חשודים בנהיגה בשכרות? יש לכם זכויות

בית משפט מחוזי קבע: על המשטרה למסור לנהגים את תוצאות בדיקת המאפיינים, ולהסביר למי שנכשל כי יוכל לבצע בדיקת דם. בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה קיבל השבוע את ערעורו של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות, וקבע כי על המשטרה להודיע מידית לנהגים על תוצאות "בדיקת המאפיינים" - בדיקת התנהגות הנערכת למי שנחשד בנהיגה בשכרות, וכוללת מבחנים כמו הליכה על קו והבאת אצבע לאף בעיניים עצומות.

"חובה על המשטרה למסור לנהג את דו"ח הבדיקה" (צילום: אבי מועלם) 

"ללא כל הסמכה ספציפית"

בפסק דין ארוך ומנומק, כותב השופט אחיקם סטולר כי למרות בעיית פרשנות מסוימת של החוק - הנובעת בעיקרה מתיקונים שהוכנסו לתקנות התעבורה בשנים האחרונות - ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשכרות על-פי בדיקת מאפיינים לבדה. השופט מציין כי "פסיקה עקבית של בית המשפט העליון קובעת במפורש כי ניתן להרשיע בעבירה של שכרות על-סמך בדיקת מאפיינים, ואין צורך בבדיקה מדעית של ריכוז האלכוהול".

• "התרשמות אובייקטיבית - על סמך מבחן הביצוע: עמידה, הליכה על קו, הבאת אצבע יד ימין לאף בעיניים עצומות, הבאת אצבע שמאל לאף בעיניים עצומות".
  

• "התרשמות סובייקטיבית של השוטר מן הנבדק: ריח אלכוהול מהפה, הופעה (מרושלת/מסודרת), התנהגות (רדומה, עליזה, פרועה), תגובה לא לעניין, מסוגלות להבין הוראות וכן דיבור לא טבעי".
  

"הקפדה יתרה על הבדיקה"

בהיעדר הליך הסמכה ספציפי לשוטרים - ומאחר שניתן להרשיע נהגים בהסתמך על תוצאות בדיקת המאפיינים לבדה - מציין השופט סטולר כי "יש להקפיד הקפדה יתרה על הליך ביצוע הבדיקה, וכן לאפשר לחשוד להתגונן מפני תוצאותיה ומשמעויותיה". לדבריו, "הניסיון מלמד שלמרות שהנהג שתה, הוא סמוך ובטוח שהאלכוהול לא שיבש את כישורי הנהיגה, ולכן הוא סבור שאין כל מניעה שינהג".

לאור כל זאת, ועל-מנת לאפשר לחשוד להתגונן מפני הבדיקה, קובע השופט כי על השוטרים למסור לנהג מידית את תוצאותיה. "כשמדובר בבדיקת מעבדה או נשיפה, קמה חובה למסור מיד את דו"ח הבדיקה," כותב השופט. "יש להחיל הוראה זו גם על בדיקת המאפיינים, ומן הראוי שדו"ח הבדיקה יימסר מיד לנהג הנבדק. לכן אני סבור שיש חובה על המשטרה למסור לנהג את דו"ח הבדיקה, וליידע את הנהג בכך שלא עבר".

מה יעשו המשטרה ושופטי התעבורה?

עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, מסביר ל-ynet כי החלטתו של השופט סטולר תשפיע בעיקר על מקרים שבהם יתגלו פגמים בבדיקת הנשיפה הנערכת לנהגים. "כאשר יש ממצא מעבדתי של מכשיר הינשוף, זה לא יגרע אם החשוד בשכרות לא יקבל את דו"ח בדיקת המאפיינים. אבל אם ההרשעה תתבסס במלואה על בדיקת המאפיינים, בהחלט יתכן כי בתי המשפט יזכו חשודים שלא קיבלו את דו"ח הבדיקה".

אולם, עו"ד גלעד סבור כי ההשפעה של פסק הדין על התנהלות המשטרה ובתי המשפט לתעבורה, עלולה להיות שולית בלבד. "כאשר הפסיקה לא נוחה למשטרה היא נוטה להתעלם ממנה, וגם בתי המשפט לתעבורה אינם ממהרים 'ליישר קו' עם פסיקות בתי המשפט המחוזיים".

דוגמה לכך אפשר למצוא במקרה של הממל"ז ("אקדח הלייזר") ומצלמת המהירות הנייחת ("מולטנובה"): בית משפט מחוזי פסק כי מדידות המהירות של שני המכשירים אינן אמינות, מאחר שהם אינם מכוילים במעבדה מוסמכת. אלא שלמרות פסיקה זו נמנעת המשטרה מלכייל את המכשירים, ובתי משפט לתעבורה ממשיכים להרשיע נהגים בהתבסס על ממצאיהם.