סין מתייבשת – מאגר העובדים העצום מזדקן
ימי הזוהר של המדינה הקומוניסטית כגן עדן לתעשיינים שמחפשים ייצור בעלות נמוכה עומדים להסתיים. הצמיחה הזניקה את המשכורות ומדיניות הילד היחיד הפכה את האוכלוסייה לזקנה. פרויקטים צפויים לעבור לקמבודיה, לאוס או אפילו מיאנמר. ברחבי העולם כבר מורגשת עליית מחירים
כשמיליוני עובדים לא חזרו למקומות העבודה שלהם במפעלים בדרום סין לאחר חגיגות ראש השנה הירחית החדשה במדינה, נוצרה נקודת מפנה חדשה שאליה הגיעו היצרנים הזרים, הנאבקים בשולי רווח נמוכים במיוחד. חברות רבות כבר היו תחת לחץ בעקבות עליית ההוצאות על חומרי גלם, עובדים לא מרוצים ותשלומים נמוכים יותר עבור ייצוא בעקבות התחזקות המטבע הסיני.
למרות שנרשמה עלייה במשכורות בסין, המחסור בעובדים הלך והחמיר כשעובדים דחו פעמים רבות את המשרות המכניות הרפטטיביות שאינן דורשות שום כישורים. אותן משרות בדיוק שעזרו לסין להרוויח את התואר של מדינת המפעלים בעלי העלויות הנמוכות ביותר.
באחד המפעלים הללו בפרבר התעשייתי של העיר הסינית הדרומית גואנגז'ו, עובדת מפעילה של מכונת תפירה. היא עוברת על התפרים של רפידה שחורה עבור סד אורתופדי לרגל. מעבר למסדרון עובדים אחרים גוזזים שאריות חוטים שנותרו על כריות חד פעמיות לשימוש בחדרי ניתוחים.
בסופה של קומת המפעל אישה צעירה מדביקה ריבועי סקוץ' לרצועה אלסטית שמשמשת להחזקת שקית קרח עבור רגליים פצועות. היא לוחצת ריבוע כזה כל כמה שניות כשהיא מפעילה מכבש גדול.
סדנאות יזע
מאוחר יותר השנה, העבודות הללו יאבדו את מקום עבודתן כשבעלי המפעל האמריקני בגואנגז'ו, צ'ארלס האבס, יעביר חלק גדול מפס הייצור לדרום-מזרח אסיה. "אני לא יודע על מפעל אחד בסין שיכול לספוג גם את עליית מחירי חומרי הגלם שלנו, את בעיות ההעסקה שאנחנו מתמודדים איתן ואת שער המטבע הסיני המתחזק", אומר האבס.
הוא מצטרף לגל של תעשיינים, גדולים וקטנים, שיוצאים מאזורי הייצור הסינים הממוקמים לאורך החוף ועוברים לאזורי ייצור זולים יותר במחוזות בתוך היבשת או מחוץ לסין לחלוטין. זהו סימן ברור שימי הזוהר של דרום סין כאזור ייצור בעל עלויות נמוכות מסתיימים.
אנדי לין, מנהל מכירות ייצוא במפעל בגדים קטן בגואנגז'ו, אומר כי הבעלים פתח מפעל נוסף במחוז ג'יאנגקסי בצפון כדי להתמודד עם עליית מחירי הבדים והמחסור בעובדים שיעבדו במשמרות סוחטות של 14 שעות כשהם זוכים ל-90 דקות הפסקה בלבד לאורך כל היום. העובדים תופרים חולצות פשוטות המיועדות לשוק היפני, הישראלי, הדרום קוריאני והמקסיקני.
קבוצת פוקסקון טכנולוגיות, יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם שמייצרת גם את כל המכשירים עבור אפל, סוני והיולט פקארד, מתכננת לחתוך בהדרגה ברבע את כוח העבודה שלה שמונה כ-400 אלף עובדים, בעיר הסינית הדרומית שאנזן ולהעביר חלק נכבד מהייצור אל פנים היבשת. הפעילות שלה בשאנזן, שגובלת בהונג קונג, תתחלף בפעילות מחקר ופיתוח כשהתכנית החדשה כוללת שכירת יותר מהנדסים ומעצבים.
לקראת שינוי
האנליסטים שעוקבים אחרי סין בבנק ההשקעות קרדיט סוויס קוראים לשינוי "נקודת מפנה היסטורית" עבור כלכלת סין ומציינים כי יכול להיות שתפקידה של המדינה בשמירה על אינפלציה נמוכה בעולם על ידי אספקת סחורה זולה, עומד להסתיים.
"זה אולי יכול לקחת עשור עד שהתחרותיות בייצוא של סין תישחק, אבל אנחנו מתחילים לראות את זה מתרחש כעת", נכתב בדיווח של קרדיט סוויס. הבנק צופה שהמשכורות הממוצעות של כ-150 מיליון מהגרי העבודה הסינים יעלו ב-20% עד 30% בשנה בשלוש עד חמש השנים הקרובות.
בחלקו זה בגלל שהיתרון המסורתי של סין - מאגר העובדים הזולים העצום של המדינה - הולך ומתייבש. כלכלנים אומרים כי זו התוצאה של הזדקנות האוכלוסייה המהירה, לאחר 40 שנות מדיניות הולדת הילד האחד שהופעלה במדינה.
