איך תדעו אם יקירכם סובל מהתמכרות?
האם מצאתם את עצמכם ממציאים תירוצים, משקרים ומכסים על אהוב או קרוב משפחה? האם זה נעשה קשה להאמין להסברים שלו/שלה, האם אתם מרגישים שאין ביניכם אמון ושאי אפשר לסמוך עליו/עליה? סימנים אלה ואחרים מאפיינים בדרך כלל בני משפחה ובני זוג של מכורים. מה לעשות ומה לא לעשות?
יש כאלה המנסים לעזור, אבל מבינים רק בדיעבד שלמרות כוונות טובות הם למעשה החמירו את המצב. תופעה זו, של בני משפחה מתלבטים, הסובלים גם הם כשיקירם סובל מהתמכרות, ידועה ומוכרת. איך תדעו אם קרוב אליכם סובל מהתמכרות וכדאי לפעול? ענו בכנות על השאלות הבאות:
• האם מצאתם את עצמכם ממציאים תירוצים, משקרים ומכסים על אהוב או קרוב משפחה?
• האם שאלותיכם לא זוכות למענה, דבר היוצר עוינות ומזיק לקשר האינטימי?
• האם חילוקי דעות משפחתיים רגילים גורמים לעוינות ואלימות?
• האם נסיונותיכם לשלוט ולנהל את המצב גורמים הרגשת תסכול וכעס?
• האם סגנון החיים שלכם ושל משפחתכם השתנה? למשל, האם אתם משתמשים בסמים, אלכוהול, הימורים, סיגריות או אינטרנט יותר מהרצוי לכם, כדרך להיות יותר קרובים לאהובכם?
• האם אתם מוציאים כספים בהרגשת חוסר ברירה על הוצאות הקשורות להתנהגות בלתי נשלטת של בן משפחה?
• האם החשדות שלכם גורמים לכם לבלוש, לחפש ולהרגיש פחד ממה שאתם עלולים לגלות על אהובכם?
• האם אתם מקדישים זמן רב במחשבותיכם על אהוב/בן משפחה ומייחלים שהם ישנו את דרכם והתנהגותם?
• האם אתם סובלים מתופעות כגון: נדודי שינה, כאבי ראש, חרדה, התכווצויות בבטן, מתח, בגלל דאגה לאהובכם?
• האם זה נעשה קשה להאמין להסברים שלו/שלה, האם אתם מרגישים שאין ביניכם אמון ושאי אפשר לסמוך עליו/עליה?
• האם רגשות אשמה ובושה מונעים מכם לשתף בני משפחה וחברים בבעיותיכם?
• האם אתם עושים ויתורים שפוגעים באיכות החיים שלכם כדי להימנע מקונפליקטים ומשברים?
• האם אתם מרגישים מבודדים ונמנעים יותר ויותר מלהזמין חברים לביתכם?
• האם בן/בת זוגכם נעדרים ממקום עבודתם, אינם ממלא את מחויבותיהם ותחומי אחריותם, מתרחקים מפעילויות חברתיות, ואתם מוצאים את עצמכם מרגישים שאתם סוחבים ומחזיקים את המשפחה על כתפיכם?
אם עניתם בחיוב על ארבע או יותר שאלות, יכול להיות שמערכת היחסים שלכם מושפעת מהתנהגות בלתי נשלטת של בן הזוג או היקר לכם.
באחד הימים סיפר לי בעלה של מטופלת אלכוהוליסטית, שהגיע לטיפול בעקבות הגמילה של אשתו, שכאשר בעיית השתייה שלה החלה לצאת משליטה, הוא היה מחפש בטירוף את בקבוקי האלכוהול המוחבאים. בתחילת הדרך הוא היה מרוקן חלק מהאלכוהול ומוהל את מה שנשאר בבקבוק עם מים. בשלבים מאוחרים יותר הוא החל לסמן על הבקבוקים קווים שרק הוא ראה, כדי לעקוב אחר כמות האלכוהול שאשתו צרכה. כשכל נסיונותיו לשלוט במצב נכשלו, ובעזרת חבר פסיכולוג שאיתו התייעץ, הוא החליט שאינו מוכן ואינו מסוגל להמשיך לחיות כך את חייו. הוא הסביר לאשתו שמבחינתו עליה להתחיל מיד טיפול, או שהנישואים יסתיימו.
בת זוגו בחרה לקבל סיוע, מצבה השתפר והיא התקדמה בתהליך הטיפולי. במקביל הוא עצמו התחיל בטיפול. היה עליו ללמוד לחזור לתפקיד בן הזוג ולהשתחרר מהמנהגים שסיגל כתגובה להתנהגות של אשתו ששמו אותו בתפקיד "הבוגר האחראי". הוא חזר להתרכז בעיסוקיו ובענייניו, ובראש ובראשונה - לטפל בעצמו. הזוג נכנס גם לתהליך של טיפול זוגי ושיקום הנישואים. כעבור שנה הם חגגו את יום נישואיהם, שהיה המשמעותי והמרגש ביותר. עם חלוף המשבר, הם למדו להכיר לקבל ולתמוך זה בזה בדרך כנה ועמוקה יותר.
