טופ 10: ההופעות הגדולות של מכבי ת"א בפיינל 4
הצהובים המריאו להופעה ה-11 שלהם במעמד המכובד, היכן החל הכל ומה עברו התל אביבים בדרך? סיפורה של תקופה
דקה וחצי לסיום המשחק שלח ווילי סימס את קווין מגי להטבעה קלה, רלף קליין וחן ליפין הניפו ידיים על הספסל, רפי גינת התרגש ואורי לוי השתולל בעמדת השידור: "אפשר להתחיל לחגוג, כאן ביד אליהו". הניצחון במחזור האחרון של עונת 1987/88 על פרטיזן בלגרד, היה זה שהבטיח למכבי תל אביב מקום בפיינל פור הראשון שידע גביע אירופה לאלופות מאז שנות ה-60.
משם המריאה מכבי לגנט, בלגיה, ומאותו משחק בחצי הגמר, מול אותה פרטיזן אגב, הופיעו הצהובים בעוד תשעה מעמדים דומים. בסוף השבוע תרשום מכבי את הפיינל פור ה-11 בתולדות המועדון, כשבמהלכו פגשו המכבים 11 קבוצות שונות בתשע ערים שונות: גנט, מינכן, סלוניקי, פריז, בולוניה, תל אביב, מוסקבה, פראג ומדריד. זה הזמן לעבור על הרגעים המרגשים שליוו את מכבי ת"א באותם המעמדים.
גנט 1988: קרוב רחוק
מכבי של אותה העונה היתה בנויה על המשולש מגי, קני בארלו, ודורון ג'מצ'י. הדרך לאותו פיינל פור לא היתה קלה, ונסגרה כאמור בניצחון על פרטיזן, שהוליכה את הבית. הקבוצה של דושקו וויושיבץ' היתה החזקה ביבשת, בהנהגת ולאדה דיבאץ וזארקו פאספלי. הסרבים הגיעו לגנט עם מטרה אחת בלבד - לחזור עם הגביע.מכבי שלפה שפן מהספסל, כשמוטי ארואסטי, בעונתו האחרונה במכבי, צלף עשר נקודות והוביל מחצית שניה מצוינת של הצהובים. עשר שניות לסיום נשלח סימס לנקודה ה-18 שלו, ומכבי חגגה 82:87 ומקום בגמר. מעל כולם, כמו תמיד, היה מגי עם 34 נקודות על הראש של דיבאץ.
מכבי ת"א מפסידה בגמר למילאנו (ארכיון ידיעות אחרונות)
48 שעות מאוחר יותר, ובתגבור אוהדי אריס סלוניקי שהודחה בחצי הגמר, שוחזר הגמר מהעונה הקודמת מול טרסר מילאנו החזקה. ההבדל היה שהפעם בארלו היה בצד של מכבי, ולא של מילאנו, שם החליף אותו ריקי בראון. את האיטלקים חיזק אקס ההוס אנג'לס לייקרס, בוב מקאדו האגדי, לצד 'נקטס הניקס' מייק ד'אנטוני.
מכבי היתה בתמונה לאורך רוב המשחק, עד שמגי הסתבר בבעיית עבירות וקליין נאלץ לשלוף מהספסל בחור חביב בשם איציק כהן. שחקן הפנים הצעיר הפתיע כשקלע שש נקודות והוריד שבעה ריבאונדים, אך זה לא הספיק מול מקאדו, ש-25 הנקודות שלו הובילו ל-84:90 איטלקי וגביע אדום שני ברציפות. במכבי בלטו אז ג'מצ'י (24 נק') ובארלו (21), מגי הסתפק ב-13.
