צפו: הילר ברזילאי שמבצע ניתוחים ללא הרדמה

קשה להישאר אדישים למשמע סיפורו של ההילר הברזילאי המכנה עצמו John of God, ועוד יותר קשה להישאר אדישים למראה מצעד החולים העולה אליו לרגל לכפר שכוח אל בלב האזור ההררי בברזיל, כשהם נתמכים בקביים ובכיסאות גלגלים ומשוכנעים שהוא האיש שיביא מזור למחלתם. ואכן, אם להאמין לשמועות, יש ביכולתו לרפא מסרטן, איידס, קרוהן, מחלת לו גריג ובעצם ממה לא?

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

מיהו האיש הזה? מה הוא בדיוק עושה? מה קורה לאלה שבאים להירפא אצלו בקאזה דה דום שבכפר אבאדיאניה? האם הם באמת נרפאים? ושאלה גדולה נוספת שעולה מקריאת הכתבות עליו ברשת האינטרנט: האם מדובר בתרמית גדולה או באדם בעל כוחות מיוחדים? 

התנבא בגיל תשע

לא הרבה ידוע על עברו של ההילר. על פי הסיפורים הוא נולד ב-1942 לחייט בברזיל בשם ג'ון טקסייריה דה פאריה. את ילדותו העביר בעוני, ולא חבש את כיסא בית הספר יותר משנתיים.

כבר בגיל תשע ניבא שסופה לא צפויה עומדת להרוס כפר סמוך בשם נובה פונטה, מה שאכן קרה. בגיל 16, כששוטט רעב בחיפוש אחר אוכל, היה לו פתאום חיזיון שעליו להגיע למרכז ריפוי כלשהו בברזיל. שם הוא נכנס לטרנס וריפא כמה חולים במשך שעות. כשהתעורר היה מעולף, וכמו תמיד לא ידע מה עבר עליו בשעות האחרונות. אבל התהילה לא מיהרה להגיע. הוא נרדף על עיסוק ברפואה ללא רישיון, נאלץ לברוח ואף נשלח לכלא כמה פעמים בשל כך. עם הזמן החלו השלטונות לגלות כלפיו סבלנות, אולי גם משום שעזר לכמה דמויות מפתח באזור כמו לנשיא פרו, אלברטו פוג'ימורו.

בשנים האחרונות הפך האיש לתופעה עוצמתית שהצליחה להעלות על המפה כפר קטן בשם אבאדיאניה ולהפוך אותו לעסק כלכלי משגשג. הפעילות בשדה התעופה הקרוב לכפר, כמו גם ההזמנות לאכסניות שבסביבה, מזכירה את אתרי התיירות הרפואית המצויים סביב מרכזי המחקר המתקדמים לטיפול בסרטן או במחלות אחרות בצפון ארצות הברית ואירופה. על פי הערכות, אבאדיאניה אירח מיליוני אנשים בשני העשורים האחרונים.

בלב הכפר נמצא מרכז הריפוי המכונה קאזה דה דום אינאסיו דה לויולה (Casa de Dom Inacio de Loyola), שבו מקבל ההילר הנודע קהל במשך שלושה ימים בשבוע. לצד ההילר עובדים עשרות מתורגמנים לאנגלית או לפורטוגזית (ההילר אינו יודע אנגלית וכנראה גם לא למד קרוא וכתוב), וכן מדריכים ומארחים שעוזרים למבקרים להתמצא במקום. המרכז מהווה נכס תיירותי חשוב עד כדי כך שמי שמנהל אותו הוא ראש עיריית אבאדיאניה לשעבר, שמן הסתם רואה בניהול המקום קידום.

