"הצרפתים רק חושבים שהם פוליטיים"

מחפש את עצמו בעברו שלו. אמלריק (צילום: בן קלמר) 

בסרטו "On Tour" ניתנה לו הזדמנות לחזור לכס הבמאי ולפחות על פי המבקרים בצרפת הוא עשה עבודה מצוינת ועליו זכה השנה בפרס הסזאר לבמאי הטוב. הסרט - הרביעי בבימויו בסך הכל - מוצג בימים אלה במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי המתקיים בסינמטקים בישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ה') בתל אביב, התייחס אמלריק לזיגזג הבלתי נלאה הזה בין בימוי למשחק - שחל גם בסרט החדש.

לראשונה מאחורי המצלמה: טריילר הסרט "On Tour" של אמלריק

מופע בורלסק בצרפת

ב"On Tour" מגלם אמלריק את דמותו של ז'ואקים זאנד, מפיק צרפתי של מופע בורלסק של רקדניות אמריקנית ברחבי צרפת. הסרט מבוסס על ספרה של קולט ולצדו של אמלריק מככבות רקדניות-חשפניות אמיתיות מארצות הברית, שחברו אליו להרפתקה זו.

"השחקניות שמחו מאוד לטייל, ועכשיו יש להן קצת כסף. הן חוזרות לפריז", מספר אמלריק. "היה להן כיף לעבוד כלהקה. הן תמיד עבדו לבד. זה מה שבורלסק עושה, להתמודד לבד עם הדמות של עצמך. הן הכירו אחת את השניה ממפגשים בפסטיבלים שונים, אבל לא היה ביניהם שיתוף פעולה. אני גם לא חושב שמשהו השתנה בחייהן בגלל הסרט".

כדי לביים סרט באורך מלא המבוסס על רקדניות ללא ניסיון משחקי, נדרש אמלריק להכנה מיוחדת מראש. בניגוד להפקות קודמות אותן הוביל, ביקש מידידותיו המפיקות יעל פוגל הישראלית, ולטיציה גונזאלס להקפיד על כתיבת תסריט מהודק.

"כדי לקלוט את הדבר שחיפשנו, היינו צריכים לכתוב המון" מסביר אמלריק. "הסרט הקודם שעשינו היה ממש מבוסס על אלתור, והיינו צריכים להציל את עצמנו מחדש כל פעם. הפעם התכוננו מראש. גם במופעים, במקום לשכור 50 ניצבים, הצענו לאנשים מופע חינם, אם הם אהבו או שנאו לא ידענו, אבל התנהל באופן טבעי. מה שאפשר את זה, זה שכל סצינה היתה מאוד כתובה ומהודקת עם כל אנשי הצוות".

אמלריק מספר שהכתיבה התבססה על כתביה של קולט, אותה הוא מעריך, בעיקר בגלל ראיית החיים המפוקחת והבוגרת שלה. "נמשכתי לספר של קולט, שדיבר על הפרובוקציות שלה, העייפות של לנסוע מעיר לעיר ולהיות בתנועה מתמדת ובו בזמן לדעת שאתה חייב להמשיך ולהיות טוב" אמר אמרליק. "ראיתי משהו בבורלסק שהזכיר מאוד את הרוח הנשית שלה.

"בדרך כלל חשפנות זה כלא, עושים את זה בשביל כסף. הבנות מצאו דרך לומר משהו פוליטי, בה ההחשפות שלהם נדיבה. יש משהו נפלא בלא לרצות להיות מפורסם, ורק לעשות כיף. בסרט שואלים למה אנשים מנסים למלא פקודות, למה נשים צריכות להיות בעלות גוף מושלם לעבוד עם פוטושופ. הן מצאו דרך להיות מרוצות עם עצמן, לחשוף את גופן ולהגיד זה אני.

החופש - לרקוד, להתפשט, להיות מגוחך, הוא קסם שאמלריק מייחס לתרבות האמריקנית וקצת מצר על כך שאין ממנה ברצינות הצרפתית - הנפוחה לעתים. "יש משהו בבורלסק שנוגע לשואו של ללכת על הבמה ולהיות נדיב בהופעה שלך, גם במחיר של להיות מטופשים. זה משהו אופייני לאמריקנים, שאין לנו הצרפתים".

מוגן על ידי השפם

בכל הנוגע לתפקידו שלו, אמלריק קצת פחות משוחרר. למעשה הוא כלל לא תכנן ללהק את עצמו לתפקיד ושם הדמות ז'ואקים זאנד נבחר רק אחרי שהשחקן הפורטוגזי שהיה אמור לככב בסרט יצא מההפקה. זאנד אגב, הוא משפחתה של אמו היהודיה. "זהו סיפורו של גבר, שמגלה את העבר והמאבק שלו. והוא פועל עם חבורה של נשים והוא רואה בהן חלק מהביזנס, אבל גם מתאהב. אישית הייתי מוגן על ידי השפם. זה היה מאוד מוזר, כי בחדר העריכה, היה משהו מאוד מוזר כי לא חזיתי שהסרט יהיה אפל כל כך. הדמות ז'ואקים מביא את זה".

יתכן כי הדמות של זאנד היא עוד צעד במסע של אמלריק לחיפוש עצמי בעברו - שמתחכך כאמור בשורשיו היהודיים. "אמי היתה יהודיה מפולין, אבל לא היה לי מושג לגבי מה זה אומר. הוריי התאהבו בגלל שאבי היה פרוטסטנטי ושנא את הכנסיה. גיליתי מאוחר יותר את מוצאה. הם היו פריזאים, אפילו לא צרפתים.

"כשאני מדבר על כך עם אמי, אני מאוכזב מזה שאני לא יודע הרבה". הוא מספר שלפעמים מתעוררת בו תחושה של יהודי, שמתחברת דווקא לתיאבון לחיים כהגדרתו. "אני מרגיש יהודי, כשאני קורא ספר יהודי, למרות שאני לא יודע שהוא יהודי. יש בזה משהו מיוחד, תיאבון לחיים".

אולי זאת סיבה נוספת מדוע אמלריק הגיע לישראל - מדינה שלא ממש חביבה על בני

ארצו כרגע. "הצרפתים חושבים שהם מנסים להיות פוליטיים אבל הם לא - ישראלים כן. אני חושב שזה מאוד חשוב לבוא, כי אז אתה מתרשם מה קורה באמת ולא דרך העיתונים. מורכבות החיים, כל הזמן דברים משתנים - אתה שונא, ואז אוהב, מיואש ואז יש תקווה. ויש גם את העם והממשלה, ואם כך אז למה לבוא לצרפת?".

על פי טענתו של אמלריק, כעושה סרטים הוא מנסה לשמור על המורכבות הזו, מבלי להיות ביקורתי באופן בוטה: "אני לא בטוח שסרטים לוחמניים הם הטובים ביותר, למרות שהם חשובים. כשהם עדינים יותר, זה מחלחל טוב יותר. צריך לחפש את הדרך להדביק את הקהל. בחיים אין טוב ורע, יש מורכבות. איפה שיש טוב ורע זה סרט הוליוודי, לא ריאלי".