הצעת חוק: מלחמה בהונאות התוכן הסלולרי

הצעת חוק חדשה שהגיש ח"כ ראלב מג'אדלה (העבודה) מבקשת להגביל את תעשיית שירותי התוכן הסלולריים, עסק שלפי ח"כ מג'אדלה מגלגל כמיליארד שקל בשנה - על גבו של הציבור.

אתם גולשים לאתרים שונים ונתקלים בבאנרים מעצבנים ששואלים שאלה טפשית כמו "כמה משולשים יש בתמונה? ענו וזכו באייפד" או "יעוץ אסטרולוגי בקליק אחד". רובכם מתעלמים מהם, אבל מי יודע מה קורה למשתמשים שעונים על השאלות? הם מתבקשים להזין מספר טלפון נייד, כדי לקבל מידע או "קוד אישי לזכיה" בסמס.

ומה קורה אז? הם נופלים קורבן לחברות תוכן וסליקה סלולרית, שגובות מהם דמי רישום ותשלומים קבועים (שבועיים או חודשיים) ללא ידיעתם או הסכמתם. החברות פונות בעיקר לקטינים ולא מאפשרת להם להתנתק מן השירות. מדוע? משום שמפעילות הסלולר אינן אחראיות לשירותים שלא הגיעו דרכן. אם ברצונכם להתנתק -  תצטרכו למצוא את החברה שגובה מכם תשלום (ספוילר: לא תמצאו).

מגדילים את האותיות הקטנות

הצעת החוק חדשה שהגיש מגאדלה תייפה את כוחן של חברות הסלולר לניתוק שירותי סמס בתשלום, גם אם הרישום אליהם נעשה באינטרנט. החוק גם יחייב כל חברה שמציעה שירותי תוכן סלולריים להציג בצורה גלויה, ברורה, נוחה לקריאה ואחידה את תנאי השימוש שלהם. בנוסף, קטינים יצטרכו להציג אישור הורה על מנת להתחבר לשירות.

לפי מג'אדלה, חברות התוכן והסליקה אולי מספרות לכם שהשירות הוא ללא התחייבות, אבל זה לא מפריע להן לגבות מן המשתמשים דמי רישום, תשלום שבועי, תשלום בגין שליחת סמסים ועוד. לא מעט משתמשים לא קוראים את האותיות הקטנות ולא שמים לב לחיובים, ומשלמים יותר ממאה שקל בחודש על השירות. ההצעה נמצאת כרגע בשלבי תיקונים משפטיים, ותועלה בקרוב לקריאה טרומית.

מלכודות תוכן או צרכנים גרועים?

במידה מסוימת, האחריות לשימוש בשירותי תוכן סלולרי היא על הצרכן, ומי שלא קורא את האותיות הקטנות עשוי להיפגע. בנוסף, כבר היום ניתן לחסום שירותי תוכן שונים דרך המפעיל הסלולרי שלכם. מודעות גבוהה יותר של הצרכן יכולה למנוע הסתבכויות עם חברות תוכן סלולריות למיניהן, סמסים מטרידים או חיובים מיותרים. בנוסף, גולשים חכמים לא מקליקים על כל באנר שהם רואים. עקרונית, זו בעיה שיכולה להיפתר בחינוך לגלישה נבונה. עם זאת, החובה להציג את תנאי השימוש בצורה שקופה יותר (שתבהיר למשתמש שהוא נכנס להתקשרות ממושכת עם ספק תוכן) היא נחוצה ומבורכת.