חקלאי הנגב: בטלו היטל חריגת מים או שנשבות
כ-200 חקלאים התכנסו בקיבוץ ארז בדרישה לבטל היטל בסך 30 מ' שקל. החקלאים מאיימים להשבית את אספקת הירקות והפירות לפסח וטוענים: "אנו צריכים להיאבק בשתי חזיתות, חמאס מפציץ אותנו מצד אחד וממשלת ישראל מצד שני"
חקלאי הדרום מאיימים בשביתה לקראת חג הפסח: בכנס חירום שהתקיים היום (ג') בקיבוץ ארז שבעוטף עזה דרשו החקלאים מרשות המים לבטל באופן מיידי היטל בסך 30 מיליון שקלים שהוטל עליהם בעקבות חריגה מהקצאות המים.
כ-200 חקלאים וראשי ארגונים חקלאיים, המייצגים מאות חקלאים אחרים, הגיעו למקום. החקלאים טוענים כי היעדר הגשמים השנה אילץ אותם לחרוג מהמכסות, ומאיימים בעצירת אספקת הירקות והפירות לחג הפסח. לטענת חקלאי הנגב, הם מספקים כ-70% מתוצרת הירקות והפירות של המדינה.
הגשם הגיע לאזור רק בדצמבר
לאחרונה קיבלו חקלאי הנגב מכתבי התראה, על כוונת רשות המים להורות למקורות לסגור לחלקם את המים, זאת לאחר שחרגו ממכסות המים שהוקצבו להם. באגודה החקלאית "מושבי הנגב", המאגד עשרות חקלאים, מסרו כי בשל אי ירידת גשמים בנגב, בחודשים נובמבר-דצמבר 2010, נאלצו החקלאים לחרוג ממכסת המים ולשלם על כך קנסות גבוהים. מכתבי ההתראה הגיעו, לטענתם, בשל אי רצונם של החקלאים לשלם קנס נוסף שהטילה עליהם רשות המים ושמסתכם בכ-30 מיליון שקלים.
כנס החירום, היום.
"מסתבר שאנו צריכים להיאבק בשתי חזיתות, החזית הבטחונית והחזית הכלכלית", אמר היום מנכ"ל מושבי הנגב יאיר מנע. "מצד אחד החמאס מפציץ אותנו, רוצה שנפסיק לעבד את אדמתנו ושנברח מפה ומהצד האחר ממשלת ישראל, שמפציצה אותנו בגזרות כלכליות וכנראה גם היא רוצה שנרים ידיים ושנפסיק לעבוד פה".
כאמור, עד חודש נובמבר 2010 לא חרגו חקלאי עוטף עזה ממכסת המים שהוקצתה להם ממי השפד"ן (כל המים לחקלאות בנגב הם מי שפד"ן ולא מי שתייה). הגשם הראשון הגיע לנגב רק בסוף דצמבר והחקלאים, כדי שלא לאבד את כל היבול, נאלצו להשקות יותר.
"חקלאי הנגב נחושים ואמיצים", הוסיף מנע. "נמשיך לעבד את כל אדמות ישראל גם כשיורים עלינו וגם כאשר כל מיני פקידונים מנסים למנוע זאת מאיתנו".
מנכ"ל משקי הנגב: גזירת מוות לחקלאות
דדי רובינשטיין, מנכ"ל משקי הנגב המאגד כ-100 יישובים, אמר כי "במשך 10 חודשים אזורים שלמים בנגב לא ראו מים. גזירת רשות המים היא גזירת מוות לחקלאות". ראש מועצת מרחבים אבנר מורי אמר כי "החקלאות היא מפעל גדול שקורס. אנחנו קורסים".
מאחדים כוחות.
ראש מועצת שער הנגב אלון שוסטר הוסיף: "הרשות פוגעת במי שמעבד את האדמה עד המטר האחרון. אנחנו ממשים את הריבונות של מדינת ישראל על הקרקע". אחד החקלאים אמר עוד: "הפקידים מנהלים את החקלאות במדינה. הפקידים לא יודעים מה זה להשקות שדות ולחטוף טילים תוך כדי".
ניר מאיר, יו"ר הנהלת הארגונים החקלאיים הקיבוציים, אמר כי סכום של 30 מיליון שקלים הם כמעט מחיר של סלולת כיפת ברזל אחת.
רשות המים: הסדר אחיד בכל הארץ
ברשות המים הסבירו בתגובה כי מצבם של חקלאי עוטף עזה אמנם חריג, אך התשלום עבור החריגות ממכסת המים הינו אחיד, ומשותף לכלל החקלאים בארץ. עוד ציינו כי התשלום אינו קנס.
"התשלום בעבור החריגות הוא תוצאה של הסדר שהתנהל בכל הארץ עם החקלאים", אמרה ל-ynet תמי שור סמנ"כלית הסדרה ברשות. "השנה האחרונה הייתה שחונה ומכסות המים היו מצומצמות. ברגע שההקצבות נגמרות סוגרים את המים.
"לקראת סוף השנה הסתבר שהמצב מסובך. החקלאים, ולא רק בדרום, סיימו את המכסות שהוקצבו להם. בנינו לחקלאי הארץ הסדר מקל שמאפשר להם לקחת כמות מים נוספת, ובלבד שישלמו על החריגה. כך, רק מי שזקוק לתוספת ולא יכול בלעדיה ישלם". לדברי שור, בניגוד לחקלאי הדרום, יתר חקלאי הארץ שילמו על החריגות.
יחד עם זאת, שור ציינה כי המצב של חקלאי עוטף עזה אכן חריג ושונה מהיתר. לדבריה, "נוצר מצב ייחודי וחמור, כשבחודש דצמבר לא ירד באזור גשם. מדובר על מצב הקרוב מאוד להגדרה 'נזק טבע'. לכן הם נאלצו לשלם מחיר גבוה כל כך. המצב אכן היה קיצוני ואין על כך עוררין, אך יש גבול לסיוע שרשות המים יכולה להעניק. סוגיית התשלום אינה בתחום סמכותנו. זו לא פעם ראשונה שחקלאים נתקלים במצב כזה, אך זה אינו במגרש המשחקים שלנו אלא בזה של גורמים בממשלה".
בתגובה טוענים החקלאים כי האחריות מוטלת על כתפיה של רשות המים בלבד, וטוענים שהיא הכתובת הבלעדית לצרתם.