הקוסמונאוט הראשון: 50 שנה ליורי גגרין
יורי גגרין היה האדם הראשון ששוגר לחלל. השבוע יציינו בארץ וברחבי העולם יובל למאורע ההיסטורי בשורה של אירועים
השבוע ימלאו 50 שנה לשיגורו וחזרתו בשלום של הקוסמונאוט הראשון – יורי גגרין. לפני 50 שנה, ב-12 באפריל 1961, שוגרה חללית מדגם ווסטוק 1 מאתר השיגור הסובייטי בייקונור אשר בקזחסטן.
עד לשיגורה של ווסטוק 1, שיגרו הרוסים חלליות בלתי מאוישות. את הלווין הראשון אשר נכנס למסלול סביב כדור הארץ שגרו הרוסים כבר ב-4 באוקטובר 1957. שמו של הלווין היה כמובן ספוטניק והוא פתח למעשה את עידן כיבוש החלל.
כשנה לאחר שיגור ספוטניק 1 שיגרו הרוסים מספר חלליות ספוטניק כאשר אחת מהן נשאה את הקוסמונאוטית המפורסמת הראשונה – הכלבה לייקה, שלא שרדה את הטיסה. בשנת 1960 שיגרו הרוסים את ספוטניק 5 שנשא בתוכו 2 כלבות, 2 עכברושים וכן צבא של כמה עשרות עכברים. כל הצבא הזה חזר בשלום לכדור הארץ ובכך נפתחה הדלת לשיגורו של האדם הראשון לחלל.
חללית ספוטניק 5 היתה האחרונה בסדרת חלליות זו ולאחריה הוחל בסדרת ווסטוק, שפירושה – מזרח. יורי גגרין שוגר לחלל ב-12 באפריל 1961 בחללית ווסטוק 1 ושהה בחלל 108 דקות תמימות שבסופן חזר בשלום לכדור הארץ. בכך השלים מבצע שאיש לא עשה לפניו – הגעה לחלל וחזרה בשלום ארצה. גגרין נחרט בתודעה האנושית כאדם הראשון ששב בשלום מהחלל ובכך פתח את הדרך לשלב נוסף בעידן החלל: שלב הטיסות המאוישות.
גגרין הפך בן לילה לגיבור בברית המועצות ובעולם כולו. הוא קודם לדרגת רב סרן ומונה למשרה פוליטית, אך לאחר זמן קצר שב לפעילות במרכז החלל הרוסי בעיר הכוכבים, אם כי מעולם לא שימש לאחר מכן כקוסמונאוט פעיל (גגרין היה אמור לטוס לחלל בחללית סויוז 1 כטייס מחליף, אולם כישלונה של חללית זו הביא את הסובייטים לוותר על שירותיו של גגרין כטייס חלל פעיל בשל הסיכון הכרוך בדבר).
גגרין שהועלה לדרגת אל"מ שימש גם כטייס אך בשל חשש לחייו הוא לא טס לבדו אלא בלווי של טייס נוסף. ב-27 במרס 1968 התרסק מטוס הקרב מדגם מיג-15 שבו טסו גגרין וטייס נוסף. גגרין נקבר בחומות הקרמלין, לצד אישים בולטים נוספים. על שמו נקרא האסטרואיד מספר 1772.
חגיגות היובל
לרגל יום השנה לטיסתו של גגרין, נקבע התאריך של ה-12 באפריל מדי שנה כ"ליל יורי גגרין" וברחבי העולם נערכים טכסים שונים לציון המאורע. בישראל יתקיימו שני אירועים; הראשון יתקיים ביום שלישי הקרוב במצפה הכוכבים בגבעתיים (אירוע סגור לקהל). אירוע זה שמציין את יום היובל לטיסתו של גגרין מהווה גם את אירוע ההשקה הרשמי של הצוות הישראלי של תחרות גוגל לירח (Google Lunar X-Prize).
במסגרת התחרות אמורים המתחרים מ-29 קבוצות שונות מרחבי העולם לשגר חללית זעירה אל הירח, להנחיתה בשלום על פניו ולשגר תמונות חזרה אל אמא אדמה.
האירוע שיתקיים בנוכחותם של בכירים מתעשיות החלל והתעופה בישראל וכן מהקהילה המדעית ישיק את הקבוצה הישראלית לתחרות שחבריה הם יונתן ויינטראוב, יריב בש וכפיר דמרי, ואנו כמובן נאחל להם בהצלחה ונעקוב אחר התחרות בעניין.
האירוע השני מאורגן על ידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה והחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. האירוע יתקיים ביום חמישי, 14 באפריל, באולם לב באוניברסיטת תל-אביב ויכלול הרצאות על טיסתו של יורי גגרין, על שיתופי פעולה בינלאומיים של ישראל בחלל וכן הצגה של צוות המתחרים הישראליים בתחרות גוגל לירח. האירוע פתוח לקהל והכניסה חופשית אך מחייבת רישום מוקדם באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