ג'מצ'י וארואסטי. הובילו את מכבי ת"א לגמר בגנט (צילום: עוז מועלם)
מינכן 1989: הפספוס הגדול אי פעם
מכבי של 1988/89 היתה אחת הגדולות שידע המועדון אי פעם. התגבור בדמותו של לבאן מרסר ייצר קו קדמי מפחיד, כשהצהובים נוצחו רק פעמיים בשלב הבתים: מול ברצלונה בבית ובחוץ. בחצי הגמר המתינה אריס של ניקי גאליס הקטלני, שהוביל את היוונים לפתיחה מצוינת של המחצית השניה, לאחר 20 דקות צמודות.אריס הובילה 60:68, אך אז התעמתו מגי ופנאיוטיס ינאקיס והחלה מהומה גדולה על הפרקט. לאחר ההפסקה המתודית חזר סימס שונה לגמרי, והוביל את הצהובים של צביקה שרף לניצחון ענק - 86:99. "ס' בהתחלה, ס' בסוף, ולא יווני", כך נכתב בעיתון על האיש שהבטיח למכבי מקום בגמר שלישי ברציפות. מגי הוסיף 29, ולצידו בלטו ג'מצ'י עם 28 ובארלו עם 20. גאליס נעצר רק על 21, יאנקיס צלף 28.
מינכן. הפנים של שמעון מזרחי אומרות הכל (ארכיון ידיעות אחרונות)
כולם חשבו שבגמר תפגוש מכבי את ברצלונה, אך ספליט הצעירה הדהימה את הקטאלונים ובגמר המתינו טוני קוקוץ', דינו ראג'ה ודושקו איבנוביץ'. לאחר 20 דקות צמודות הראה לוח התוצאות על 50:50, והמשחק כאילו החל מחדש. הקבוצה של בוזידאר מאליקוביץ' לחצה על הדוושה בזמן הנכון ביותר, וגם נקודות של ג'מצ'י בשניה האחרונה לא הספיקו - 69:75 ליוגופלסטיקה החזקה, במשחק שיפתח את הדלת לאחת הקבוצות הגדולות שנראו באירופה אי פעם. מגי הסתפק בעשר נקודות, 25 של ג'מצ'י לא הספיקו.
סלוניקי 2000: פיני, תרגש אותי
לאחר עוד הופעה בפריז ב-1991, שאותה מכבי תעדיף לשכוח, לקח לצהובים שנים רבות כדי לבנות קבוצה חזקה מחדש. פיני גרשון הגיע ב-1999, ויחד עם דייויד בלאט השניים בנו קבוצה שהתבססה על דורון שפר ונדב הנפלד, ושני זרים לא מוכרים בשם אריאל מקדונלד ונייט האפמן. הכלים המסייעים היו דריק שארפ, מארק בריסקר, קונסטנטין פופה, שהגיע בעיקר כדי להסתיר לשורות הראשונות, ודאלאס קומאג'יס, שהיה שם בעיקר כי גינת אהב להכריז את שמו.
הנפלד והאפמן. תחילת השושלת הצהובה בעת החדשה (צילום: יוסי רוט)
על העובדה שמדובר בקבוצה ייחודית ניתן היה לתהות, לאחר שהצהובים נוצחו במשחק הראשון של רבע הגמר מול פאף בולוניה, אך טסו לאיטליה וגברו על מאיירס ושות' כדי להחזיר את הביתיות. כאן הכל נסגר בצהוב, וכמו שאמר השלט ביציע: "בולוניה הגיעה ופאף - נעלמה". המון אדם ליווה את מכבי לסלוניקי וצבע את העיר האפורה בצהוב, מה'סאני ביץ' הוטל' ועד למגרש עצמו.
חצי הגמר מול ברצלונה נערך יום לפני ליל הסדר, כשהאפמן (24 נק'), בריסקר (15 וכמה שלשות גדולות) ושפר (12) מוחקים מהמפה את הענק בגנו דואניאס וטסים ל-51:65 בדרך לגמר בלתי נשכח, שם המתין בחור בשם עודד קטש עם פנאתינייקוס, שהרגישה בבית עם קהל ירוק שנראה לעתים כמו מדורה אנושית.
האכזבה בסלוניקי, גם המצב בארץ לא היה משהו (ארכיון ידיעות אחרונות)
ערב לאחר ליל סדר עמוס בסופלאקי, התייצב הצבא הצהוב באולמה של פאוק, כשהוא טרוד לא פחות בעובדה שלא מעט טיסות בחזרה ייצאו שעה בלבד מתום המשחק. הצהובים של גרשון פתחו טוב והובילו בבטחה, אך עבירה שלישית של האפמן הקפיצה לפרקט את פופה, אחד היחידים בעולם שכשהוא קופץ הוא נמוך יותר מאשר כשהוא עומד, וזה ראה שוב ושוב את הגב של זליקו רבראצה.
