"לא הייתה לי חרמנות להצלחה"

עשרה אלבומים הוציא אבי סינואני לאורך הקריירה שלו, כשהאחרון היה לפני פחות משנה, וכבר השבוע, הוא מוציא סינגל ראשון מאלבומו הבא, משתדל לעמוד בקצב עם מה שהוא מגדיר כ"טירוף של התעשייה". "אתה יודע כמה שירים טובים הלכו לאיבוד בגלל שאף אחד לא גילה אותם? כשמוציאים שיר כל חודש, כמה מצליחים לעומת כמות השירים שמתפספסים?" הוא אומר, ספק מתנצל או מתגונן על קצב העבודה המהיר שגם הוא נשאב אליו.

סינואני יחגוג החודש יום הולדת 47, אבל ממהר להוסיף "אני מרגיש כמו בן 20, וזה מה שחשוב". את הפריצה הגדולה שלו עשה באלבומו הראשון, "גורלו של זמר", שסימן אותו כממשיכו של אבנר גדסי. מאז הוציא עוד עשרה אלבומים, מהם יצאו שירים שאת חלקם הוא מגדיר כ"המנונים": "גורלו של זמר", "איתך ובלעדייך", וכמובן ארבעת הלהיטים הענקיים אותם איחד למחרוזת השירים, אולי המצליחה ביותר בז'אנר המזרחי אי פעם: "כוכבי מרום", "צינגלה", "נשבע לך לא בוגד" ו"אישה בונה אישה הורסת".

אך סינואני, למרות הלהיטים, מעולם לא הפך לזמר מוביל כמו יואב יצחק או חיים משה. תמיד הוא היה ברקע, מוערך מאוד, אבל לא כוכב. "אף פעם לא הייתה לי חרמנות להצלחה, לפרסום ולתקשורת, כמו אחרים. גם כשנתנו לי שתי דקות זמן מסך, דקה וחצי מתוכם הייתי מפרגן לאחרים ושוכח את אבי סינואני. היום אני כבר מבין שאלה חוקי המשחק. אנשים לא יודעים הרבה פעמים לקשר ביני לבין השירים שלי. לא יודעים ש'גורלו של זמר' זה אני, וזה כנראה הגורל שלי".

ובינתיים אתה ממשיך להקליט, למרות שאלבום האחרון שלך לא זכה להצלחה.

"יש שם דברים יפים אבל הרבה שירים טובים באלבום נעלמו כי כבר באו חדשים. היום שולטים בשוק דודו אהרון וליאור נרקיס והוותיקים נדחקו. קם מלך חדש. אבל מה אני יכול לעשות נגד זה? למדתי לקבל את מה שיש".

השיר שעשה אותו: "גורלו של זמר"

אחת הטענות של יוצרים ותיקים, או פחות מצליחים, היא שהכותבים המובילים מביאים לכוכבים הנוכחים את הלהיטים הגדולים, בעוד שלהם מביאים את השאריות. גם אתה מרגיש את זה?

"בינתיים, דווקא את השירים הכי יפים שלי הביאו לי יוצרים אלמוניים, וכנראה לא בכדי. ליוצרים יש אינטרס להביא לאייל גולן שירים טובים, כי ממנו הם מתפרנסים יותר טוב. אבל שמע, כולם בסך הכול רוצים להתפרנס. המצליחים יביאו ליוצרים את הכסף הגדול מהסלולר. זה כמו שיצרן נעליים ייקח לפרסום או את מירי בוהדנה או דוגמנית מתחילה.

"אין לי כוח ורצון לקטר. יודע למה? כי גם כשעשיתי את הדברים הכי מצליחים בעולם, לא פרגנו לי, אז כבר למדתי להפסיק לנסות לשנות סדרי עולם. ממני לא תשמע מעולם דבר רע על אחרים".

ואולי כדי להפסיק את התלות ביוצרים מפורסמים, את "אני קשור אלייך", הסינגל החדש, הלחין ועיבד לא אחר מבנו נאור, למילים של עדי כבירי.

אתה מאמין שהשיר יזכה לפרגון ברדיו?

