בית לא מוגדר: פסלים בשירותים, דלת על הקיר

שושי אורן, אמנית פעלתנית, עיצבה את ביתה באופן המשלב בהרמוניה בין צרכי המגורים שלה לבין תצוגת פסלי הנשים שהיא יוצרת. התמונה המתקבלת היא בלתי צפויה, בעיצוב שמתעלם מתבניות מוגדרות. הדבר מתבטא בדברים קטנים: במקום לתלות מראה או ציור ליד שולחן האוכל כפי שמקובל, העדיפה אורן חצי דלת עתיקה מההימלאיה. בנוסף, את הפסלים שלה אפשר למצוא מוצגים בחדר הארונות, במטבח וגם בשירותים.

‏ (צילום: אסף הבר)

1

2

3

4

5

6

7

לאחר שילדיהם עזבו את הקן, אורן ובעלה הרגישו שדירת הדופלקס הענקית בה הם התגוררו אינה מתאימה להם עוד. השניים חיפשו דירה גדולה שמתאימה לשיפוץ ועיצוב מחדש, ולבסוף עברו לדירה ששטחה 120 מ"ר בשכונה שקטה במרכז העיר.

הדירה פתוחה משלושה כיוונים לנוף צמרות ירוק ולגגות אדומים. במקור היו בה חמישה חדרים, אך לאחר השיפוץ היסודי, היא הפכה לדירה עם שני חדרי שינה ומרחב אירוח נדיב. אורן, שחובבת בישול ואוהבת לארח, עוסקת מזה עשרים שנה בהלבשת בתים, במקביל ליצירתה האמנותית. מכיוון שכך, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה לקבל בבית החדש.

שולחן מאינדונזיה

בפינת האוכל ניצב שולחן עתיק שאורכו שלושה מטרים ושעשוי מעץ גולמי, יבש ופראי, שיובא מאינדונזיה. הטקסטורה הגולמית שלו מודגשת על ידי כיסאות עץ בסגנון אירופי-קלאסי שצבועים לבן, ולהם משענת גב מגולפת עם רשת קלועה לבנה. כריות ישיבה חומות מתכתבות באופן ישיר עם השולחן, ולהשלמת המראה מוקמה מעליו חצי דלת נושנה עשויה עץ, משבט הנאגה בהימלאיה. גוף תאורה מעל השולחן, שעשוי מנירוסטה עם אהילי בד וקריסטלי ענק, מוסיף לקו האקלקטי.

המטבח מעוצב בסגנון כפרי ואפשר לראות את רובו מפינת האוכל ומהסלון, למרות שהוא מופרד על ידי קיר מונמך. מכשירי החשמל שבו מתכתבים עם נברשת נירוסטה במראה מתכתי שקבועה בפינת האוכל. הקיר בנוי מלבני פירוק (בריקים), וקבועים בו שלושה מדפי עץ מסיביים, שגם עליהם מוצגים פסלי הדיירת. המטבח מובדל מאזור האירוח גם בריצוף: רוב הבית מרוצף ברצפת פרקט צבועה לבן, בעוד שבמטבח רצפת גרניט פורצלן בצבע אפור ברונזה.

מזנון צרפתי בצבע מוקה

בחלקו השני של מרחב האירוח נמצא הסלון, שכולל ספה מרכזית באורך שלושה מטרים וחצי, שתוכננה במיוחד לדירה זו ושיכולה לחבק בנוחות שישה אנשים. הספה חצויה באמצעה לשניים, ואפשר לשנות את מיקומה ואת סידורה. צבעה אפור-קלאסי, והיא מעוטרת בכריות בוורוד ובטורקיז, המוסיפות לה משב רוח מרענן.

בסמוך אליה ניצב שזלונג בצבע פוקסיה. חלקו הנמוך מקביל לכניסה לבית, מה שמאפשר להישיר מבט מהכניסה עד לקצה הסלון ואף מעבר לחלון הרחב שתוחם אותו. לאווירה מוסיפים שולחן סלוני נמוך ששימש בשבט הנאגה כמתקן כתישה, וכן ספרייה נמוכה ועמוסת ספרי אמנות וקריאה, ומעליה מדף עץ לתצוגת פסלים. מעמד הטלוויזיה נצבע בגון שמנת המתמזג עם הקיר.

חלקו האחורי של הסלון נסגר במזנון צרפתי בצבע מוקה, עם ויטרינת זכוכית גדולה שמציגה לראווה גביעי יין, צלחות וכלי אירוח לבנים. מול הוויטרינה יש מורג עץ אותנטי, שאבני הדישה שלו עדיין בחריצים. המורג מונח על רגלי מתכת גבוהות ומכוסה בפלטת זכוכית שקופה, שהפכה גם אותו למעמד איתן לפסלים.

"יפה צריך להיות פרקטי"

אל חדר השינה מגיעים דרך מסדרון קצר. במרכז החדר יש מיטת עץ מלא בת עשרים שנה עם גב וחזית מעוגלים, ולצידה שידות מעץ טיק ברוח כפרית, שצבען לבן. הקיר המרכזי שמאחורי המיטה מחופה לבנים מפירוק, בדומה למטבח. גופי תאורה מזכוכית, מנירוסטה ומבד לבן מוסיפים נגיעה עכשווית. שולחן צד עתיק ומגולף לטוויסט תורם לאווירה האקלקטית, ועליו מונח פסל, כמובן.

חדר משפחה-עבודה-נכדים, משלים את הצרכים היום יומיים. בחדר זה יש ספה נפתחת ושולחן כתיבה מעץ הודי בסגנון אנגלי, עם רגליים מגולפות. מול הספה ממוקם שולחן נמוך שאף הוא עשוי מורג עתיק, וכן ארון מקורי עם דלת עתיקה בחזיתו. המרפסת מעוצבת ברוח שונה ומזכירה גן איטלקי: לצד פינת ישיבה קלועה ניצבים פסלי נשים חושניות מאבן ועציץ פורח. 

דלת היציאה למרפסת עשויה מפרופיל בלגי בגוון שמנת, בדומה לכל דלתות הפנים בבית, אפילו הדלת שבשירותי האורחים. הדלתות רחבות במיוחד במטרה להתחשב בגיל הדיירים, זאת לפי הקונספט של שושי: "יפה צריך להיות פרקטי". כך נוצר בית בעל מרקם אישי מאוד, ועם זאת לא אקראי. התוצאה שלמה ומדויקת.

כתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"