מחיר המינוס: לסגור את החוב בבנק או לחסוך?
מה עדיף, לשלם 10% על האוברדראפט או לקבל 2% על פיקדון בבנק? או במילים אחרות, האם להשתמש בחיסכון לכיסוי חובות? תופתעו, לרוב זה לא מומלץ. מינוס שצומצם בעבודה קשה ייעלם, אך אם נכסה אותו בקלות - הוא כמעט תמיד יחזור
חלק ניכר ממשקי הבית הישראלים נמצא באוברדראפט או במילים אחרות בחוב לבנק. במקביל הוא מחזיק בחיסכון ליום סגריר.
כאשר עול המשכנתא והמינוס מכבידים, מוצאים את עצמם לא מעט אנשים מתלבטים בנוגע לשימוש בחסכונות על מנת לחסל את המינוס, להקטין את החזר המשכנתא או להחזיר הלוואות.
20 אלף שקל תוך שנה
האם כדאי לכסות מינוס עם חיסכון בגובה דומה? ניקח לדוגמא את מיטל ואבי, זוג צעיר ללא ילדים, שנהנה מבילויים ומאוכל בחוץ ומשלם את חשבונותיו השוטפים.
למיטל ואבי מינוס של 20 אלף שקל ותוכנית חיסכון בסכום דומה. מכיוון שהם מתכננים להרחיב את המשפחה, הם רוצים לכסות את המינוס באמצעות החיסכון הנוכחי ולהתחיל לחסוך ממצב שבו החשבון מאוזן.
אם נבחן את גובה הריבית נגלה שבעוד שריבית על אוברדרפט היא 10-12%, הריבית על חיסכון בבנק עומדת על כ-2%. המשמעות היא שבכל שנה משלמים על האוברדרפט כ-2,000 שקל יותר מאשר מקבלים על החיסכון.
לכאורה, במצב זה כדאי לנו לחסוך 2,000 שקל ולוותר על החיסכון, אבל חשוב לשים לב לפרמטר חשוב נוסף - מימד הזמן.
הזמן שלוקח לחסוך 20 אלף שקל הוא בסביבות שנה. הזמן הדרוש לכניסה לחובות בסדר גודל זהה הוא מספר חודשים בלבד. משמעות הדבר היא שבמידה ומיטל ואבי ימשיכו בהתנהלות הכלכלית שלהם, תוך כמה חודשים הם ימצאו עצמם עם מינוס בסדר גודל דומה, ואולי אפילו גדול בהרבה עקב עלויות הרחבת המשפחה, בעוד שהחיסכון יהיה קטן משמעותית.
במצב זה שבירת החיסכון הופכת ללא יעילה ולמסוכנת לעתיד הכלכלי של המשפחה.
בכדי לצאת מהמינוס על הזוג לשנות את דרכי התנהלותו, לנהל תקציב מאוזן ולחסוך לקראת הלידה הקרובה. רק לאחר שיכנסו לתלם יהיה נכון להחליט האם להשתמש בחסכונות לסגירת המינוס או לחכות עוד כמה חודשים, שבהם התהליך כבר יצמצם את המינוס.
חיסכון לילדים - צעד חכם?
האם כדאי לחסוך מהמינוס? משה ודינה לעומתם כבר חיים בזוגיות ארוכת שנים, יש להם שני ילדים. הם חלמו תמיד שכל ילד יהיה בשני חוגים, אבל המחיר איפשר להם רק בילויים חינמיים בפארק השכונתי במקום. הם יודעים כמה חשוב לחסוך לילדים לעתיד, לקראת האוניברסיטה ולסייע להם בצעד הראשון לקראת הקמת משפחה וקניית דירה.
הבעיה שהם במינוס קבוע של 18 אלף שקל ונראה להם לא הגיוני לחסוך מהמינוס ולכן הם מעדיפים להתחיל לחסוך רק לאחר כיסוי המינוס.
הבעיה היא שבשנתיים האחרונות, כל פעם שהמינוס הצטמצם, קרה אירוע לא צפוי שהחזיר מחדש את המינוס.
הם לא רוצים שהמצב יימשך לנצח, לכן, למרות המינוס, החליטו להעביר בכל חודש סכום כסף עבור חיסכון לילדים כזה שישמש בעתיד לפחות ללימודי התואר הראשון.
אך האם המדובר בצעד חכם, למשוך מהמינוס ולהעביר לחיסכון? התשובה כרגיל אינה חד משמעית.
להיות במינוס אינו דבר חכם. מבחינה כלכלית זו ההוצאה היקרה ביותר, אולם במרבית המקרים זוגות שמתנהלים באופן כלכלי שגוי, לא יצליחו לכסות את המינוס ובוודאי שלא לחסוך.
התשובה הכלכלית היא, בוודאי שלא כדאי להוציא כסף מהמינוס ולשים בחיסכון כיוון שבפועל המדובר בהלוואה עם ריבית גבוהה שלקחנו וסגרנו בצד עם ריבית בתשואה נמוכה - בשורה התחתונה אנחנו מפסידים כסף.
אבל, וכאן נכנס אבל גדול מאוד. התנהלות כלכלית שגויה היא בעיה התנהגותית ולא שאלה של כסף. לכן, אנו מניחים שגם אם בני הזוג יפסיק לחסוך,כפי שעשו בשנתיים האחרונות, הכסף העודף לכאורה, ישמש להוצאות נוספות ולא לצמצום המינוס.
לכן הצעתנו היא להמשיך לחסוך. אמנם משה ודינה ימשיכו להיות באוברדרפט כמו שהיו בשנתיים האחרונות, אבל לפחות יהיו עם חיסכון שיקנה להם ביטחון כלכלי.
