גלית גוטמן: 10 ההחלטות הבריאות שעשיתי בחיים

גלית גוטמן היא הדוגמנית מספר אחת בישראל. פניה הזוהרים מוכרים לכולנו מלא מעט פרסומות ותוכניות טלוויזיה, אבל לא רבים האנשים שיודעים מה מסתתר מאחורי הצללית הרזה והזוהרת ומכירים את גוטמן האחרת - זו שיכולה להיות כבדה ורצינית, זו שבוררת את מילותיה בקפידה, זו שמעריכה את חיי המשפחה יותר מחיי הלילה, ושתופסת את העיסוק ביופי כפריבילגיה המאפשרת לה לברוח מהרצינות והקשיים.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

כיום גוטמן היא הפרזנטורית של קרייזי ליין וד"ר גב, ומנחה את הסדרה הדוקומנטרית "בטבעת זו" (ערוץ 10), שעונתה הראשונה עוררה עניין ואהדה רבה בקרב הצופים והמבקרים, ועונתה השנייה מצטלמת בימים אלה. כמנחה היא משמשת אוזן קשבת לזוגות במשברי זוגיות שונים, ובמקביל דנה בהן עם פסיכולוג וחושפת גם סוגיות אינטימיות מחייה.

בריאיון על עשר ההחלטות הבריאות שעשתה בחייה, מספרת גוטמן על ההחלטות הגדולות (והקטנות) שלה, שבדיעבד היא יודעת שהיו הכי בריאות עבורה: ללדת לפני גיל 30 למרות הדעה הרווחת על השפעת הלידה על קריירת הדוגמנות, ללכת לטיפול פסיכולוגי וללמוד להרפות וליהנות, להישאר בארץ ליד האנשים והמקומות שהיא אוהבת ולוותר על קריירה בחו"ל, ולהיזכר מדוע היא אוהבת את בן זוגה במקום לוותר ולהיפרד. גלית גוטמן נחשפת.

1. להפוך את הדוגמנות לקריירה

"קריירה היא דבר חשוב בעיניי. אני אוהבת לעבוד, זה מייצב אותי. גם הבחירה להפוך דווקא את הדוגמנות לקריירה הייתה החלטה טובה עבורי. מטבעי אני טיפוס רציני ואחראי, אולי אפילו הייתי אומרת כבד. אני מרגישה את זה עוד יותר עכשיו, כשאני עובדת על העונה השנייה של 'בטבעת זו'. כשאני מצלמת פרקים על זוגות במשבר, אני נשאבת לקושי שלהם והוא מלווה אותי כמה ימים אחר כך. הדוגמנות משחררת אותי מהכובד הזה, היא מאפשרת לי לגעת בצד הוורוד של החיים – באסתטיקה, ביופי.

"זה העולם הכי כיפי שיש, שעובדים בו עם האנשים הכי יצירתיים והכי מוכשרים בתחום ויוצרים בכל יום צילומים משהו חדש ויפה".

2. להישאר בארץ

"כשהייתי צעירה ועבדתי בחו"ל, תמיד נורא התגעגעתי. הייתי עצובה, רציתי לחזור הביתה. למרות שהיה לי חשוב להצליח, רציתי להמשיך לחיות בארץ. נכון שעולם האופנה כאן מצומצם יותר וגם הרווח הכספי קטן יותר, אבל לא מתאים לי להתרחק. אני קשורה להורים, לאחים שלי, למדינה הזאת. הכסף לא יכול היה לפצות אותי על המרחק. בכלל, אני לא כל כך אוהבת כסף".

3. לבנות משפחה

"אמנם להקים בית ומשפחה לא נחשב לסטנדרט בעולם האופנה, אבל מבחינתי זו הייתה ההחלטה הכי בריאה שעשיתי. יש לי צורך בקרקע היציבה הזאת - במשפחה, בביטחון, בבית (רצוי מסודר ונקי מאוד), בילדוֹת, בזוגיות ממושכת.

