אושרה תביעה ייצוגית: צינתוק זה ספאם

<< צינתוק - כתבות נוספות

ההטרדה הטלפונית הידועה כצינתוק (או צילתוק) מגיעה לבית-המשפט. שופטת בית-המשפט המחוזי בת"א, ד"ר מיכל אגמון-גונן, אישרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברות שהיו מעורבות בשיטת הפרסום הידועה לשמצה.  

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

בית המשפט קבע כי מדובר ב"הפרה בוטה של חוק התקשורת", וכי "התובענה הייצוגית במקרה זה היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, בעיקר נוכח החשיבות הציבורית של התובענה והאינטרס שבהרתעת מפרסמים מהפרות של חוק התקשורת".

שיטת הצינתוק עובדת כך: הטלפון הסלולרי מצלצל צלצול אחד, מה שגורם לבעליו לחזור למספר ממנו קיבל שיחה שלא נענתה, ואז לשמוע פרסומת וגם לשלם עליה.

בכך, החברות שעומדות מאחורי הטריק הזה, מפילות בפח צרכנים ועוקפות את חוק הספאם שאוסר להתקשר לצרכנים ולהשמיע להם פרסומות. המספרים מהן מתקשרות החברות מתחילים בדרך כלל בקידומת "072" או "073".

התופעה הזאת מוקעת ומוכרת. בינואר, ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתאסור על שיגור פרסומות כאלה, באמצעות צלצול וניתוק השיחה.  

כל מי שהתקשרו אליו יכול להצטרף לתביעה

החברות הנתבעות כאן הן טלרן מסרים מיידיים בע"מ, שעוסקת בעריכת סקרים באמצעות מערכת חייגן אוטומטי שנקראית רובופון; חברת קליניק טבע בע"מ, שמייבאת ומשווקת תוספי מזון; והעומדים בראשן.

המבקשים לתבוע הם ארבעה צרכנים, שאיחדו את הבקשות שלהם לתביעה ייצוגית. כולם מחזיקים בטלפונים ניידים של סלקום ופרנטר. לטענתם מראשית 2009 ועד יוני 2009 הוטרדו כך בשיחות שהגיעו לטלפון הנייד שברשותם. הפרסומות ששמעו בעל כורחם היו על מכירת מוצרי אלקטרוניקה. פרסומת אחת החלה כך: "תודה שחזרתם אלינו, כי מגיעה לכם מתנה לבחירתכם". כמובן שה"מתנה", היתה בעלות שכונתה "דמי טיפול ומשלוח", של "49 שקל בלבד".

בבקשות שלהם, הם טוענים המבקשים כי פרקטיקת פרסום זו מהווה הפרה של סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אשר הוסף בתיקון מס' 40, וזכה לכינוי "חוק הספאם".

כיוון שמדובר בתביעה ייצוגית, יתכן שגם אתם כלולים בה. כל מי שמערכת טלרן התקשרה אליו, וכל מי שמערכת טלרן התקשרה אליו והוא חזר אליה, בין 1 בינואר 2009 ל-15 ביוני 2009, יכול להצטרף לתביעה.

השופטת: "זו עזות מצח"

המשיבות, חברת טלרן מסרים מיידייים וקליניק טבע, טענו שלפי חוק הספאם, על החברה להתקשר ללקוח ולהשמיע לו פרסומת ולא להיפך. וכאן, הלקוח מתקשר לחברה עוד טענו שרק "לקוחות סקרנים" חוזרים לשיחה שלא נענתה, ולכן זה יעד לגיטימי לשיחת פרסום.

בסעיף 8 לכתב התשובה כתבו: "טלרן פיתחה שלושה מודלים עסקיים ייחודיים שביסודם מושתתים על רצונו וסקרנותו של הלקוח הפוטנציאלי כך שמי שאינו – 'לקוח סקרן' כלל אינו מהווה קהל מטרה אליו מגיעה חברת טלרן".

012 השאירה לי הודעות על מבצע. זה חוקי? >>

השופטת, חשבה שמדובר בחוצפה. "בטענות אלו של המשיבים יש משום עזות מצח", כתבה. "כל מי שחוזר למשיבים עקב קבלת שיחה שנותקה עושה כן על מנת לברר מי התקשר עימו, או כי עבודתו או מצבו האישי מחייבו לברר זאת, או בשל זכותו הטבעית והבסיסית לברר מי מתקשר למספרו האישי והפרטי. כפי שעולה מהדוגמאות של המבקשים, מדובר בצורך אמיתי לברר מי הוא הפונה.

"כיום מכשיר הטלפון הסלולרי מהווה מכשיר עבודה מרכזי, ולא ניתן לטעון כי החיוג החוזר מקורו ב'סקרנות'. לאדם זה אין כל סקרנות, רצון או משאלה בקשר למוצרים או לשירותים אותם חפצים המשיבים למכור לו באמצעות דבר הפרסומת, והוא לא ביקש ובוודאי שלא נתן הסכמתו כי דבר הפרסומת יושמע לו. לא כל שכן, שהוא לא נתן הסכמתו לשלם עבור השיחה באמצעותה מושמע לו דבר הפרסומת".

הצרכן מוטרד שלוש פעמים

השופטת הוסיפה כי למקבל שיחת הצינתוק אין כל שיקול דעת בשאלה האם להיחשף לדבר הפרסומת אם לאו, שכן הוא אינו יודע את זהות המתקשר. מטרת הניתוק היא לגרום למקבל השיחה להתקשר. המשיבים מנצלים את העובדה כי מרבית האנשים מהסיבות שפורטו יחייגו חזרה.

מי שמקבל שיחה כזו מוטרד, למעשה, שלוש פעמים. פעם אחת, בשל קבלת השיחה, לעיתים בשעה שאינה נוחה עבורו, והצורך להתלבט באשר לזהות המתקשר ובאפשרות להתקשר למספר ממנו נתקבלה; פעם שנייה, בשל כך שכופים עליו את שמיעת דבר הפרסום; ופעם שלישית כי הוא נאלץ לשלם על השיחה במסגרתה הושמע לו דבר הפרסום בכפייה.