הגבלים עסקיים: מפגש עם חבר עלול לסבך אותך

• לכתבות נוספות על קרטלים והגבלים עסקיים - קראו כאן  
  

ביום חמישי, 24 למרס 2011, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת הסדרי טיעון, חודשיים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, על מנהלה של חברת בטי בם, וזאת בגין שותפות בקרטל לחלוקת עבודות בתחום ההגברה. כמו כן נגזרו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות על יתר נושאי המשרה המעורבים, והוטלו קנסות כספיים כבדים על החברות הנוספות בקרטל.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
• דיוויד גילה נבחר להיות הממונה על ההגבלים  
• מסתמן: כתב אישום נגד איגוד השמאים
  

בין היתר, הודו הנאשמים כי הסכימו על חלוקת העבודה ביניהם, ועל המחירים המוצעים בעבור מתן שירותי תיאורה והגברה במספר אירועים רחבי היקף, ובהם מיסת האפיפיור שנערכה בשנת 2000, ופתיחת הגנים הבהאים בחיפה ב-2001. חשיפת הקרטל התאפשרה הודות לחקירת הרשות להגבלים עסקיים, אשר במהלכה הוקלטו פגישות בין הנאשמים.

פסיקה זו משקפת את מגמת ההחמרה בדיני ההגבלים העסקיים, בכל הנוגע לחברות בקרטל. כך למשל,נגזרו בשנת 2009 ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס בגובה 150,000 שקל על מנכ"ל טמבור לשעבר, בגין הסדרי תיאום מחירים אשר נהגו בין טמבור לבין רשתות השיווק אייס קנה ובנה והום סנטר, במהלך השנים 1998-1994. זאת, בנוסף לקנס של שני מיליון ו-250 אלף שקל, אשר שילמה חברת טמבור במסגרת הסדר הטיעון.

עבירת הקרטל - או בעגה המשפטית "הסדר כובל אפקי" - נחשבת ל"רעה החולה" של תחום ההגבלים העסקיים, ומאמצי אכיפה רבים מופנים לעקירתה מן השורש. במסגרת התנהגות זו מתאמים ביניהם מתחרים באותו הענף מחירים, קובעים מכסות ייצור, מחלקים גיאוגרפית את אזורי המכירה, סוגי הלקוחות או המוצרים, או מסכמים מראש על גובה ההצעות במכרז וזהות המציעים, והכל במטרה להגדיל את רווחיהם המשותפים, תוך פגיעה בצרכנים, ובתחרות במשק.

בעשור האחרון עלו לכותרות מספר קרטלים רבי-משתתפים הנוגעים לענפי יצור מרכזיים במשק הישראלי, ובהם קרטל ממושך בתחום המרצפות, אשר במשך 14 שנים קבע מחירי מינימום, הגביל את הכמות המיוצרת וחילק את השוק בין החברות המשתתפות; קרטל בענף המעטפות אשר כלל תיאום מכרזים, חלוקת שוק, ותשלומים לייבואן מעטפות מתחרה בתמורה להפסקת התחרות מהייבוא; וקרטל בענף הגז אשר חילק את לקוחות המגזר הביתי והמגזר התעשייתי-מסחרי בין חברות הגז המובילות בישראל.

הטלת אחריות פלילית

חוק ההגבלים העסקיים אוסר על היותו של אדם צד להסדר כובל, ומאפשר הטלת אחריות פלילית במקרים של תיאום פעולות בין מתחרים. מתוקף איסור זה תיתכן הטלת אחריות גורפת על התאגיד עצמו והן על נושאי משרה בכירים בו, בין אם הגורמים יזמו את ההסכם או היו שותפים לו בידיעה ובין אם לאו.

המודעות הגוברת לעבירה זו מחייבת ניסוחם של כללי התנהגות ארגוניים חדשים, העולים בקנה אחד עם מטרות חוק ההגבלים. לצורך זה, בדומה לנהוג בתחומי איכות הסביבה וניירות הערך, מיישמות כיום חברות רבות במשק באופן וולנטרי תכניות אכיפה פנימית.

תוכניות המספקות כלים ארגוניים להטמעת כללי ההגבלים העסקיים. מטרתן של תכניות אלה הינה למנוע מלכתחילה את הפרת החוק, לצמצם את חומרתן של הפרות קיימות, להגן במידת האפשר על בעלי תפקידים בחברה, תוך הגדרה מחודשת של מרחב התמרון העסקי.

במקביל, החל משנת 2005 מפעילה רשות ההגבלים העסקיים תכנית חסינות שמטרתה חשיפתם של הסדרים כובלים והעמדתם לדין של המשתתפים בהם. במסגרת זו מאפשרת הרשות לכל אדם או תאגיד המעורב בקרטל לזכות בחסינות מלאה מפני העמדה לדין פלילי על העבירות שביצע, ובתנאי שיהיה הראשון שיפנה לרשות וימסור לה את כל המידע הרלוונטי הנוגע להסדר כובל. ניכר לפיכך שקיימת התקדמות של ממש בטיפול בהגבלים בישראל אחרי שנות דור.

הכותבת, ד"ר הילה נבו, היא מרצה בכירה לדיני הגבלים עסקיים במרכז אקדמי כרמל חיפה