"רשמית אני וזיו (בן זוגה, הצלם זיו קורן - אט"ב) לא נשואים, ולאורך השנים האמנתי שאנחנו באמת לא צריכים את זה. אבל אולי אחרי שהתעמקתי בנישואים במסגרת 'בטבעת זו', פתאום נראה לי שאולי פשוט לא היה לנו אומץ. אולי בעתיד עוד יהיה לנו. למרות זאת, את ההחלטה לחיות יחד ליווינו במסיבה - עם חתן, כלה, שמלה וכל מה שכרוך בזה, וזמן לא רב מאוחר יותר נולדה לנו שירה (11), ואחר כך הצטרפה אליה אמה (6).

"בעולם האופנה, דוגמנית שיולדת בגיל 27 נחשבת ל'מתאבדת' מבחינה מקצועית, אבל אני הרגשתי שזה הזמן הנכון והלכנו על זה. עשינו את זה ברצינות וביסודיות, מתוך ידיעה שאנחנו לוקחים על עצמנו את מלוא האחריות. היה לי חשוב להתמסר לילדות ולהשקיע בהן מאז שהיו קטנות. אני מאמינה שאם לא עושים את זה בגיל צעיר, אחר כך צריך להשקיע כל יתר החיים.

"בתקופה האחרונה, כששירה מתחילה לגלוש אט־אט לעבר גיל ההתבגרות, אני חווה איזו צביטה בלב על כך שהיא לא זקוקה לי באותה מידה, ואני עוד יותר שלמה עם זה שהתפניתי אליהן כשהיו קטנות".

4. להתגבר על המכשולים בזוגיות

"לפני כשלוש שנים, כשהייתי בת 35, היה רגע שבו אני וזיו חשבנו שהגענו למבוי סתום ביחסים שלנו, ושהכי נכון יהיה לפרק את המשפחה. אבל אחרי מעט מאוד זמן הבנו שזה בלתי אפשרי. החלטנו להיזכר למה אנחנו יחד, וראינו שיש פה אהבה גדולה, חברות אמיתית, הערכה אחד כלפי השני וכמובן גם משפחה שיצרנו. הרגשנו שזה יהיה בלתי אפשרי להיפרד.

"הפרידה הזמנית הזאת הייתה כל כך כואבת, שפתאום הרגשנו שהדברים שצריך לעבוד עליהם כדי לתקן את הקשר שוליים מאוד. בדיעבד, הפרידה הזאת הייתה טובה. לפעמים אתה צריך לאבד את הדבר הכי יקר לך כדי להבין כמה הוא יקר לך. אבל עקרונית, פרידה היא ממש לא החלטה שתורמת לבריאות".

ארון מיוחד לקרמים. גלית גוטמן (צילום: עדו לביא)

5. ללכת לטיפול

"אחת המתנות הכי טובות שנתתי לעצמי היא הטיפול הפסיכולוגי. אמרתי לעצמי, 'זה החוג שאליו אני רושמת את עצמי'. זה היה בתקופה שבה אני וזיו החלטנו להיפרד והרגשתי שאני צריכה לעשות סדר, אפשר לומר שגם רציתי ללמוד להסתכל על החצי הנכון של הכוס.

"הטיפול איפשר לי לשחרר קצת, ללמוד לאזן, לקחת את האוויר שלא לקחתי. נכון שלא ימצאו אותי מחר במנזר בטיבט, אבל זה עזר לי להסיר מעצמי קצת כובד ולהרפות. כשאתה מרפה, יש לך זמן להסתכל על עצמך מהצד, להיות פחות ביקורתי ואפילו ליהנות".

6. לעבור לצפון תל אביב

"אני מרגישה קצת כמו בוגדת כשאני אומרת את זה, אבל ההחלטה לעבור לשכונה הצפונית לפני כשנתיים בהחלט יכולה להיחשב כהחלטה בריאה. נכון שכאן מימשנו את החלום על בית פרטי עם גינה של ממש, עם ירוק אמיתי. אבל מעבר לכך, היכולת שלנו לצאת לרגע ממרכז העניינים מסמלת איזו התבגרות וקבלה של העובדה שבתקופה הזאת של חיינו אנחנו הורים לילדות צעירות ולא בליינים תל אביביים.

