השחקן והיוצר ג'וליאנו מר נרצח ביריות בג'נין
קבוצת חמושים רעולי פנים פתחה באש לעבר שחקן הקולנוע והתיאטרון בעת שישב ברכבו בכניסה לעיר, סמוך לתיאטרון שייסד שם. בעבר הוא קיבל איומים על חייו עקב מעורבותו בפעילות תרבותית במחנה הפליטים. בראיון ל-ynet הודה כי חשש לחייו: "יהיה מאוד מצער למות מכדור פלסטיני"
היוצר שפעל לקדם את התרבות בג'נין מצא בה את מותו: השחקן ג'וליאנו מר חמיס נרצח אחר הצהריים (יום ב') ביריות בג'נין. כך הודיעה המשטרה הפלסטינית. מר, שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי-ערבי, היה פעיל פוליטי למען העם הפלסטיני. הוא ייסד תיאטרון במחנה הפליטים וקיבל בעבר איומים על חייו עקב מעורבותו בפעילות תרבותית במחנה הפליטים.
הטרגדיה התרחשה אחר הצהריים בכניסה למחנה הפליטים בעיר. לפי הדיווחים מג'נין, קבוצת חמושים רעולי פנים, ככל הנראה חמישה, פתחה באש חיה לעבר מר בעת שישב ברכבו, סמוך לתיאטרון שהקים בעיר.
החמושים ירו צרורות רבים לעברו ונמלטו מהמקום. גורמים בקישור הפלסטיני ובמנהל האזרחי מסרו כי גופתו הועברה מג'נין למכון לרפואה משפטית באבו כביר.
מושל ג'נין, כדורה מוסא, אמר בתגובה לרצח כי מדובר באירוע מצער מאוד וכי הוא מגנה בתוקף את הרצחו של מי שגילה סולידריות עם העם הפלסטיני. המושל הוסיף כי עד כה אין בידי כוחות הביטחון מידע לגבי זהות הרוצח או הרוצחים, וכי תוקם ועדה מיוחדת שתבחן את נסיבות המקרה.
מר (52), נולד בנצרת לאם יהודיה ואב ערבי. השחקן והבמאי שהפעיל את "תיאטרון החופש" במחנה הפליטים בג'נין, קיבל בעבר כמה איומים על חייו. במחנה הפליטים הפיצו ב-2009 כרוזים שמתייחסים למר כאל גיס חמישי. "אם מלים לא יעזרו ניאלץ לדבר בשפת הכדורים", נכתב בכרוז.
חשש לחייו. מר בתיאטרון החופש בג'נין (צילום: מרב יודילוביץ')
באפריל 2009 הוצתה דלת הכניסה של התיאטרון במחנה על ידי אלמונים. בקבוק תבערה נזרק לתוך חלל התיאטרון שמאז פתח את שעריו, לפני כחמש שנים, הפך למרכז תרבות משמעותי בעיר ולאחד הפרויקטים המובילים בגדה. לאחרונה זכה התיאטרון שוב לעלות לכותרות בתקשורת העולמית עם גרסה פרובוקטיבית וביקורתית משלו של "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול.
"יהיה מאוד מצער למות מכדור פלסטיני"
בעקבות האיומים באותה שנה הודה מר בראיון ל-ynet כי הוא חושש לחייו. "אבל מה הברירה שלי? לברוח? אני לא אדם שבורח", אמר אז מר, "אני איש סיירת, יוצא יחידת הצנחנים. שני הדברים היחידים שקיבלתי מהתרבות הישראלית זה את התרגומים של שלונסקי לשקספיר ולעשות פזצט"א כמו שצריך.
ועכשיו אני צריך את זה".
הוא הוסיף כי הוא נוקט באמצעי זהירות, "אני לא משחק אותה גיבור". בהתייחסו לכרוז שהופץ וקרא לרצוח אותו, אמר: "זה מגעיל ונודף ממנו סירחון גזעני אלים ובוטה. מוציא אותם מדעתם שאדם שהוא חצי יהודי עומד בראש אחד הפרויקטים החשובים היום בצפון הגדה הפלסטינית וזו גזענות צבועה. מעולם לא הייתי כל כך יהודי כמו שאני עכשיו בג'נין. אחרי כל העבודה במחנה יהיה מאוד מצער למות מכדור פלסטיני".
מר חמיס החל את קריירת המשחק שלו ב-1984 בסרט האמריקני "המתופפת הקטנה" לצדה של דיאן קיטון. לאחר מכן הופיע ב"בר 51", "עץ הדומים תפוס", "סיפורי תל אביב", ובסרטיו של עמוס גיתאי "כיפור", "קדמה" ו"טהארה" עליו היה מועמד לפרס שחקן השנה של האקדמיה הישראלית לקולנוע לשנת 2002.
בתיאטרון שיחק מר בהצגות שונות של תיאטרון בית לסין, תיאטרון חיפה והבימה, וכן העלה הצגת יחיד. ב-2002 ביקר מר ילדים שגדלו בג'נין, אותם טיפחה אימו בפרויקט בתי הילדים שייסדה במחנה הפליטים בשנות ה-90. הוא תיעד את המפגש המחודש עימם בסרט "הילדים של ארנה" שזכה בין היתר בפרס המבקרים הבינלאומי בפסטיבל HotDocs בקנדה.
Read this article in English