חמדני המחלקה הראשונה
לנתניהו ולכל אותם משדרגי טיסות ומלונות - לישראל אתגרים רבים. אנחנו זקוקים לפוליטיקאים איכותיים שמתעניינים בשליחותם, אז תשחררו - לכו אל החיים הטובים ועזבו אותנו
במרכז היהודי באוקספורד ערכנו בשנה שעברה אירוע בנושא "בעלי חיים ביהדות ובישראל". הקהל שמתעניין בזכויות בעלי חיים באנגליה הוא בדרך כלל, איך נאמר, לא מאוהדינו. ולכן רצינו למשוך דווקא את אלה שאינם מכירים מספיק את ישראל והיהדות, ולהראות להם זווית אחרת. הזמנו חבר כנסת שריכז את הפעילות הפרלמנטרית בנושא בעלי חיים, ורב אנגלי, ממנצ'סטר, שדיבר על יחס ההלכה לחיות. היה מעניין. דיברנו על שחיטה מסורתית, על חקיקה מודרנית. על יהדות בעבר ובהווה. הגיעו אנשים שונים ומשונים. ככה עושים הסברה.
לפני שהגיע, דיברתי עם חבר הכנסת בטלפון. האם יש לך דרישות מיוחדות? שאלתי אותו. לא, לא ממש. האם תהיה מוכן, כדי לחסוך לנו בהוצאות, לתת הרצאה גם בקיימברידג'? כן, כמובן. רק אל תשכחו לאסוף אותי. חבר הכנסת לן במלון בלונדון, במחיר שגם סטודנטים יכולים לשלם. לאוקספורד הוא הגיע ברכבת, ולא במחלקה הראשונה. אחר כך הסענו אותו במכונית של הרב אלי, דחוס בין צעצועים וספרים. אפרופו חיות, בשבוע שלפני, הרב אלי לקח את הילדים לאיזו חווה, והמכונית עוד קצת הסריחה מעזים.
לחבר הכנסת קראו יואל חסון. אני לא מכיר נסיעות אחרות שלו, אבל לגבי נסיעה אחת אני יכול לתת עדות אישית: האיש נהג באופן ענייני וצנוע. אני, אגב, לא חושב שמגיע לו על זה פרס. זה אמור להיות הסטנדרט הקבוע של נבחרי ציבור. עכשיו נעזוב את חסון וניגש לנתניהו. יש פה חשדות רציניים לכאורה, ובמקום תשובות אנחנו שומעים מראש הממשלה רק מתקפות על כל העולם - ואשתו. נתניהו מנסה להסיט את הוויכוח. אל תתנו לו.
מקורביו מסבירים לנו: האיש נוסע למען המדינה, ומה אתם מצפים, שיישן באוהל? אז נכון, ראוי ששר יישן במלון מכובד, ומי שטס במחלקת עסקים יכול לעבוד בנוחות גם בזמן הטיסה. אז לא, לא צריך לישון באוהל. אבל מצד שני גם לא צריך להיות מנותק. וגם אסור לעבור על החוק.
שלושה הם חטאיו של בנימין נתניהו
החטא הראשון נתניהו טס במחלקה ראשונה, אוכל במסעדות הכי יקרות, לן במלונות הכי יקרים. תומכיו האוטומטיים יגידו: זה מעצבן, אבל זה לא פלילי. אוקיי. אבל זו הדוגמה האישית שנותן מנהיג ציבור? כבר ויתרנו על התנהגות ערכית? נתניהו מעלה את מחירי הדלק, מקצץ את התקציב לבתי חולים, והולך לישון בסוויטה בלונדון שעולה 10,000 שקלים. ללילה אחד. זה הסכום שמשפחה ישראלית ענייה מוציאה על אוכל בחצי שנה (קראו בדו"ח הלמ"ס). אולי זה לא פלילי. אבל זה מאוד מאוד מנותק מהחיים של ישראלים רבים.
החטא השני הוא החשד הכבד לשחיתות:. לפי התחקיר, קיבל נתניהו מימון עבור אשתו וילדיו. מימון של קרובי משפחה, שאינם נוסעים במסגרת תפקיד, זה כמו לתת כסף לכיס. זו לא תרומה ציונית. זו שחיתות פוליטית.
החטא השלישי על פי הטענות, נתניהו קיבל כסף על אותן הנסיעות מכמה גורמים. אלו הם החיובים הכפולים. ראש ממשלת ישראל הקודם התפטר בגלל האשמות כאלה בדיוק. בימים אלה הוא מתגונן בבית המשפט. ומה עם נתניהו?
ביקור של נבחרי ציבור בחו"ל הוא חשוב. הוא משפיע. זה חלק מהעבודה שלהם. אבל אנחנו לא צריכים את מי שעוברים לכאורה על החוק. אנחנו צריכים רק את אלה שזוכרים את הציווי: "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאל...". זו ועדת האתיקה של פרשת שופטים: השלטון מציית לחוק. השליט פועל לטובת האומה, ולא לטובתו הפרטית. כנראה שעבר זמן רב מאז שנתניהו קרא את ספר דברים.
אז לנתניהו ולכל הדומים לו, לכל אותם משדרגי טיסות, משדרגי מלונות, משדרגי בתים, לכל אותם מנותקים, לכל חמדני המחלקה הראשונה, תקשיבו טוב: כאן למטה, הצרות נופלות לנו על הראש. מלחמות, שנאת אחים, עוני. למדינת ישראל יש הרבה אתגרים, וכדי להתמודד איתם, אנו זקוקים לפוליטיקאים איכותיים שמתעניינים בשליחותם הציבורית. אז תשחררו. חפשו עבודה אחרת. לכו אל החיים הטובים, ועזבו אותנו בשקט.
ישי מישור הוא דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת אוקספורד. בשנים 2009-2010 שימש נשיא המרכז היהודי סלגר - בית חב"ד