לכל משתתף בדינמיקה המשפחתית יש תפקיד
התנהגות התמכרותית היא בעיה משפחתית. לכל משתתף בדינמיקה המשפחתית יש תפקיד שלמד לקחת על עצמו לאורך הדרך. התפקיד מתפתח כתוצאה של כורח קיומי, כזה שגם מאפשר למערכת להמשיך להתקיים. זהו סוג של מנגנון הגנה שהפך לדרך חיים. בן המשפחה של הסובל סובל גם הוא, עד מצב בו הוא נואש מכל הנסיונות להציל, לטפל או לשלוט, ולכן מסתגל למצב, בלית ברירה.
באופן בלתי מודע בן המשפחה מפתח מנגנון הדחקה, שמאפשר לסובל מהתמכרות להמשיך את התנהגותו הבלתי סבירה. פעמים רבות, המניע שמשפיע על בני המשפחה הוא הרצון לשמור על שלמות המשפחה ולהימנע מקונפליקטים. התוצאה היא חוסר מוצא, החמרה במצבו של הסובל מהתמכרות, הידרדרות הקשר המשפחתי, ובסופו של דבר - משברים בלתי נמנעים, למרות נסיונות הטיוח.
המשפחה, ברוב המקרים, ניסתה דרכים רבות להתערב ולהירתם לעזרה. בני המשפחה ובני/בנות הזוג הם שמוצאים את אנשי המקצוע - פסיכיאטרים, יועצים, פסיכולוגים ומסגרות שונות - שאולי יושיעו אותם ממצוקתם. לרוב, המשפחה היא גם זו שמממנת את הטיפול, ובמקרים רבים אף מעניקה תמיכה כספית שוטפת. הכוונות הן כמובן טובות, והמניע הוא רצון לגונן, אבל לעיתים התוצאה היא שהמשפחה, באופן לא מודע, מאפשרת את המשך הבעיה.
בני משפחה שמבינים ומודעים לדינמיקה הבלתי רצויה מתחילים בראש ובראשונה להציב גבולות. ברגע שבני המשפחה מבינים שאין ביכולתם לשנות את ההתנהגות של אהוביהם אלא רק את זו של עצמם, מתחילה כל התמונה להשתנות. זוהי תגובת שרשרת, והתהליך מאלץ את הסובל להשתנות גם הוא.
כבני זוג או מקורבים לסובל, התובנה שמניעה את תהליך השיפור בנויה מהפנמה של שלוש תת-תובנות:
ראשית, בני המשפחה לא גרמו לבעיה, אין ביכולתם לשלוט בה ואין ביכולתם לטפל בה.
שנית, המפתח להתנהגות ולקבלת החלטות לגבי אהוב הסובל מהתנהגויות התמכרויות הוא תמיכה בכל מה שמקדם את תהליך השיקום וההבראה וסיכול כל מה שמשרת או מעודד את הבעיה.
לפעמים אהבה כרוכה ביכולת להגיד "לא"
שלישית, הדרך נראית לפעמים קשוחה ולעיתים המצב נראה מחמיר, לפני שהשיפור מגיע. בפועל מי שחווה מצב דומה בתוך המשפחה מבין שלפעמים אהבה כרוכה ביכולת להגיד "לא". חשוב להשתמש בהיגיון בריא, לא לשתף פעולה עם מה שפוגע בערכים האמיתיים של המשפחה ובכבוד של כל אחד אל עצמו. זוהי הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד ולהתגבר עם מצב כזה במשפחה.
"תביני אפילו שאני נראה ונשמע כמו האדם האהוב שלך, אני לא. האדם הזה נמצא בתוך כלא שנכפה עליו מתוך עצמו עמוק בפנים. מה שאת רואה לפנייך זה מכור שנשלט ונמשל על ידי התמכרותו. אני מכור, והמטרה העיקרית שלי זה להאכיל את ההתמכרות שלי. כל מאמץ שאת עושה 'לעזור לי' הוא כטרף להתמכרות שלי ונותן לה יותר ויותר כוח לחזק את אזיקי בכל פעם. מספיק שאני מאכיל את ההתמכרות שלי. אז בבקשה, אל תעזרי לי" (מתוך המכתב "אני מכור" מסִפרות אל-אנון, קבוצות תמיכה למשפחות ומקורבים של מכורים).
- אורנית דורקם ויינשטוק מטפלת בגמילה מהתמכרויות בקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל
לפנייה לכתב/ת 
