ביניש לקרובי הסוהרים: "הפנו הכאב למקום אחר"

יממה לפני המועד בו אמורים לקבל קרובי השוטרים שנהרגו באסון הכרמל את אותות המופת, בכו בצהריים (יום ג') כמה מהם בדיון בבית המשפט העליון והשתוממו על הניסיונות להטיל דופי, לדבריהם, בשלושה שנהרגו. בסופו של דיון מתוח בנושא עתירת משפחות הסוהרים שנספו באסון, המליצה לעותרים נשיאת העליון, דורית בייניש, לחזור בהם מהעתירה - אך קרובי הסוהרים שללו את ההצעה. "אנחנו לא שלמים עם ההצעה, צל"ש עלול לפעור פצע בלב הסוהרים", אמרו.

הדיון היה סוער, כאשר מדי פעם נשמע בכייה של כרמית מלינה, אשתו של סגן-ניצב איציק מלינה ז"ל שנספה באסון, בו נהרגו גם תת-ניצב אהובה תומר ז"ל ותת-ניצב ליאור בוקר ז"ל. בתחילת הדיון טען נציג העותרים כי יש לחכות לתוצאות בדיקת מבקר המדינה, והנשיאה ביניש אמרה: "כל הנושא מאוד מאוד טעון. צריך להבדיל בין שני דברים - נניח שהייתה טעות בשיקול דעת ובהקצאת משאבים, המפכ"ל לא רוצה לתת עיטורים על כך, אלא לתת עיטורים על מופת אישי, במובן הזה שלא ישבו במשרד ונתנו הוראות".

דני רוזן ונאווה בוקר בדיון (צילום: אוהד צויגנברג) 

לאחר מכן, דיבר נציג שלושת הקצינים, עו"ד אלון גביזון, וטען כי העתירה עצמה הגיעה מאוחר לשלושת משפחות הקצינים. "מה אותן משפחות יגידו לילדים שלהן? שימתינו שלושה חודשים כדי לקבוע שאבא שלהם גיבור? איזה נזק ייגרם אם הצל"שים יינתנו מחר?", שאל-תהה.

בנקודה זו, נתנו השופטים לשלושת המשפחות לדבר. ראשונה דיברה האלמנה נאוה בוקר שאמרה: "הצל"שים לא ירפאו את הפצעים ולא יחזירו את בני הזוג שלנו. לכולם יש משפחות וזו הנחמה היחידה לכאבנו הגדול. הדבר היחיד שנותר לנו זה שהם היו גיבורים והלכו לעולמם בדרך כזו. בשבוע שעבר השתתפתי בטקס הכבאים שקיבלו אות גבורה, ואף אחד לא ציין למה רק כשהשוטרים מקבלים הם מתנהגים בצורה כזו".

אחריה קם דני רוזן, בן-זוגה של אהובה תומר, ואמר: "זו עתירה הזויה, שמלאה בניסיונות להטיל דופי בשלושת הקצינים. הדברים נכתבו בצורה בוטה, שחצנית ומטעה. מה שחורה לסוהרים הוא העובדה שהכבאים והשוטרים קיבלו צל"ש והם נשארו בלי כלום. הטענות מופנות כלפי יקירינו, שאין ספק שעד הרגע האחרון שמו נפשם בכפם כדי להציל את הסוהרים".

"חבל, אתם מלבים את האש"

בנקודה זו פנתה הנשיאה ביניש לפרקליט העותרים ואמרה לו: "יושבים כאן מאחוריך אלו ששלחו אותך, ליבנו איתם וזה ברור לכולם. אנחנו יכולים להבין את רצונם מי כשל ומי אחראי, אבל יש לי רושם שאתם מכוונים למקום לא נכון, לא זה יביא מענה למשפחות הסובלות. יכול להיות שהייתה טעות בכל האירוע, אבל איש לא חושב שהיה פה זדון, בוודאי לא מצד האנשים שרצו לכיוון האש. הדרך היא לא המלחמות הללו, זו לא הדרך".

נציג העותרים ענה על כך: "התחושה של משפחות העותרים היא קשה", וביניש השיבה: "חבל, אתם מלבים את האש עוד יותר בכך. אין לי ספק שכל המשפחות כואבות. צריך להרגיע ולא להדליק מדורה, המדורה כבר הייתה כאן".

בשלב זה נתנו השופטים לאביו של הסוהר יוחאי שמעון-דיין ז"ל לדבר. האב דוד אמר: "אם מישהו ינתח את הסרטון, הוא יראה שלא היו שום גיבורים. אנשים ניסו להימלט מהמקום. היו 44 קדושים שנהרגו שם. אני מבקש להמתין עם ההחלטה. לא יקרה שום דבר לאף אחד.

 לפחות מי שיקבל צל"ש יהיה גיבור אמיתי, ללא שום מחלוקת. אנו מבקשים לחזק את מי שייבחר לקבל צל"ש אחרי מסקנות המבקר. אולם לפי הסרטון לא מגיע צל"ש לאף אחד".

השופטת ביניש השיבה: "הסרטון היה מזעזע והסיפור מזעזע. הם לא הסתלקו מהמקום, הם ניסו והם מוערכים על הגבורה ועל ההקרבה. זה לא אומר שמי שישב באוטו ולא יצא - לא מגיע לו. תשקיעו את האנרגיות במקום אחר. אפשר להיות גיבור ולטעות". על כך ענה שמעוני: "במצב הזה לא היו גיבורים. אנשים לא ניסו להציל מישהו אחר".

השופטת ארבל הוסיפה: "לא כדאי שאתם תענו את עצמכם ותקבעו עובדות. אתם עושים נזק לעצמכם. גם לנו זה לא קל כל הדיון הזה. אנו מבינים את כאב המשפחות. תיקחו פסק זמן ותדברו ביניכם. תנצלו את האנרגיות לחיבוק, לבכות ביחד ולהיות ביחד. את פסק הדין הזה אנחנו לא רוצים לכתוב".