כיפת הברזל: יותר מגנה או יותר יקרה?
המדינה שוקלת לרכוש 10 סוללות של כיפת ברזל בשנים הקרובות תמורת תשלום חד פעמי של מיליארד דולר ועלות שוטפת של 50 מיליון דולר כל שנה. חושבים שהסכום גבוה מדי? נסו לחשב מה ההפסד הכלכלי של המשק ממותו של כל אזרח
נתחיל מהסוף: כיפת ברזל היא מערכת שמבחינה כלכלית טהורה טובה מאד למשק הישראלי. היא יכולה לחסוך עלויות כבירות למשק כתוצאה מהרג ופציעות של אזרחים, היא יכולה לחסוך נזקים במפעלים, בתי מגורים והפסד ימי עבודה.
- מה לוקחים לממ"ד?
ההכנסות לבדן ממכירת המערכת שפיתחה חברת רפאל הממשלתית לממשלות זרות, יכולות לכסות בעתיד את מלוא עלויות הפיתוח. בכלל, אפשר להסתכל על כיפת ברזל כסטארט אפ של מדינת ישראל, עם פוטנציאל מכירות עתידי עצום.
נניח לרגע שכיפת ברזל עובדת באופן מושלם ותושבי הדרום יוכלו לקיים את שגרת חייהם כאילו לא משוגרים טילים מרצועת עזה. כמה יעלה למדינה ליצור מצב כזה ומהו השווי הכספי למשק של מצב עולם כזה?
כל סוללה של כיפת ברזל יכולה להגן על עיר בעלת גודל בינוני. המדינה שוקלת רכישה של כ-10 סוללות בשנים הקרובות, במטרה להגן בצורה טובה על כל אזור הדרום. על פי פרסומים בעיתונות, עלות סוללה של כיפת ברזל הכוללת 100 טילים היא כ-100 מיליון דולר. עלות כל טיל היא כ-50 אלף דולר.
נניח גם שכל סוללה תיאלץ לשגר 100 טילים כל שנה. מדובר אם כן בעלות חד פעמית של מיליארד דולר לרכישת הסוללות ובעלות שוטפת של 50 מיליון דולר כל שנה, עבור אלף טילים (בהנחה שהעזתים לא יתייאשו לאחר שטיליהם יפסיקו לגרום נזקים).
ניתן להניח שצוותי החיילים המתפעלים את הסוללות אינם עולים למשק דבר, מכיוון שחיל ההגנה האווירית מסב את רוב חיילי כיפת ברזל ממערכות הגנה אוויריות אחרות (סטינגרים למשל).
ניתן גם להניח שככל שייצרו יותר סוללות ויותר טילים, תחול הוזלה בעלות השולית של כל סוללה נוספת וכל טיל נוספים. הוזלה נוספת יכולה לחול כאשר מערכת זו תתחיל להימכר בהיקפים גדולים גם למדינות אחרות.
התועלת הכלכלית הראשית למשק
מבחינה כלכלית לא ניתן לחשב את הנזק הנפשי שנוצר לנפגעים ולקרובים אליהם כתוצאה מהרג או פציעה בעקבות מתקפת טילים. קיימים נזקים ישירים ועקיפים, חלקם קשים לאמידה. הדיון יתמקד בנזק הכלכלי של התחומים המדידים ביותר ובעלי מה שנראה על פניו כנזק הכלכלי הרב ביותר.
על מנת לענות על השאלה הזו, צריך להבין את פוטנציאל הנזק הכלכלי ממותם של אזרחים כמו גם מפגיעה בייצור, בתשתיות ובכלכלה הישראלית בכלל.
הדיון על היקף ההפסד הכלכלי למשק ממותו של אזרח ישראלי - כל שכן ילד ישראלי - כתוצאה מפגיעה של טיל גראד או רקטת קסאם, הוא מקאברי, אך גם הוא מחויב המציאות לנוכח הוויכוח הציבורי הגדול ביחס לכדאיות הכלכלית של הפעלת המערכת.
הגענו למסקנה כי העלות הכלכלית למשק ממותו של "האזרח הממוצע" כתוצאה מפגיעת טיל מעזה יכולה להגיע לכ- 750 אלף דולר. ככל שאזרח צעיר יותר - כך פוטנציאל התועלת העתידית שהוא מביא למשק הישראלי גדולה יותר.
אזרח ישראלי בן 25 אמור להניב בממוצע 40 שנות תפוקה לפי התל"ג הממוצע לנפש בישראל, שמתקרב כיום ל-30 אלף דולר בשנה. כלומר, מותו של אזרח ישראלי בגיל 25 עלול לגרום להפסד פוטנציאלי למשק בסך של כ-1.2 מיליון דולר.
נזק במיליארד דולר ממלחמת לבנון
נניח לשם הפשטות, שהאזרח הישראלי שייהרג מהטיל הבא מייצר תוצר למשק באופן ממוצע וגילו 40 שנה, כך שהמשק יפיק ממנו תועלת עד גיל 65. מותו של אותו אזרח תעלה לפיכך למשק בהפסד של תוצר עתידי בסך של כ-750 אלף דולר (25 שנות פוטנציאל למשק כפול 30 אלף דולר בשנה כתוצר שנתי).
הפגזות הטילים גורמות לנזקים ישירים ועקיפים. נזקים ישירים נוצרים כתוצאה מפגיעה של טיל או רקטה בבניין מגורים, במכונית או במפעל. נזק עקיף נגרם למשק כשמפעלים אינם עובדים, או כאשר עובדים מנועים מלהגיע לעבודה (אפילו מכיוון שנאלצו להישאר בבית עם הילדים).
עלות הנזקים העקיפים במלחמת לבנון השנייה, לדוגמה, נאמדות ביותר מ-800 מיליון דולר, עלות הנזקים הישירים הוערכה ביותר מ-150 מיליון דולר. סה"כ מלחמת לבנון גרמה נזקים למשק מירי קטיושות וטילים בקרוב למיליארד דולר.
יצוא עתידי
רפאל היא חברה ממשלתית. קיימת התעניינות רבה במערכת מצד ממשלות זרות. פוטנציאל המכירות העתידי של המערכת מוערך במיליארדי דולרים. כל הכספים הללו יגיעו לידי מדינת ישראל כתוצאה מכספי מיסים על רווחי החברה, מיסי הכנסה וכן הכנסות מדיבידנדים שתחלק החברה על רווחיה. והנה עוד סיבה בעד ההגנה של כיפת הברזל.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חב' הייעוץ חיסונים פיננסים ומשמש כיועץ חיצוני בנושא ניהול סיכונים פיננסיים לחברת רפאל
לפנייה לכתב/ת 