"במידה מסוימת, החיים בלב תל אביב עם שתי ילדות קטנות נותנים לך תזכורת תמידית של מה אתה מפסיד. למשל, כשגרנו במרכז העיר והיינו חוזרים ביום שישי בערב הביתה מארוחה משפחתית, הילדות היו נרדמות במושב האחורי והיינו ממהרים כבר להביא אותן למיטה ולסיים את הערב, אבל הכל מסביב פקוק. זה כאילו מישהו אומר לך שהעיר ממשיכה להתנהל בלעדיך.

"המועדונים ממשיכים לעבוד, המסעדות ממשיכות לפעול - רק אתה לא שם. כאן זה שונה. כאן אנחנו לפחות לא רואים את זה, לא מזכירים לנו מה אנחנו מפסידים. המרחק הזה גם נותן הרבה שקט נפשי".

7. למקם את האמבטיה בחדר השינה

"באמצע חדר השינה שלנו עומדת אמבטיה. עד היום זיו בשוק מזה שליד המיטה שלו יש אמבטיה, אבל לא סתם היא תופסת מקום של כבוד בחדר השינה.

"אמבטיה היא הפינוק שאני לוקחת לעצמי. בכל סוף יום עבודה, אחרי הצילומים, אני מגיעה הביתה ומתיישבת באמבטיה. זאת ההרפיה שלי. אני לא הולכת לספא או לעיסויים, אבל אני אוהבת מים. יש לי ארון מיוחד לקרמים, מלחים, שמנים, קצף, ומה לא. כולם בבית יודעים שאם רוצים ממני משהו, כדאי לבוא אלי כשאני באמבטיה".

8. לחזור למחוזות הילדות

"פעם בכמה זמן אני נוסעת לבקר בקיבוץ בית אורן, שבו העברתי חלקים גדולים מילדותי בביקורים אצל סבא וסבתא שלי, שהיו בין הדמויות הפעילות והחשובות בקיבוץ. אני מסתובבת בקיבוץ, עולה לקבר שלהם בבית העלמין, הולכת עם הילדות לבריכה ומציצה לחדר האוכל, שבו ביצעתי את הופעותיי הראשונות כסולנית בחגיגות פסח או ראש השנה.

"הביקורים האלה מחזירים אלי את החלקים הכי מקסימים בחיים שלי, הביקורים שלי כילדה בקיבוץ. המקום הזה עושה לי טוב. כבר כשהאוטו מתחיל לטפס על ההר, אני מתחילה להרגיש את זה. לצערי, הבית שלהם נשרף כליל בשריפה בכרמל, אבל אני עדיין מבקרת שם מדי כמה שבועות".

9. להכניס את סבא וסבתא לתא המשפחתי

"אני מקפידה להרחיב את גבולות המשפחה המצומצמת ולהכיל בהם גם את סבא וסבתא של הבנות ואת הקרובים. אני גדלתי עם נוכחות חזקה מאוד של סבא וסבתא בחיי, ולכן בעיניי זה אחד הדברים הכי משמעותיים עבור ילדים. משפחה כשהיא לעצמה היא דבר מאוד חשוב בעיניי, אבל זה עוד יותר חשוב כשנכנסים למשוואה ילדים. האמהות שלי ושל זיו ודודה שלי - כולן בסבב של בייביסיטר, והבנות מאוד מחוברות אליהן".

10. להקשיב לגוף

"אני לא מנסה דיאטות, לא הולכת למסאז'ים ולא עושה כושר, אבל אני כן מקשיבה לגוף שלי. בכל פעם שאני מרגישה שאני צריכה את זה, אני יוצאת להליכה, אפילו של חצי שעה. זה עושה לי טוב, משחרר אצלי כל מיני דברים בראש. אבל במכון כושר לעולם לא יראו אותי ולו רק בגלל כל המראות מסביב. בשבילי, מראות זה עבודה. אמנם אני אוהבת להימצא בעבודה, אבל לא בשעות הפנאי שלי.

"גם למשקל שלי אני קשובה. למזלי אני אוהבת ירקות, הם חלק גדול מהתפריט שלי כבר מילדות, ולכן אני לא צריכה להתאמץ כדי לשמור על תזונה בריאה או מרזה. ברגע שאני מעלה קילוגרם אחד, אני מיד מרגישה את זה, ולכן גם לא קשה לי להשיל אותו".