הפתרון האמיתי והנכון היא להתמודד במקביל עם הגורמים לאוברדרפט, לבנות תקציב עודף הכולל גם תקציב לאירועים לא צפויים ותקציב לכיסוי המינוס.
עם השנים למדנו כלל שאינו כלכלי, אבל עובד: אוברדרפט שצומצם בעבודה קשה יעלם ולא ישוב. אוברדרפט שיכוסה בקלות ע"י הלוואה וחיסכון כמעט תמיד יחזור.
אל תבזבזו את קרן ההשתלמות
האם לכסות את המינוס או המשכנתא בכספי קופות וקרנות שנפתחו? קופות גמל, קרנות השתלמות וכלי חסכון נוספים מאפשרים לנו לקבל בנקודות שונות בחיינו סכומי כסף משמעותיים של מאות אלפי שקלים. רבים מתכננים להשתמש בכלים אלו לכיסוי מינוס, סגירת חלק מהמשכנתא או העלאת רמת החיים בדרך זו או אחרת. השקעה בהעלאת רמת חיים עשויה להועיל בטווח הקצר אך לפגוע בטווח הארוך.
כאשר מדובר במענקי פרישה או בקופות גמל, הסכנה אף גדולה יותר, שכן סכומי הכסף הללו אמורים להספיק לקיומנו בעתיד ואם נשתמש בהם כיום, נמצא עצמנו במצב כלכלי בעייתי בעוד כמה שנים. לאחר פרישה יתכן מצב שבו נאלץ לכסות חלק מהמשכנתא כיוון שההכנסות פוחתות, אך כדאי לעשות זאת באופן שלא יגזול מאיתנו את הכספים שנועדו לעתידנו ולהשתמש בהם להשקעה.
האם לקנות דירה באמצעות כספי החיסכון? בכדי לקנות דירה אנו נדרשים בדרך כלל למשכנתא, וזו מחייבת אותנו להציג הון עצמי של 30%-40% מהסכום לפחות. במקרה ובו החיסכון גדול מ-30%, האם כדאי להשתמש בכולו או לקחת משכנתא גדולה יותר?
כאשר מדובר בדירה למגורים, ההמלצה שלי היא לשלם עד 50% מההון העצמי באמצעות החיסכון. ובמידה ויש חסכונות גדולים יותר, לשמור את ההפרש לצורך השקעות נוספות. גם פה אנו מקריבים את רמת החיים בטווח הקצר לטובת בטחון כלכלי עתידי, אך גם מחלקים את ההשקעות על פני אפיקים נוספים לאפיק הנדל"ני ומקטינים סיכון במקרה ובו מחירי הנדל"ן ירדו.
אם הדירה היא לצורך השקעה, המשכנתא עשויה לשמש דווקא כמינוף פיננסי ולא כנטל, שכן אם הריבית נמוכה מהתשואה על הנכס אנו מרוויחים פעמיים. במצב זה כדאי לקחת משכנתא גדולה ולשמור על הכסף, זאת בהנחה שאנו מכירים את הסיכונים הכרוכים בכך.
קיבלתם ירושה? לא כדאי לכסות את המשכנתא
האם כדאי לכסות את המשכנתא עם חיסכון? אחת התחנות בחייו של זוג היא קניית דירה, ורובנו נאלצים לקחת לשם כך משכנתא. עם הזמן, החזרי המשכנתא גדלים ומתחילים להכביד על הכיס, ואנו מתחילים להתפלל לנס, לאריאלה מהפיס או לירושה מדוד עשיר.
למעיין ודודי, זוג נשוי עם משכנתא בהחזר חודשי של 4,000 שקל לחודש, התגשם החלום. הם קיבלו מהסבתא סכום כסף של 300 אלף שקל שבעזרתו הם יכולים לכסות את המשכנתא. מעיין רוצה לכסות ולהקל על חיי היום יום, דודי מעדיף להשקיע את הכסף. אז מה נכון להם?
הנטייה האינסטינקטיבית שלנו היא לסגור את המשכנתא בכדי שנוכל לנשום לרווחה. במצב זה יתפנו לנו 4,000 שקל בחודש, אך רובנו לא ישקיע אותם בחיסכון אלא ישתמש בהם להעלאת רמת המחייה, ולאחר תקופה הכסף יעלם כלא היה.
האפשרות של השקעת הכסף מאפשרת לנו לצבור את הריבית וההצמדה ובתום תקופת המשכנתא למצוא עצמנו עם דירה משלנו ועם סכום נאה. בעוד שאפשרות הסגירה מקלה עלינו בטווח הקצר, אפשרות ההשקעה מאפשרת לנו עתיד כלכלי טוב יותר ועל כן בהרבה מקרים לא כדאי לסגור את המשכנתא עם חיסכון.
לסיכום, מהדוגמאות שפירטנו אנו רואים כי במקרים רבים הנטייה להשתמש בכספי החיסכון לצורך סגירת הלוואה מביאה אולי להקלה בטווח הקצר, אך פוגעת בנו בטווח הארוך. כספי החיסכון נועדו לאפשר לנו לחיות בביטחון כלכלי, ועל כן אל לנו להקל בהם ראש ולמהר לוותר עליהם. תכנון לטווח הארוך יאפשר לנו לזהות את הנקודות בהן נכון לקחת מהחיסכון ואת אלו שאמורות להדליק נורות אזהרה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים ", העוסקת באימון ותכנון כלכלי למשפחות ולעסקים מחבר הספר "נוסחת הכסף" וראש בית הספר הארצי לכלכלת המשפחה ועסקים בקריה האקדמית אונו
לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
לפנייה לכתב/ת 