סביב הקאזה דה דום ישנם בתי הארחה המיועדים למטופליו של ההילר. הכפר מציע גם בוטיקים קטנים עמוסים בגדים לבנים, שאותם יש ללבוש בזמן הטיפול מאחר שלטענת John of God זה מקל עליו לראות את האאורה של מטופליו. לצד האופנה הלבנה נמצא כאן חנויות למכירת קריסטלים (שאמורים לעודד את תהליך הריפוי) וצמחי מרפא המופקים מצמחים מקומיים, שההילר רושם כמרשם רפואי. דוכנים אחדים מציעים קלטות וידאו שבהן אפשר לראות את ההילר מבצע ניתוחים במטופליו. אגב, עבור הטיפול עצמו ההילר לא גובה כסף.

דג זהב: נותן שלוש בקשות

"מעולם לא ריפאתי אף אחד", עונה John of God בכל פעם שהוא נשאל "מה הוא בדיוק עושה". "זהו רק האל שמרפא את האנשים". לא מדויק. מקריאת תיאורי המבקרים במקום מתברר שביקור במקום כולל בדרך כלל כמה תחנות: מפגש עם ההילר, פירוט התלונות הרפואיות, הציפייה להחלטת האלים וטיפול.

מאט גולדינג, שסבל ממחלת קרוהן סוערת, תיאר את מסעו במגזין האמריקאי Men's Health. לדבריו, התהליך מתחיל תמיד בהתכנסות של כמאה אנשים בחלל המרכזי שבקאזה. ההילר נכנס ועומד על הבמה, וכל מטופל בתורו מגיע עם הפתק שלו שאותו מתרגם המתורגמן. כמו דג הזהב, כך גם ההילר מתיר למטופל להציג לו עד שלוש בקשות. גולדינג ביקש, למשל, לעצור את הידרדרות מחלת הקרוהן שלו, להחזיר לו את הראייה שאיבד בעין שמאל (לא בשל מחלת הקרוהן) ולחזק את הרוחניות שלו.

סוזן קייסי, כתבת ועורכת במגזין של אופרה וינפרי "או", שפרסמה כתבה רחבת היקף על האיש והתופעה, ביקשה ממנו לעזור לה להתאושש מן הדיכאון שחוותה בעקבות מות אביה.

המלצת הטיפול הראשונה שמקבלים כמעט כולם זהה: לעשות מדיטציה בחדר הסמוך המכונה The Current Room. לשיטתו של ג'ון, המדיטציה לא רק מרגיעה את האנשים שעושים אותה במקביל, אלא גם יוצרת שדה אנרגטי שמעלה את כוחות הריפוי ואת הסיכוי של הטיפולים להצליח. לאחר המדיטציה מופנים המטופלים לטיפולים שונים, כשהעיקריים הם ניתוח בלתי נראה (רוחני) וניתוח של ממש.

חותך בבשר החי בלי חיטוי

כן, כמו ששמעתם. האיש אינו מסתפק תמיד באנרגיות, בקריסטלים ובעשבים אלא חותך לעתים בסכין ובאיזמל בבשר החי. איך הוא מרשה לעצמו לעשות זאת? התשובה שלו פשוטה: זה לא הוא שמנתח אלא הרוחות שנכנסות בו בשעת טרנס. ליתר דיוק, לא מדובר בסתם רוחות אלא רוחות של רופאים נודעים בהיסטוריה של ברזיל כמו ד"ר אוסוולדו קרוז או ד"ר אוגוסטו אלמיידה, או קדושים נוצרים כמו סנט איגנטיוס דה לויולה ואפילו המלך שלמה שלנו. אותן רוחות גורמות לו להשתנות מעט בכל יום: לדבר בקול מעט שונה או להיראות גבוה מעט יותר.

"מנקודת מבטי", כתבה סוזן קייסי בכתבתה, "היה אפשר לראות שינוי בגופו ובהתנהגותו. מבטו נעשה עוצמתי יותר ועיניו נהיו כהות יותר. היציבה שלו הפכה נוקשה, ותנועותיו מחושבות יותר".

