"מוזיקה מושלמת? אין דבר כזה"
פול סיימון, תכף בן 70, חוזר באלבום חדש, ראשון מזה ארבע שנים, "So Beautiful or So What", הטוב ביותר שלו מזה 20 שנה, לדעתו ולדעת המבקרים. בואו לשמוע ראיון שערך, בו הוא מספר על היצירה החדשה, פול מקרטני, חלומות ילדות ואלוהים
אפשר לומר שפול סיימון לא הזדקן יפה. הקמטים ניכרים על פניו, שיערו הלבין והפך מדולל משהיה וגופו התכווץ כגופו של קשיש. אבל כל זה לא משנה כשמקשיבים לאלבומו החדש, "So Beautiful or So What", הראשון מזה חמש שנים. על האלבום עבד סיימון ללא הפסקה, ירד לפרטי פרטים והתעכב על כל צליל ותו קטן משך ימים שלמים, לפעמים אפילו חודשים.
2011 תיזכר כשנה חגיגית במיוחד בחייו של סיימון: מלבד הוצאת האלבום החדש, באוקטובר הקרוב הוא יחגוג 70. למרות הגיל, נפשו נשמעת צעירה מתמיד כשהיא נחשפת בראיון האודיו כאן לפניכם.
כאן תוכלו להאזין לחצי שעה בה סיימון מספר על יצירת אלבומו החדש והמרגש. הוא עובר שיר אחר שיר, ובביטחון ונעימות מסביר על שיטותיו וחושף את הנעשה מאחורי הקלעים של היצירה. מי הוא הכומר ג'יי.אם גייטס, מאיזו מדינה באפריקה חזר סיימון עם סימפולים מהשטח ואיך השתנתה הדרך בה הוא כותב שירים? הכל בראיון שלעיל.
- האזינו לאלבומו המלא של סיימון בחינם ברדיו NPR
- התעדכנו בחדשות, סרטונים ותמונות בלעדיות בעמוד הפייסבוק של ynet
מעניין שכבר לפני יותר משנה, כשעוד היה בשיא העבודה, סיפר סיימון שמדובר באלבום הטוב ביותר שעשה מזה עשרים שנה. השבוע יצא האלבום לרשת (ובימים הקרובים יגיע גם לחנויות). והנה, כך מכריז גם אחד ממגזיני המוזיקה החשובים בעולם, "רולינג סטון": המבקר וויל הרמס טוען כי זו היצירה הטובה ביותר של סיימון מאז אלבומו "The Rhythm of the Saints" שיצא ב-90'. גם היוצר אלביס קוסטלו הרעיף שבחים על האלבום וכתב, בהמלצה שמופיעה גם בחוברת האלבום: "אני מאמין שמגיע לאלבום יוצא הדופן, מלא המחשבה והשמח הזה לקבל את מקומו בין ההישגים הגבוהים ביותר של פול סיימון".
עם זאת, לא כל המבקרים נלהבים מאלבום הסולו ה-12 של סיימון. ב"ניו יורק דיילי ניוז" טוענים, למשל, שהזמר אמנם הגיע לתוצאות נאות, אך השירים מעט מפוספסים והעיבודים אינם טובים מספיק. אבל כך או כך, המוזיקאי האהוב עומד לכבוש שוב את הלבבות של אלה שמחבקים את שיריו כבר 50 שנה ולגרום גם לקהל חדש וצעיר יותר לגלות את כישרונו.
למרות התוצאה הסופית המשמחת, סיימון מודה בראיון הזה שלא היה פשוט לשוב לכתוב שירים ולהקליט. הוא אף מפתיע בחשיפת העובדה שהוא לא תמיד בטוח במאה האחוזים שהוא בכלל רוצה לחזור למוזיקה. "כשאני מסיים אלבום אני תמיד שואל את עצמי, האם אני רוצה לעשות את זה שוב?", הוא מגלה, "אני אוהב ליצור אלבומים, אבל כשאני מסיים אני שוב שואל שאלות. כי להפוך לכותב שירים ולאמן מקליט היה החלום שלי כשהייתי בן 13. מדי פעם, טוב להסתכל אחורה ולשאול את עצמי האם אני עדיין רוצה להמשיך בעקבות החלום של בן ה-13?".
