תביעה: אישה שאושפזה 3 פעמים ולא נותחה - מתה
משפחתה של בת 47 הגישה תביעה על סך 2.5 מיליון שקלים כנגד ביה"ח וולפסון. לטענתם האישה אושפזה שלוש פעמים כשהיא סובלת מכאבי בטן חזקים, הקאות ושילשולים - אך קיבלה טיפול שמרני ולא נותחה. לבסוף גופה קרס והיא מתה. וולפסון: משרד הבריאות קבע כי לא היתה רשלנות בטיפול
כאבי הבטן הסתיימו בטרגדיה: משפחתה של בת 47 הגישו לבית המשפט השלום בתל אביב תביעה על סך שניים וחצי מיליון שקלים כנגד בית החולים וולפסון בחולון. לטענתם היא סבלה ממחלת מעי קשה שהצריכה ניתוח, אולם במשך שלושה שבועות לא נותחה ולבסוף הלכה לעולמה. עם זאת, דו"ח של משרד הבריאות קבע כי לא הייתה רשלנות רפואית. את התביעה הגישו עורכי הדין טל נבו וענת מולסון.
טופלה בדרך שמרנית בלבד
הפרשה החלה כשהאישה סבלה מכאבי בטן שלוו בשילשולים במשך מספר שבועות. היא פנתה למעקב ולבירור במסגרת קופת החולים, שבמהלכו נעשה נסיון לבצע בדיקת קולונוסקופיה - שלא צלח. לבסוף הופנתה לחדר המיון בבית החולים וולפסון.עם קבלתה היא אושפזה במחלקת כירורגיה ב'. בבדיקה שנערכה לה נצפו, בין היתר, רגישות עזה ומלאות בבטן התחתונה משמאל, לויקוציטוזיס (ריבוי תאים לבנים) משמעותי, ללא חום. בנוסף בוצע לה CT דחוף, אשר הדגים, בין היתר, מעי גס עם דלקת סעיפים (דיברטיקולי) לכל אורכו. בפענוח נרשם גם כי: "אין לשלול פרפורציה (היווצרות נקב) מכוסה". המדובר במצב חירום רפואי הקרוי "דיברטיקוליטיס מסובכת", המהווה סיבה לניתוח, אולם האישה טופלה בטיפול שמרני בלבד ושוחררה לביתה בתום כעשרה ימי אישפוז.
כשבועיים אחרי השחרור הובהלה האישה בניידת טיפול נמרץ שוב לבית החולים, וזאת לאור שלשולים מרובים ולאחר שהתעלפה בשירותים. היא אושפזה שוב במחלקה כירורגית ב' כשהיא סובלת מלחץ דם נמוך מאוד, ירידה ברמת האשלגן בדם וריבוי תאים לבנים, מה שהעיד על זיהום חיידקי. בתחילת אשפוז זה בוצע CT חוזר אשר הדגים ממצא דומה לבדיקה הקודמת, שנערכה בתחילת האשפוז הראשון, ובנוסף נמצא חשד לאבצס (מורסה) באיזור. בפענוח נרשם גם הפעם כי אין לשלול התנקבות של המעיים, אולם שוב לא בוצע בה הניתוח ובתום עשרה ימי אישפוז נוספים היא שוחררה פעם נוספת לביתה.
ניתוח: רק לאחר הידרדרות במצב
אך כשבוע לאחר השחרור הובהלה האישה בפעם השלישית לחדר המיון בשל החמרה בכאבי הבטן. היא אושפזה תחילה במחלקת כירורגית א', והועברה להמשך טיפול ואישפוז בכירורגית ב' לאחר כיממה. במהלך אישפוזה החל להידרדר מצבה מבחינה נוירולוגית ולאחר אישפוז בן שבועיים הוחלט להעבירה למחלקה הנוירולוגית, שם המשיכה לסבול מכאב בטן ושילשולים.
במהלך האישפוז נעשו התייעצויות ובדיקות בתחום הנוירולוגיה, ללא הגדרת תסמונת נוירולוגית ברורה, ואף הועלתה האפשרות כי מדובר בהפרעה בחילוף החומרים הקשורה לבעיית המעיים. במהלך האישפוז השלישי נצפו גם ירידות ברמת ההמוגלובין שהצריכו עירוי דם, מבלי שנמצא הסבר ברור לירידות אלה. ועדיין, בכל אותה העת, על פי כתב התביעה, התעלם הצוות הרפואי מקיומה של הדלקת בחלל הבטן שלא באה על פתרונה.
ביום ה- 16 לפברואר 2009, כחודשיים מיום קבלתה לאשפוז לראשונה, חלה הידרדרות מהירה במצבה של האישה עד כדי קריסת מערכות. היא הועברה ליחידה לטיפול נמרץ, ורק אז הוחלט על ניתוח מיידי. בניתוח נמצאה במעיים דלקת ה"דיברטיקוליטיס" ובוצעה כריתה של חלק מהמעי הדק והגס.
בשובה מחדר הניתוח היתה האישה שרויה במצב של הלם זיהומי עמוק, פיתחה הפרעת קרישה כללית, הפרעה כלייתית ועליה בחומציות הדם עד לדום לב. היא עברה החייאה והחל טיפול בדיאליזה, אולם מצבה המשיך להסתבך ולהידרדר עד שנפטרה למחרת בערב. המשפחה הגישה, כאמור, תביעה על רשלנות רפואית בסך שניים וחצי מיליון שקלים כנגד בית החולים וולפסון, בטענה שניתן היה להציל את חייה.
מבית החולים וולפסון נמסר: "הנושא נבדק על ידי ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות. מסיכום ממצאי הועדה עולה באופן ברור כי הטיפול בחולה היה טיפול מסור לאורך כל תקופת אשפוזה בבית החולים. משרד הבריאות אף קבע כי מקרה זה מדגים את הקושי שבהחלטה על מועד הפסקת הטיפול השמרני המומלץ והמעבר לטיפול כירורגי, אם וכאשר הטיפול השמרני לא הצליח. הועדה אף המשיכה וקבעה כי לא היו בפעולות הצוות הכירורגי המטפל מחדל שניתן להתייחס אליו כרשלנות חמורה. יתר הטענות הרפואיות והצדקת אופי הטיפול המסור שניתן, ידונו בין כתלי בית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: אבי מועלם")
