך לדאוג לא רק להיום, אלא גם למחר והיא מונעת מהצורך לקרב קהלים שפוחדים היום לבוא לאולמות. זו השקעה בביזנס עצמו".
בתקופה שבה לייבלים ברחבי העולם מפנים את מקומם לטובת מדיות חדשות ובעיקר השוק הפיראטי והורדות באינטרנט, החתמתו של אמן כמו גריילסאמר בחברת תקליטים מאז'ורית אינה ברורה מאליה. החוזה, כך מסתבר בדיעבד, נחתם אחרי חודשים ארוכים של מעקב מקרוב אחרי הטאלנט בהתהוות.
"נשיא סוני קלאסיקל, בוגדן רוסצ'יץ', שלח נציגים של הלייבל לקונצרטים עליהם ניצחתי ובהם ניגנתי בחצי השנה האחרונה", מספר גריילסאמר, "זו היתה הפתעה גמורה בשבילי כי לא תמיד הקשיבו לי או גרוע מזה התייחסו למה שאני עושה כאל עוד רסיטל הזוי של צעיר שבא לשנות את העולם".
"אני עומד בצומת מרכזי שמאפשר לי להגשים חלומות" (צילום: מרים קוטק)
זרז נוסף לסגירת העסקה היה מועד התפוגה של החוזה עליו היה חתום עם חברת האינדי הצרפתית, Naïve, שהיתה לו במשך שנים ארוכות בית חם. "במשך שנים חשבתי שאני יודע מה מקומי. Naïve נתנה לי בית שאפשר לי לעסוק במוזיקה שבאמת מעניינת אותי. כשסוני פנו אליי פתאום הכל התערער. אמרתי לעצמי: 'וואו, זה אומר שעכשיו אני אוכל לעשות את כל הדברים המטורפים שאני רוצה לעשות על הבמה הראשית?'".
מתי התקבלה ההודעה הרשמית?
"אחרי רסיטל על שני פסנתרים שקיימתי בלונדון. זה ערב מאוד מיוחד שבו אני נע בין שני פסנתרים על כסא מסתובב ומנגן על פסנתר אחד, סונטות של סקרלטי ועל השני, סונטות של ג'ון קייג'. זה למעשה מסע בתוך הזמן ואני חושב שכל מה שיש לי לומר, מקופל בערב מסוג זה שמפגיש בין שני עולמות שונים כל כך לכאורה.
"במוזיקה הקלאסית כל הזמן מנסים לבדל – מנגנים רק מוזיקה עכשווית או רק מיינסטרים אז פלא שזה לא מתחבר? אני מחפש את המשותף גם בין סקרלטי שהוא בארוק לבין קייג' שהוא אוונגרד. כשהבנתי שהנציגים של סוני באולם די פחדתי כי חשבתי שהם לא יבינו מה אני רוצה אבל הם הלכו על זה ובכך למעשה אמרו שהם מוכנים לשאת איתי את הדגל".
החוזה שנחתם בין הצדדים, ארוך טווח וכולל לפחות שלושה אלבומים שיוקלטו בחמש השנים הקרובות. התכנית המשולבת של סונטות מאת סקרלטי וקייג' בביצוע גריילסאמר, תוקלט כבר בסוף הקיץ הקרוב. "זה ניצחון קטן, הוכחה לכך ששווה להגיד את שלך שוב ושוב עד שמישהו יקשיב", אומר גריילסאמר, "הייתי מוכן לשאת את הצלב הזה עוד הרבה שנים לבדי ואני אומר את זה אחרי לא מעט שברון לב וחבטות של מבקרים שאפילו לא שאלו את עצמם מה ניסיתי לומר אלא פשוט ביטלו את התוצאה".
אתה לא חושש שלייבל מז'ורי שכזה יגרום לך בסופו של יום בעל כורחך ליישר שורות?
"אני לא מרגיש שאני נכנס למיינסטרים. זה יותר שהמיינסטרים יוצא מהקופסה של עצמו ומוכן ללכת את המייל הנוסף".
לפנייה לכתב/ת 
