שופטת: העלאת שכר הדירה - לא איום על השוכר

שוכרים תבעו את בעלי הדירה שלהם, בטענה שנאלצו להסכים להעלאת שכר הדירה מעבר לסכום הקבוע בהסכם - בניגוד לרצונם. לטענתם, הם נאלצו להסכים לכך מכיוון שבעלי הדירה הודיעו להם כי אם יתנגדו - יממשו את זכותם לסיים את החוזה לפני הזמן. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי התנהלות בעלי הדירה אינה חסרת תום לב.

השוכרים טענו, שכ-60 יום לפני תום תקופת השכירות הראשונה, ביקשו מהמשכירים לממש את זכות האופציה ובמעמד זה, דרשו מהם להעלות את דמי השכירות בתקופת האופציה ל-3,650 שקל, למרות שעל פי שער הדולר באותה תקופה, עמדו דמי השכירות על 2,975 שקל בלבד.

לטענת השוכרים, כאשר הם מחו על כך, הודיעו להם המשכירים ש אם יסרבו להעלאת דמי השכירות, הם יממשו את זכותם על פי החוזה ויודיעו על הפסקת ההסכם תוך 60 יום. לדבריהם, בשל הנסיבות המיוחדות באותו זמן - הריונה של התובעת, מיקום הדירה בסמוך למקום עבודתם ובניית ביתם באותה תקופה, הם נאלצו להסכים לשכר הדירה הגבוה וחתמו על החוזה.

כעשרה וחצי חודשים לאחר תקופת האופציה ומשהושלמה בניית ביתם, פינו התובעים את הדירה, ולאחר מכן דרשו מהמשכירים להשיב להם את הסכום העודף שנאלצו לשלם. משאלה סירבו, הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

לטענת השוכרים, התנהלות בעלי הדירה במהלך המשא ומתן לחתימה על הסכם האופציה היתה חסרת תום לב, שכן הסעיף המאפשר לסיים את החוזה לפני תום התוקפה אינו אמור להוות "שוט" לצרוך העלאת שכר הדירה בניגוד לקבוע בהסכם.

מנגד, המשכירים טענו שהתובעים חתמו על נספח ההסכם למימוש האופציה לאחר משא ומתן באשר לסכום השכירות, וכי המשא ומתן כמו גם החתימה על ההסכם התנהלו זמן רב לפני תום תקופת השכירות, כך שהיה בידי התובעים זמן רב למצוא דיור חלופי אילו רצו בכך.

עוד הם טענו, כי הסעיף המאפשר את סיום החוזה לפני תום התקופה נועד בין היתר לאפשר להם להתמודד עם מצב בו דמי השכירות אינם ריאליים, כפי שקרה במקרה זה, ולכן אין לראות בהתנהלותם כחוסר תום לב. יתרה מכך - הם טענו כי התובעים עצמם נהגו בחוסר תום לב כאשר חתמו על ההסכם, מימשו את השכירות ולאחר מכן הגישו תביעה.

יש לשמור גם על זכויות המשכירים

השופטת לימור ביבי-ממן דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי התנהלות המשכירים אינה חסרת תום לב, וכי במצב בו שכר הדירה התברר כלא ריאלי עקב ירידת שער הדולר - הם היו רשאים להעלות את שכר הדירה ולעשות שימוש בסעיף המאפשר את סיום החוזה לפני תום התקופה.

"אוסיף ואציין, כי עם כל הכבוד לשמירה על זכויותיהם של השוכרים, הרי שגם למשכירים זכויות ובכלל אלו - הזכות לתמורה ריאלית והוגנת בגין המושכר על ידם ומשכך, מימוש זכותם החוזית על מנת לעמוד על קבלת תמורה ריאלית- אינה חסרת תום לב בעיני", כתבה השופטת.

עוד היא ציינה, כי התובעים בעצמם ניצלו את זכותם לסיים את החוזה לפני הזמן כאשר בניית ביתם הושלמה. בנוסף קבעה השופטת, כי שיקולי התובעים שגרמו להם לחתום על החוזה בסופו של דבר, נוגעים ברובם לכדאיות כלכלית, ולכן אין לומר כי חתמו על החוזה תחת כפייה או עושק.

לעיון בפסק הדין   

לאתר המשפט הישראלפסק דין