הצמיחה הכלכלית "יוצרת יותר עבודות. מהר יותר מהיכולת של האוכלוסייה לייצר עובדים חדשים", כותב סטפן גרין, כלכלן בסטנדרט צ'ארטרד, בדו"ח שכותרתו "דרושים: 25 מיליון עובדים".
הצמיחה החריפה של סין הקפיצה גם את המשכורות ויצרה יותר אפשרויות במחוזות עניים בפנים היבשת, דבר שמשפיע על ההגירה ומותיר במחזותיהם אנשים רבים שבעבר עזבו לאזורי החוף העשירים יותר בחיפוש אחר עבודה.
השכר עולה
"בין 30% ל-40% מהעובדים המהגרים לא חזרו למקומות העבודה שלהם במפעלים במחוז גואנדונג שהוא לבו של אזור התעשייה לאחר חופשת ראש השנה הירחית הסינית בפברואר האחרון", אומר סטנלי לו יו"ר הפדרציה ההונג קונגית לתעשייה. בשנים קודמות רק כ-10% עד 15% מהעובדים לא חזרו.
זאת למרות שהרשויות בגואנדונג העלו את משכורות המינימום בכ-20% במרס כדי למשוך עובדים חזרה. הם גם מנסים למנוע את הפניית תשומת הלב לבעיות התעסוקה, כפי שאירע בשנה שעברה כשהתקשורת העולמית כיסתה את ההתאבדויות במפעלי פוקסקון שבהם מייצרים את המכשירים של אפל ואת שורת השביתות שפגעו בייצור במפעלים בבעלות חברות הונדה וטויוטה.
סין עומדת לשנות את פניה.
רבים מהמפעלים משלמים כעת משכורות גבוהות יותר כדי לשכנע עובדים לעבוד אצלם, אבל הם עדיין מתקשים למצוא מספיק כוח אדם שיעבוד על פס הייצור בתנאים הנוכחיים. האבס מעסיק כ-500 עובדים המרוויחים בין 1,800 ל-2,000 יואן (275 עד 306 דולר), הרבה מעל לשכר המינימום החדש בגואנגז'ו שעומד על 1,300 יואן בחודש ונכנס לתוקף ב-1 במרס.
אבל הוא עדיין בחוסר של כ-100 איש, שמוביל לכך שהוא בפיגור של שלושה חודשים מול ההזמנות מחו"ל, פי שתיים פיגור מכפי שהיה רוצה. לכן הוא מעוניין כעת להעביר כ-40% מהייצור למפעל חדש, בקמבודיה, לאוס או אפילו מיאנמר, תוך שישה עד שמונה חודשים.
האבס אומר שהעובדים הנוכחיים לא יאבדו את עבודתם. במקום זאת הם ישודרגו ל"רשת איכות" ויועברו לקווי ייצור של מותגי החברה בתחום הכיסויים הסטריליים למכשירים בחדרי הניתוח.
לצורך הייצור של הכיסויים נדרשים עובדים יותר מיומנים, אבל המוצרים גם יותר רווחיים מאחר והחברה מוכרת אותם ישירות ללקוחות, במקום להשתמש במתווכים. האבס בחן את האפשרות לעבור למקום אחר בסין, אבל הוא לא חושב שהחיסכון בהוצאות יחזיק יותר משנתיים או שלוש מאחר והמשכורות והמחירים יתחילו לעלות גם בשאר חלקי המדינה.
אבל תעשיינים אחרים, כמו דאהון, היצרן הגדול בעולם של אופניים מתקפלים, חושבים שהמעבר לפנים היבשת יעזור להשיב את היתרונות ולהקטין את ההוצאות כפי שהיו בדרום סין.
יותר מכונות
"יש בזה היגיון", אומר המנכ"ל דיוויד הון. "זה יכול לקחת שנה, זה יכול לקחת שנתיים, אבל נראה שנעביר את פס הייצור שלנו למקום אחר". החברה בודקת כעת אתרים במרכז סין. כמו כן היא בדקה מתקן קיים בטיאנג'ין, שליד בייג'ין המוצע להשכרה לשנתיים. עבודת המחקר והפיתוח הבסיסית תישאר בשאנזן, היכן שהרתכים בונים את המסגרות לטובת ההרכבה הסופית שמתבצעת במפעלים בטייוואן, מקאו והרפובליקה הצ'כית.הגדלת השימוש באוטומציה גם הופכת לכלכלית יותר. קבוצת CBL, שמייצרת ציוד עבור בתי חולים וחברות ברחבי העולם, מפעילה חמישה רובוטים לריתוך שמבצעים את הרכבת המשענות עבור מיטות בתי חולים ומסגרות כסאות הקרונות החדשים של הרכבת התחתית בניו-יורק.
היו"ר, גדעון מילשטיין, אומר כי הם רכשו את הרובוטים בשנים 2007 ו-2008 עבור 600 אלף דולר מכיוון שהם יכולים לעקוב אחר איכות הריתוך דרך המחשב ולראות שהם עומדים בסטנדרטים הנדרשים.
עד לפני שלוש שנים עוד היה זול יותר לרתך ביד, אבל כעת השיקול הכלכלי משתנה, מאחר והמשכורות עבור רתכים אנושיים מקצועיים ממשיכות לעלות. "בקרוב מאוד יהיה כבר זול יותר לרתך בעזרת רובוטים מאשר לשלם על ריתוכים של עובדים אנושיים בסין", אומר מילשטיין.
לפנייה לכתב/ת 