בריסקר עוד הספיק להחזיר את מכבי לעניינים, רק כדי לראות את קטש עומד מול היציע של מכבי ויורה חץ משלוש היישר ללב: גביע אירופה של קטש, ולא במדי מכבי. שחקני פאו חגגו גביע, שיעבור בעונה הבאה לצד השני על חשבונם, קטש לא ידע אם לצחוק או לבכות. שפר, דווקא כן ידע.
קטש ושפר בימים המשותפים במכבי ת"א (צילום: יוסי רוט)
ת"א 2004: נגעה בשמיים
בדרך לאותו פיינל פור בלתי נשכח, הניפה מכבי את הגביע ב-2001 והודחה בחצי הגמר ב-2002 בבולוניה. הקבוצה של 2004 הציגה במהלך העונה משחקים גדולים לצד לא מעט נפילות. השיא, כמובן, במשחק האחרון מול ז'לגיריס בהיכל, כשגוסטאס, טאנוקה בירד, גור שלף ושארפ רשמו את אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה של המועדון הצהוב, אם לא 'ה'.בחצי הגמר ירקה מכבי לא מעט דם, ולבסוף גברה על צסק"א 85:93. ואז הזירה התפנתה לדבר האמיתי: הגמר מול סקיפר בולוניה, שהיה שווה להצגה במעמד צד אחד. אנתוני פארקר, מייסיאו באסטון, דייויד בלות'נטל, טל בורשטיין, שרונאס יאסיקביצ'יוס וניקולה וויצ'יץ' פשוט עשו צחוק מהאיטלקים, בדרך לגמר החד צדדי ביותר אי פעם: 74:118 ענק, הגביע הכי מוצדק שיכול היה להיות.
שארפ, באסטון, וויצ'יץ', פארקר ובורשטיין. מכבי ת"א הגדולה (AFP)
פראג 2006: זה לא נגמר, זה רק הסוף
בין לבין רשמו הצהובים עוד תואר, כשהניפו ב-2005 את הגביע החמישי בתולדות המועדון, והאחרון עד כה. מכבי של 2006 היתה האחרונה בה ניתן היה לראות את שיתוף הפעולה המדהים בין פארקר, וויצ'יץ' ובאסטון, עם גרשון על הקווים. את התפקיד של שאראס תפס וויל סולומון, עד כמה שניתן.
הצבא הצהוב שוב מילא כל פינה בבירה הציורית והחביבה של צ'כיה, כשהשיא היה תהלוכה למלון של מכבי, שם יצאו השחקנים ללובי וחגגו שיר אחרי שיר שוב ושוב. בחצי הגמר המתינה טאו ויטוריה של דושקו איבנוביץ'. הצהובים הבהירו מהרגע הראשון מי פה הטובים ומי הרעים, כשבאסטון ופארקר שומרים על יתרון דו ספרתי, שהרקיע עד ל-48:77 מפלצתי על הראש של לואיס סקולה, טיאגו ספליטר ופאבלו פריג'יוני. זה נגמר ב-70:85 בלבד, מייס סיים עם 20 נק', AP עם 19.
אוהדי מכבי ת"א בפראג. מילאו את הרחובות (AFP)
שתי יממות מאוחר יותר הגיעו אטורה מסינה וצסק"א, ועשו סדר בבלגן. סולומון ובאסטון הטיסו את מכבי ל-0:7, מסינה מיהר להזעיק פסק זמן וממנו כבר עלתה צסק"א אחרת, שהמשיכה לזכיה בגביע ראשון מזה 35 שנה (!). סולומון הוביל את מכבי עם 20 נק', באסטון ופארקר, במשחקם האחרון באירופה במדי מכבי, קלעו 6 ו-10 בהתאמה.
תמה תקופה, גרשון עזב בתום העונה, כמו גם AP, באסטון וסולומון, נבן ספאחיה הגיע עם אחד בשם וויל ביינום ומכבי תגיע מאז ועד היום לעוד פיינל פור אחד, יש שיגידו מקרי, ב-2008, עד שבלאט יחזור הביתה כדי להצעיד את הצהובים שוב למרכז הבמה האירופית.
לפנייה לכתב/ת 