מאמיניו של ההילר טוענים שהעובדה שהאיש משמש כמדיום מאפשרת ל-30 רופאים וקדושים להשתמש בו זמנית בגופו כמו בוועידת פסגה כדי להגיע להחלטה הרפואית הנכונה. בעזרת המנתחים הוותיקים שעולים מן האוב, הוא לוקח סכין ואיזמל וחותך בבשרם של המטופלים. סרטי וידאו המקליטים אותו מבצע את הפרוצדורה נמכרים ומוקרנים בכל מקום באבאדיאניה ואפילו מצאו דרכם ליוטיוב (אזהרה: לא מומלץ לבעלי לב חלש).

מי שמעדיף תיאור מילולי על פני מראה עיניים יכול להסתפק בתאורה של קייסי, המתארת את ההילר מבצע ניתוח בעין של מטופלת: "ג'ון שלח ידו למגש, בחר סכין קצרה עם ידית עץ, סכין זולה למראה מן הסוג שהיית מקלף בה תפוח, והחזיק אותה אל מול החדר כדי לוודא שכולם רואים את הלהב החד. הוא משך את ראשה לאחור, פתח את עינה השמאלית והשאיר את העפעף פתוח לרווחה. אז הוא התחיל לשייף עם הסכין את גלגל העין, הלוך וחזור, כשהוא מפעיל לחץ נראה לעין".

נראה שהאיש מתמחה בעיקר בשלוש פרוצדורות: שיוף העין, חיתוך השד והוצאת גושים ממנו ופרוצדורה ייחודית שבה הוא נועץ מעין מלקחיים באורך מסרגה אל תוך הנחיר ומוציא ממנו מה שיש להוציא ממנו.

יש הרואים בעצם ההתנהלות בניתוח הוכחה לנס. כך למשל, מאט גולדינג מתאר פרוצדורה של חיתוך שד: "אין זכר לכפפות פלסטיק או לשימוש בחומרי הרדמה, ואין אפילו רמז לכך שהאישה מודעת לכך שהיא עומדת להיחתך על ידי המנתח עם ההכשרה הכי ירודה בעולם... אחרי שהוא עושה חתך בגודל שני אינץ', הוא מחזיר את האיזמל למגש, ובאצבע חשופה חופר בבשר ומוציא מעין גוש קטן מכוסה דם".

הנס הוא מן הסתם בעובדה שהמנותחים לא מתים ואינם נראים כאילו הם סובלים מכאב או מפחד. הם אינם ממצמצים או צועקים בין אם מקרבים את הסכין לעינם ובין אם לשדיהם. יתרה מכך, המאמינים מוצאים עדות לנס גם בכך שלמרות שמכשירי החיתוך אינם עוברים סטריליזציה גם אחרי הניתוח הם אינם חשופים לזיהומים.

כאמור, לא כולם עוברים ניתוח של ממש. רבים עוברים ניתוח רוחני שבו הם שוכבים, מניחים את ידם על האיבר הפגוע ומחכים שהרוחות יטפלו בו.

פשוט משוגע?

האם זה עובד? זו כמובן שאלת השאלות. קייסי טוענת שבזמן ששהתה בקאזה חוותה חוויה רוחנית שבה הרגישה שהיא נפגשת שוב עם אביה המת והצליחה להיפרד ממנו באופן שאיפשר לה להיות פחות עצובה אחר כך. מאט גולדינג, חולה הקרוהן, סיפר שהמפגש שלו עם ג'ון היה חלק מתהליך הבנה שעליו לקחת את הריפוי בידיים שלו ולא רק לבלוע תרופות או לעבור את הניתוחים שהרופאים מציעים לו. הוא אף מודה שלא חייבים לנסוע לברזיל כדי לקחת אחריות על הבריאות, אבל מרמז שעבורו הביקור אצל ג'ון הוא שפתח את תהליך הטיפול בעצמו.