סיימון. לא תמיד בטוח שירצה לחזור לעשות אלבומים (צילום: מארק סליגר)
למרות הלבטים, סיימון חוזר לאותו חלום קטן מלפני 57 שנים. ולא רק שהוא יוצר בכל הכוח, הוא גם מטפח עוד יותר את הפן הרוחני שנוכח בשיריו מזה שנים. אבל אלה מכם שיאזינו לאלבום ויחשבו שמדובר בהתקרבות לדת מצידו של סיימון, יטעו. סיימון מספר כי ההתעסקות עם הנושאים הרוחניים, גם אלה שלא תואמים את דתו, היא פשוט חלק מתהליך הכתיבה שלו. באמת שאין לו הסבר פשוט יותר מכך.
"יש מוטיב חוזר באלבום, וזה לא קרה בכוונה", הוא אומר, "באמצע האלבום שמתי לב שכתבתי על אלוהים בחלק גדול מהשירים. וזה לא קשור לדת, אלא לאלוהים שלי. מצחיק, כי למרות שאני לא אדם דתי, אלוהים מופיע בשירים רבים שלי.
"למעשה, לאחת ההופעות שלי הגיע פול מקרטני. כשניגש אליי מאחורי הקלעים, הוא שאל: 'אתה לא יהודי?' ואני אמרתי: 'כן, ובכן, ההורים שלי יהודים אבל אני לא רואה את עצמי כזה, אני לא דתי ולא מרגיש בנוח עם דת", הוא סיפר על הוריו ההונגריים שגידלו אותו בניו יורק, "אז פול אמר לי: 'כי אלוהים וישו מוזכרים כל כך הרבה בשירים שלך, שאפשר לחשוב שאתה נוצרי קתולי'. אז האמת היא, שאני לא יודע למה זה קורה ואני לא יודע אם זה גם כל כך מעניין".
האלבום החדש. מאמין שזו היצירה הטובה ביותר שלו מזה 20 שנה
אבל לא אלוהים או העבודה המוקפדת של סיימון באלבום יוצרים את הקסם האמיתי שבו. את האלבום החדש הוא הפיק עם פיל ראמון, המוזיקאי ומפיק-העל, שעבד עם כל כך הרבה אמנים חשובים בהיסטוריה של המוזיקה כמו בוב דילן, מקרטני, קווינסי ג'ונס, ג'יימס טיילור, בי בי קינג ועוד אינספור אייקונים. בתוך כל הקריירה האדירה שלו, ראמון מתחזק מערכת יחסים נפלאה עם סיימון מזה עשרות שנים.
"היה לנו מאוד קל לעבוד יחד", אומר סיימון, "פיל הוא מישהו שאני יכול לסמוך עליו שייתן
לי ביקורת, את דעתו האמיתית ולא רק יחמיא לי. באלבום עבדנו גם עם אנדי סמית', הטכנאי שמלווה אותנו כבר עשרים שנה. זה היה צוות יעיל, כי כולם מכירים אחד את השני המון זמן. כשפניתי לאנדי בהקלטות ואם ביקשתי ממנו ליצור סאונד קטן שיצרנו לפני 20 שנה, הוא ידע על מה אני מדבר.
"היו מאות דברים שניסיתי באלבום הזה והם מבחינתי לא עבדו, זו הסיבה שהתהליך היה כל כך ארוך. כשאנשים אומרים לי: 'אתה פרפקציוניסט', זה מאוד מטעה. אין כזה דבר מוזיקה מושלמת. אני לפחות לא יכול לעשות מוזיקה מושלמת. ולא נראה לי שהביטוי הזה יכול להיקשר למוזיקה. היה לי מאוד מעניין לפתור את כל הבעיות הקטנות באלבום. ועשיתי את זה עד שאהבתי משהו. וכשאתה סוף סוף אוהב, אין תחושה דומה לזה בעולם".