"אני מקווה שכן, לא יודע. אפילו צביקה פיק התלונן שלא משמיעים את השירים החדשים שלו, כך שאני בחברה טובה. המוזיקה היא בנשמה שלי ואני לא יכול להתנתק ממנה. לכן אני ממשיך ליצור כל הזמן, שאת המלחמות ינהלו אחרים. תבין, הרבה דברים שקורים פה לא מוצאים חן בעיני, אבל בגילי אני לא אהיה זה שישנה סדרי עולם. לריב זה בטח לא אני".

בנך גל מנסה ללכת בעקבותיך ולהיות זמר. הבן נאור פנה ליצירה מאחורי הקלעים. אתה מרוצה שגם הם פנו לתחום המוזיקה?

"אני בכלל לא ממליץ לאמנים צעירים להיכנס לתחום הזה, בטח אם הם לא זוכים להצלחה גדולה וממשיכים להיאבק בשביל ההכרה, שרוב הסיכויים שכבר לא תבוא להם. בודדים מצליחים, כל השאר נאבקים. זה תחום קשה מאוד ואני קשה עם הבנים שלי בקטע הזה. הם מאוד מוזיקליים ומוכשרים, אבל מי כמוני יודע עד כמה לא קל בתעשייה הזאת. כמו כל אבא, אני דואג להם".

ובסוף לא הייתה לך ברירה, והתחלת לעבוד בתחום הכספים בשעות היום.

"אני צריך לכלכל אישה וילדים, כך שאין לי ברירה. אבל באמת, זה רק בחצי משרה ואני מבקש לא להרחיב על זה מעבר לכך".

הבן, גל סינואני. "זה תחום קשה ואני קשה עם הבנים שלי"

ביום חמישי הקרוב, יעלה סינואני, יחד עם שותפיו לאלבום "2 חוויאג'", על במת היכל התרבות בפתח-תקוה, למופע ראשון מתוך סדרת מופעים, בו הוא יבצע, יחד עם דקלון, חיים ישראל, נתי לוי, סגיב כהן, אביעד יחיא, ציון גולן, הדר בן יוסף ועוד שירים ממסורות העדה התימנית. "נוצר היום צורך עצום בקרב אנשים לחזור למקורות. יש ביקוש אדיר וגעגוע, גם בקרב הדור הצעיר, והצלחת האלבום וכעת המופע, אליו כבר כמעט אזלו כל הכרטיסים, היא עדות לכך", מסביר סינואני תוך שהוא מזמין אותי לביתו למרק תימני ולחאזן גת.

הבאזז סביב אלבז

שלומי אלבז, מושבניק צעיר בן 24, אוחז מילדות במיקרופון. כמו רבים, יש לו חלום להיות כוכב אצטדיונים. למזלו, יש כוחות חזקים שעומדים מאחוריו, ומנסים להפוך אותו לכוכב הבא. אחד הנרתמים למשימה הוא זאב נחמה, והתוצאה היא "אותך", סינגל בכורה קצבי, עם מילת מפתח קליטה, שעם המון מזל, בהחלט יכולה להפוך ללהיט לא מבוטל.

הפעם, לא הסתפקו המפיקים בנהלי העבודה השגרתיים, שכוללים בעיקר את הוצאת השיר והחזקת אצבעות בתקווה  שהשדרנים והעורכים המוזיקלים יאמינו בשיר ויפרגנו לו, אלא קנו דקות פרסום רבות בתחנות רדיו כמו לב המדינה ורשת ג', מתוך אמונה כי שילוב פזמון השיר לצד הפרסומות של ויקי קנפו ודומיה יעצימו אותו. בינתיים, על פי הבאזז הראשוני בשטח, זה מתחיל להוכיח את עצמו.

מהאזנה לשיר, ייתכן שמדובר כאן בבשורה חדשה בכל הקשור לניהול ושיווק אמנים בתחילת דרכם. לדברי המפיקים, שיווק אגרסיבי כזה הוא רק סנונית ראשונה באמצעים לקידום הקריירה של אלבז.