אבל, בקאזה אפשר למצוא אנשים שחזרו להודות לג'ון והם מתארים גם נסים. בדרך כלל התיאורים פלסטיים במיוחד, כמו "הוא הוציא לי גידול בגודל כדור טניס מן הראש", או '"נכנסתי להיריון אחרי טיפול אצלו למרות שלא היה לי רחם". אפשר אפילו למצוא בקאזה חדר שבו מונחים קביים, כיסאות גלגלים וגידולים בצנצנות של אנשים שטוענים שהשאירו את החולי כאן.

לפני כשש שנים ניסו ברשת ABC לבדוק אם אכן יש לפרוצדורות המשונות האלה אפקט מבריא באמצעות ליווי חמישה חולים: מתיו ארנולד, שאובחן כבעל גידול במוח, אנאבל שליפה, משותקת אחרי תאונת דרכים, מארי הנדריקסון שלקתה בסינדרום העייפות הכרונית, דיוויד איימס שחולה במחלת לו גריג, וליסה מלמן, חולה בסרטן השד. במעקב ראשוני התברר שהגידול של מתיו ארנולד קטן על פי צילומי ה־MRI, וגם מצבה של אנאבל שליפה המשותקת השתפר.

ד"ר אוז, הרופא האמריקאי הידוע, מומחה בעל שם לניתוחי לב המאמין באנרגיות ובכוחות ריפוי, הביע את התפעלותו מהצילומים ומהביופסיות של החוזרים, ומן הסתם נתן תנופה לתהודה של ההילר באמריקה. אבל התבוננות מעמיקה יותר בדבריו של ד"ר אוז מראה שהוא התחמק מלדון בפרוצדורות הפולשניות שנעשו בהשפעתן המבריאה של הרוחות והתמקד בטכניקות ההרגעה והשליטה העצמית: "הייתי רוצה לדעת באיזו מוזיקה הוא משתמש בזמן המדיטציה או מהו סוג האימון בביופידבק ובמדיטציה שמקנה לו את האפשרות להפוך את גופו למכשיר לריפוי. זה השיעור המאלף ביותר שהיינו יכולים ללמוד מזה". כשנדרש לדבר על הפרוצדורה עצמה, הקפיד לשרבב לדבריו משפט שיהפוך אותם ללא מחייבים: "או שהוא באמת הילר שיש לו כישרונות מיוחדים... או שהוא פשוט משוגע".

מעקב מאוחר יותר של ABC אחר חמשת המטופלים הראה תוצאות מפוקפקות. הגידול של מתיו ארנולד אכן נרפא, אבל דייוויד איימס נפטר מן המחלה שלו, ושניים מן המטופלים האחרים לא הראו ריפוי ניכר.

לא כולם מתלהבים מהתופעה. אתר Stop John of God עוקב אחרי מטופלים ומביא עדויות לזיהומים הנובעים מפרוצדורות שנעשו ללא חיטוי. ג'יימס ראנדי, שהיה בעברו קוסם שהתמחה בחשיפת "מאחזי עיניים" של הילרים ו"בעלי כוחות מיוחדים", הציג באתר את ג'ון כמאחז עיניים. לטענתו, הכנסת מכשיר ארוך לתוך הנחיר היא טריק ידוע של קוסמים הודים (הידועים בשם ג'אדוואלאז), וגם נגיעה בחלקים הלבנים של גלגל העין ידועה כפרוצדורה שאינה גורמת לנזק או להשפעה. את השלווה של המטופלים בשעת הפרוצדורה מסביר ראנדי על ידי עודף אדרנלין, וגם את היעדר הזיהום הוא חושב שאפשר להסביר באופן מדעי.

בשורה התחתונה נראה שיש לקחת את כל הסיפורים בעירבון מוגבל. אבל אם נתייחס למסע אל ההילר כמסע המצליח לחבר חולים לתקווה שהם יכולים להתרפא, הרי שלא מדובר בתופעה חדשה ומוזרה, אלא בטענה ההולכת ורווחת שבתהליך של ריפוי שותפים הגוף והנפש, ושכל אחד מהם יכול לתרום את תרומתו לריפוי.