מזון מלכות
שתי הכוכבות הגדולות ביותר בזמר המזרחי, שרית חדד וזהבה בן, הוציאו שתיהן אלבומים חדשים שמראים בשלות, בגרות וכוח. בזכות החזרה לצליל המזרחי האותנטי, הן מוכיחות לגברים שבחבורה מי כאן מלך אמיתי
- בואו להתעדכן בחדשות, סרטונים ותמונות בלעדיות בעמוד הפייסבוק של ynet
- הצטרפו לעמוד של ynet תרבות בפייסבוק
מהאזנה לאלבומים החדשים ("20" של חדד ו"לילות בבית" של בן) ניתן לראות מגמה ברורה של חזרה למקורות האותנטיים יותר של המוזיקה המזרחית. השתיים, ובמיוחד בן, עשו לאורך הקריירה עשרות ניסויים שונים במוזיקה: הן טעמו רוק, ניסו קלאסיקות ישראליות, עבדו עם יוצרים מחוץ לז'אנר ואפילו קצת דאנס-פופ. כעת, הן מבינות שאין כמו בבית.
בן ניסתה "ללכת עם האור" אבל שכחה שהקהל שלה רוצה "להשתגע". היא נמחקה כמעט כליל משוק האירועים הפרטיים והתפרנסה בשנים האחרונות בדוחק, כשבליבה תקווה לחזור לעשות שמח לאנשים.
זהבה בן. רוצה שיסתכלו גם עליה (צילום: דודו אזולאי)
הרצון לספק את טעמם המוזיקלי של שדרני הרדיו עשה בדיעבד נזק למעמד של השתיים בתעשייה. למזלה של חדד, גם הירידה התלולה במעמדה לא סיכנה כהוא זה את מקומה בשוק התקשורת. בן, לעומתה, נכלאה בתדמית של חסרת מזל.
כך או כך, האלבומים החדשים של השתיים משופעים בלהיטים מזרחיים קלאסיים, ערביים אפילו, שמטרתן לומר לקהל דבר אחד, נכון, יש את משה, דודו, קובי ואייל, אבל אנחנו הקולות הנשיים היחידים ואנחנו לא פחות טובות מהם. למזלה של חדד, יש לה בימים אלה את "מאחלת לך" – להיט ענק ויפהפה שמושמע הן בגלגלצ והן אצל אליקו, בעוד שלבן עדיין לא יצא אס מנצח מהאלבום. עם סיום החג, היא תוציא את "לילות בבית", שיר הנושא מהאלבום, בעל הצליל הערבי האותנטי.
מעניין גם לראות את שיתופי הפעולה שעשו השתיים. בעוד חדד מארחת את הזמר היווני ניקוס, שלא מוכר בארץ - אולי מתוך תקווה לגלות את הקהל היווני שנזנח בשנים האחרונות כמעט לגמרי - הרי שבן מחזקת את עצמה בשני דואטים עם אחד הזמרים היותר מצליחים בז'אנר המזרחי - דודו אהרון. כך היא מבקשת לומר, לא עוד ארקדי דוכין, אלא כעת זמר השנה שמופיע בנוקיה. בנוסף היא משתפת פעולה עם מושיק עפיה בדואט בו היא יורדת עוד יותר לרזולוציה הנמוכה של הקהל המזרחי, צועקת בתחינה שיסתכלו גם עליה. הבעיה הגדולה של בן היא, שלמרות שהדואטים זכו להצלחה, הם יצאו כבר מזמן באלבומים האחרונים של השניים והם אלה שניכסו לעצמם את הצלחתם.
לא בובות על חוט
כבר בעטיפת האלבומים ניכרת הבגרות והבשלות של השתיים; לא עוד צבעוניות מיותרת, בגדים משוק הכרמל ושיער בצבע אפרוח שרק בקע. להיפך, הן חפות מכל קשקוש טרנדי ואומרות, "הנני כאן". אפשר לראות בזה סטיילינג משובח, אבל אני אומר, אחרי שנים בהן היו בובות על חוט חסרות זהות שנכנעות לתכתיבים שונים, הן צועקות חאלס. נמאס להן להיות מי שהן לא, מי שאחרים היו רוצים שיהיו. להיות שחקניות בתעשייה קשה ואכזרית. זאת אני. פשוטה, נקייה וטבעית, אומרת כל אחת בדרכה.תעשיית הבידור היא אחת האכזריות ביותר שיש. ולהיות אישה רווקה בולטת בעולם הזמר המזרחי זה לא פשוט. בן לא התחתנה שנית מאז גירושיה ונשארה עם ילד אחד בלבד. חדד נשארת ברווקותה, כשהקשר המחייב הרציני שיש בחייה הוא למנהלה האישי ואביה הרוחני. השתיים, נדמה, שילמו מחיר אישי גבוה עבור ההצלחה והכל כדי להיות אישה חזקה ועצמאית שלא עובדת בשביל אף אחד אחר.
שואלים תמיד מדוע אין כוכבות מזרחיות מלבד השתיים, זאת בעוד שהתעשייה משופעת באינספור קולות גבריים. האזנה לשני האלבומים החדשים וצפייה בתוכניתו של אייל גולן בערוץ 24, במסגרתה הוא מחפש את הזמרת המזרחית הבאה, הובילו אותי לתובנה אחת: אין צורך לחפש זמרות אחרות, יש לנו כבר עכשיו שתיים מצוינות עם קול פעמונים וכישרון אדיר.