שתף קטע נבחר
 

מחשש לסחר איברים - הביטוח לא יממן השתלה

חולה שעבר השתלת כליה בקוסבו דרש מחברת הביטוח החזר הוצאות בסך 215 אלף שקל. לטענותו, האיבר ניתן בהתנדבות. השופטת הביעה ספק: "האם קיימת שם הוויה תרבותית, לפיה רצונו הבסיסי של כל תושב הינו לתרום את איבריו לזרים?"

בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה שביקשה לחייב חברת ביטוח לממן הוצאות השתלה שבוצעה בקוסובו, וזאת מאחר והמבוטח לא הוכיח כי ההשתלה עמדת בתנאי החוק, וכי מדובר בהשתלה "אלטרואיסטית".

 

 

המבוטח נאלץ לעבור ניתוח השתלת כליה בחו"ל (קוסובו), ודרש מחברת פניקס בה היה מבוטח, החזר הוצאות ההשתלה או פיצוי בסך 215 אלף שקל. חברת הביטוח סירבה, בטענה כי קיים חשש לסחר באיברים. המבוטח הציג אישור של בית החולים וטען כי הכליה נתרמה על ידי תורם אלטרואיסט ולכן ההשתלה עומדת בדרישות החוק.

 

חוק השתלות איברים אוסר על קבלת או מתן תמורה לאדם עבור איבר שניטל מגופו. השופטת יעל אחימן קבעה, כי רף ההוכחה לעניין זה צריך לשקף את השקפת המחוקק הישראלי השולל באופן מוחלט סחר באיברים. המבוטח, כך נפסק, צריך להציג תשתית ראייתית לכאורית לקיומה של השתלה אלטרואיסטית, וזאת לא הוכח במקרה זה.

 

נקבע כי האישור שהציג המבוטח מבית החולים בקוסובו, הינו אישור לאקוני בלבד, כשלא הוצגה כל ראיה באשר לתורם ולמניעיו.

 

"האם על בית המשפט לצאת מהנחה, כי בבירת קוסובו, בעיר פרישטיניה, קיימת איזושהי הוויה תרבותית שלנכוחה רצונו הבסיסי של כל תושב הינו לתרום את איבריו לזרים?", שאלה השופטת וקבעה כי מי שטוען כי די באישור מבי"ח אנונימי ללא התייחסות למניעיו של התורם, כדי להוכיח את חוקיות ההשתלה ולו באופן לכאורי, מבקש למעשה מבית המשפט לעצום את עיניו, וזאת, אין בכוונתה לעשות. לפיכך, נדחתה התביעה כאשר בנסיבות העניין חויב כל צד בהוצאותיו.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
(אילוסטרציה)
צילום: איתי גל
מומלצים