אבל הבטחתם רגלי עוף לשני
למה אפשר לצפות מפרק לקט אחרי איחוד? לא להרבה, בטח כשבגרסה הישראלית יש הדחה אחת לרבעון. אבל היו שניים שהרוויחו מהפרק הזה
פרק לקט אחרי איחוד הוא בבחינת צפרדע נפוצה גם אצל אמא אמריקה, שלא נשאר אלא לבלוע אותה ולהמשיך הלאה, אלא שבארץ הוא הופך למייגע במיוחד בהתחשב בממוצע שלנו, של הדחה אחת לרבעון, בקצב הזחילה של המהלכים במשחק הישראלי ובזה ששני פרקים בשבוע לא משאירים הרבה חומרים מעניינים שטרם שודרו על רצפת חדר העריכה. הפרשנים שצוותו לפרק היו ניסיון נחמד לרענן את המודל, אבל למעט כמה טסטות מוצלחות, לרוב של זיו גלברט וגיא גולד, נותרנו וחצי היפה והחנון בידינו, ושמעו לי, הלוואי וזה היה החצי ששותק.
לירון. הלב קצת כואב (צילום: גיא קרן)
לירון עזב את המשחק ומתנחם בבחורה בגובה הרשת, שמצחקקת מכל מה שהוא אומר בלי להבין מילה. אולי הוא לא עשה עסקה גרועה כל כך אחרי הכל. לא שהיו לו ברירות. בניגוד למריקודו, שהולכים ומתבררים בעיקר כאנשים שמערכת השעות שלהם משובצת בעיקר בשעות אפס, רביעיית בנאו היא אחת הרביעיות היותר מלוכדות ואפילו גיורא התקשה למשות מהם קולות לטובת מהלך שאינו חיסול שיטתי של מריקודו. כמו בסרט של "נאשיונל גיאוגרפיק", בנאו מפוקסים על חיסול הזכרים בשבט השני וכנראה שימשיכו עם הנקבות הלאה. אירית רחמים כבר הבטיחה את מקומה אצל רועי לולו (מתי זה התרחש, לעזאזל, ולמה לא ראינו את זה קורה?), התארגנה על צמיד הווטו ובכלל יצאה השורדת הכי ממזרתא בחבורת האלה.
עכשיו, אחרי שווידאנו שהוא בחוץ, הלב קצת כואב על לירון. בעיקרון הוא צודק. גב הוא זה שפעל מאחורי הגב של הברית, קשה לתת אמון במישהו שאומר משהו אחד ועושה משהו אחר. אבל הסאגה הזאת באמת התפרצה מעבר לכל פרופורציות. האגואים של גב ולירון הסתירו לשניהם את האופק של המשך המשחק וסיכלו כל אפשרות שנראה אותם מתאחדים איחוד גברי לטובת חיסול רביעיית בנאו.
ולא רק ללירון היה אינטרס בזיווג הזה – אם גב היה מפעיל קצת את מוחו הוא היה מבין שאוהד, שספק אם הוא החתים דרכון בכניסה למשחק, ולירון, שמחזיק בכריזמה של צבע מתייבש על קיר, הם פרטנרים הרבה יותר מוצלחים לגמר מאשר לולו או יונתן. אלא שגם גב, שמתודלק מדי פעם על ידי קריאות הקרב של יניב רוחן ומתמסטל מהאדים, לא מסוגל כנראה לראות מעבר לנקמה. ככה זה בעונה בה "לשחק את המשחק" נחשב לסוג של קללה.
המרוויחים הגדולים: אירית וגיורא
אז לירון מנסה באדישות המנומנמת שלו להציל את התחת היפה שלו במשחק ולהשאיר אותו במים. האמצעי: להפנות את האש לגיורא. במקום לנסות לספח אותו אליהם הוא משכנע את החברים שלו לברית להעיף את גיורא (חזק!). מעודד מההצלחה הוא ממשיך לשיחה עם גב, ושם הוא מפליג בדיבורים על הכל, וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת לכלום, חוץ מאשר על הסיבה שלשמה התכנסנו, ומציע לגב ש"תבוא תשחק אצלי טניס, אם צריך" (אם צריך, אז צריך). הוא מגיע למועצת השבט במטרה להתאחד עם גב, אבל איכשהו לא מפספס את ההזדמנות להיכנס איתו לעוד כסאח מפוהק ומשומש על מי מצמץ ראשון.באותיות הקטנות, אירית וגיורא הם כנראה המרוויחים הגדולים מהפרק הזה. גיורא, שנשבע ללירון שהוא לא בוגד, עיוני, והבטיח לשונית ש"אם היא תעשה משהו שהוא יגיד לה, כולם ינצלו", בסך הכל עושה את מה שהוא יכול כדי להישאר במשחק על תקן הפרש הבודד, עד שתגיע אליו הזדמנות שתאפשר לו להפוך ללשון מאזניים וכולם יחזרו אחריו ויציעו לו דברים. זאת לא ראייה לטווח ארוך, אבל זה מה שנשאר לגיורא לעשות כרגע, ואם אכן הוא הרדים את לירון כשהוא הבטיח לו שהוא יקום ויפציר בגב לחזור הביתה במועצת השבט (וסביר שכן, אחרת למה, בעצם, לחכות למועצה?), אז סחתיין, יצאת שחקן ערמומי ומתוחכם, או כמו שאומרים אצלנו במלאיה, באת לשחק את המשחק.
זה בולט בעיקר על רקע החברים שלו לטיול השנתי, שאולי שואפים להגיע לרביעייה הראשונה, אבל ספק אם יש להם מושג איך ועם מי זה אמור לקרות או איך נראה פסל חסינות, ואפילו לא התחלתי לדבר על אוהד-בכלל, שהיה שמח אם כולם היו מפסיקים את העניין המבאס הזה של ההדחות, מתחבקים והולכים לצעוק לליזי דברים מההר.
בשבוע הבא: גב יעשה משהו בשביל נטלי וזה לא יהיה טעים.
בקטנה:
"מי לקח לך את המילה?" (גיא זוארץ מכין את הקרקע לקריירה שניה ב"בלי סודות")
לפנייה לכתב/ת 
גיורא. הפרש הבודד
צילום: גיא קרן
מומלצים
